היום השביעי

 

מתכנסים למדינה יהודית (לאומית) ודמוקרטית

 

 

 

 

יום שישי 23.3.12

כ"ט אדר התשע"ב

 

 

English

 

מדינה יהודית דמוקרטית

 

חזון משותף בין דתיים וחילוניים

 

התנתקות מהפלשתינים

 

הטרור העולמי

 

לבנון חוזרת

 

אינתיפאדה 2000

 

צבא הגנה לישראל

 

שינוי המשטר בישראל

 

מתנחלים בלבבות

 

היום השביעי

 

פורום היום השביעי

 

אתרים מומלצים

 

מבט לאופק

 

ארבע אמהות

 

התקשרו אלינו

 

מי אנחנו

 

 

הכותבים

א  ב  ג  ד  הוז  חט   י  כל

 

מ  נס   עפ   צק   ר  שת

 

 

מנהל האתר: דני מור

 

על העיוורון: אינטלקטואלים בשירות הטרור

במערב, שהפך את המוסר הכפול למקצוע ואת גלגול העיניים לאמנות, מביטים בעיניים כלות בזוועת הטרור האיסלאמי. הם מחפשים את האשמה בקולוניאליזם המערבי ובכיבוש הישראלי

 

חזון הבלהות מנצח

רעיון ה"מדינה אחת" זוכה לתעודת כשרות באוניברסיטת הרווארד היוקרתית. השמאל יוצר את התשתית הרעיונית והימין יוצר את המציאות בשטח * אבו-מאזן הוא הסרבן, אך הסירוב של נתניהו להקפאת ההתנחלויות מסייע לחסידי המדינה הדו-לאומית

 

 

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

על העיוורון: אינטלקטואלים בשירות הטרור

שאול רוזנפלד, וואינט, 22.3.12

גם אם גנותו של הרצח בטולוז ומפלצתיותו של הרוצח נישאו ביומיים האחרונים בפי רבים, בישראל כמו במערב, ואף אם המהדירים שבהם הרחיבו את מעגל הגינוי והגיעו עד כדי דיבור סרה גם על מקורות ההשראה הג'יהאדיסטיים של מוחמד מראח ובערוגות ההסתה האיסלאמית-פונדמנטליסטית - עדיין כמעט הכול נשמרים כמו מפני אש מהפניית אצבע מאשימה אל עבר האיסלאם בכללותו, המצמיח, כפס ייצור שאינו שוקט על שמריו, את התופעות, הארגונים והרוצחים הללו.

בין אם שבפיגועים בעולם ובין אם שבפיגועים בישראל, המכוונים לקטול כמה שיותר חיים, גם תוך כדי וידוא הריגה בילדים, תעשיית הטרור האיסלאמית אינה יודעת גבול ושובע. רק ב-2010, לפי נתונים רשמיים – קרוב לוודאי שהמספרים האמיתיים גבוהים בהרבה – קטלו הטרור והאלימות האיסלאמיים לא פחות מ-29,832 בני אדם.

המאמר כולו

מאמרים נוספים בנושא

 

 

 

 

 

חזון הבלהות מנצח

בן דרור ימיני, מעריב, 17.2.12

עוד סבב קטן של שיחות, שנערך ברבת עמון, התנפץ אל הלא כלום. לא שמישהו חשב שהתוצאה תהיה שונה. וכרגיל בכעין אלה, שם ההצגה הוא מי אשם. אבו-מאזן פצח בסדרת הצהרות לוחמניות וגם העלה דרישות. הוא רוצה שחרור מחבלים, הקפאת התנחלויות והסכמה על קווי 67' כבסיס למשא ומתן. בתמורה הוא אינו מוכן לוותר על כלום. הוא בעד שתי מדינות. הוא נגד שתי מדינות לשני עמים. מדינה אחת רק לפלסטינים, ומדינה שנייה הוא רוצה להציף בפלסטינים. הוא יצטרף לעתירה הקרובה לבג"ץ נגד חוק האזרחות, בתקווה להשיג שיבה ("איחוד משפחות") במסלול עוקף.

השבוע פרסם אלי ברדנשטיין ב"מעריב" שראש הממשלה הסכים להקפאה בפועל. בלשכת ראש הממשלה טוענים שהצעה כזאת לא עלתה על ידי עו"ד יצחק מולכו, שייצג את ישראל בשיחות. אבל ייתכן שהצעה כזאת הועלתה במסלול אחר. נתניהו זקוק לשקט בשני אגפים. גם להוכיח לאמריקאים שהוא איש פשרות, וגם להוכיח לימין שהוא אינו מוכן לשום פשרה. התוצאה איננה רווח כפול אלא הפסד כפול. ישראל עדיין מצטיירת כסרבנית, והימין הקיצוני עדיין שולט על מהלכיו של ראש הממשלה.

המאמר כולו

מאמרים נוספים בנושא