הפסיכולוגיה של למה אנחנו אוהבים סרטים

סרטים שבו את לב הקהל עוד מלפני ימי מסך הכסף. עבור רבים מאיתנו, הם בריחה – הפסקה מחיי היומיום. הם מאפשרים לנו להיות חלק מסיפור של מישהו אחר לזמן מה, בדרך כלל הופכים את התסריט על חיינו. למרות שאנחנו לא תמיד מסכימים על מה עושה סרט טוב, יש משהו מושך ברעיון של לחוות מסע של מישהו אחר רק לכמה שעות. אבל למה אנחנו כל כך אוהבים סרטים? מה הופך אותם לכל כך מיוחדים עבורנו כחברה?

הסבר אחד לאהבתנו לסרטים קשור לפסיכולוגיה של סיפור סיפורים. אנחנו יוצרים סיפורים כדי להבין את החיים שלנו ולעזור לנו להתמודד עם מה שאנחנו עוברים. על ידי צפייה בסרט, אנו מסוגלים לברוח באופן זמני מחיינו ולשקוע בסיפור של מישהו אחר. בתורו, אנחנו יכולים להזדהות עם המאבקים שלהם, שורש לניצחונות שלהם, ובסופו של דבר, לצאת עם משהו מוחשי שאנחנו יכולים לקחת איתנו לתוך החיים שלנו.

הסבר נוסף למשיכה שלנו לסרטים טמון בעובדה שהם מעניקים לנו תחושת ביטחון וביטחון. מכיוון שסרט נחווה בסביבה מבוקרת, אנו מסוגלים להתנתק פסיכולוגית מהחוויות שלנו ולהסתכל עליהן באופן אובייקטיבי יותר. אנו יכולים גם לחקור את הרגשות והפחדים שלנו ללא הפחד משיפוט או הסיכון לפגיעה פיזית. אנו יכולים לחקור נושאים רגשיים בצורה בטוחה ומבוקרת שקשה לשכפל בחיי היומיום שלנו.

סרטים יכולים גם לקרב בינינו. מכיוון שהקולנוע הוא כבר חוויה קהילתית, הוא מאפשר לנו לחוות סיפור באופן קולקטיבי עם אחרים. אנחנו יכולים לאחסן באותם רגעים ולשתף באותו מסע. יש לנו גם הזדמנות להיות עדים לסיפור שלא יכול להיות רחוק יותר מחיינו, ובו בזמן לתת לנו הבנה מחודשת של החוויות שלנו.

לבסוף, האהבה שלנו לסרטים עשויה להיות מוסברת גם על ידי כוחה של נוסטלגיה. לעתים קרובות אנו מקשרים את הסרטים שצפינו בהם כילדים עם הזמנים המאושרים וחסרי הדאגות של הילדות. דרך סרטים אנחנו יכולים לחזור לזמן הזה, ולו לכמה שעות. אנחנו יכולים להתחבר מחדש לתמימות של הנוער שלנו, כשהחיים הרגישו פשוטים יותר ולחוות סיפור היה רק בשביל הכיף.

סרטים הם חלק מהחברה שלנו כבר יותר ממאה שנה, והם כאן כדי להישאר. הם מציעים לנו משהו שקשה לשחזר בחיי היומיום: הכוח לברוח, לחקור ולהרגיש. בין אם אנחנו צופים בשובר קופות על הספה או צופים בקלאסיקה מתחת לכוכבים, יש מה לומר על הקשר הבלתי ניתן לשבירה שקיים בינינו לבין הקולנוע.