לשבור את הסירוב

 

אביב לביא, הארץ, 4.2.02

 

 

קמפיין הנגד של צה"ל נוכח מחאת הסרבנים נמצא בעיצומו. ברוב ימות השנה חיילי יחידת דובר צה"ל עסוקים בעיקר במענה לפניות של עיתונאים וכלי תקשורת מהארץ ומהעולם, וייזום כתבות תדמית. בימים האחרונים צה"ל העביר הילוך, ופתח במתקפה תקשורתית נמרצת, שמטרתה לדחוק את רגלי הסרבנים אל מחוץ לגבולות המחנה. הקמפיין כולל תכסיסים המוכרים לכל יועץ תקשורת בעולם האזרחי, חלקם מכוונים מתחת לחגורה. הנה כמה מהם:

 

1. מכתבי תגובה ועצומות נגד: בימים האחרונים כלי התקשורת מוצפים בהתארגנויות של קצינים וחיילים המתנגדים לסרבנות ומוקיעים את מי שמעודדים אותה. בצה"ל מכחישים שיש להם קשר לייזומם, ארגונם או הזמנתם של גילויי הדעת האלה, אבל כתבים צבאיים מעידים כי דובר צה"ל הוא גורם פעיל לפחות בתיווך בין ההתארגנויות האלה לתקשורת. הכתבים מוצפים בימים האחרונים בפקסים שנשלחים מדובר צה"ל עם תוכן המכתבים והעצומות, ובהצעות לראיין קצין זה או אחר השמח לשרת בשטחים ורואה בכך שליחות. "אף פעם לא ששו כל כך לתת לי את מספרי הטלפון של קצינים בכירים ועודדו אותם להתראיין", אמר אתמול אחד הכתבים הצבאיים.

הפעילות הזאת מעוררת תהיות: האם תפקידו של צה"ל ושל דוברו הוא לנקוט עמדה בוויכוח על הלגיטימיות של השירות בשטחים, או שמא נושאים כאלה אמורים להיות מוכרעים בזירה הציבורית-האזרחית? בינתיים גם לא ברור אם הקמפיין הזה קוצר הצלחה: הסרבנים אמנם סופגים ביקורת ללא הרף, אבל הנושא - הרבה בגלל אותה ביקורת - לא יורד מראש סדר היום, וזה הרי היה החשש הגדול ביותר של החותמים על מכתב המחאה.

 

2. הכפשת הסרבנים: בצה"ל בודקים ביסודיות את הרקע של החותמים על המכתב המקורי. התקווה: למצוא כמה "תפוחים רקובים" בסלסלת המחאה, כאלה שלא שירתו בשנים האחרונות בשטחים או שהמוניטין הצבאיים שלהם לא מחמיאים. אם יימצאו כאלה - לסרבנים עצמם אין אפשרות של ממש לבדוק בציציותיו של כל מצטרף - הצבא כבר ידאג לנצל את המידע ויטפטף אותו לתקשורת בניסיון להכתים את שמם של הסרבנים. בצה"ל יודעים שעוצמתה התקשורתית של המחאה נובעת, בין השאר, מהדימוי הנקי, תווית "מלח הארץ" שהחותמים נהנים ממנה, ואת הדימוי הזה ינסו לקעקע. רמיזות מהסוג הזה כבר נשמעו בימים האחרונים בכלי התקשורת.

 

3. הדבקת תווית פוליטית: בצבא מוטרדים גם מכך שהסרבנים הצליחו לחמוק, עד כה, מזיהוי פוליטי מובהק. העובדה שלא הצטיירו כחבורה שמשתייכת למה שנהוג לכנות "השמאל הסהרורי" סייעה להם לחדור ללב הקונסנזוס התקשורתי. הדרך להיאבק בכך: ניסיון להחשיד אותם בהישענות על גורמים פוליטיים מהשמאל. בסוף השבוע אמר הרמטכ"ל כי "אם מאחורי קמפיין הסירוב עומדים גורמים פוליטיים, זו המרדה". הוא כמובן צוטט שוב ושוב בכל כלי התקשורת. גורמים צבאיים טיפטפו לכתבים שבפורומים סגורים העלו קצינים בכירים "חשדות" למעורבותם של גופים פוליטיים במחאה, ואף נזרקו לחלל שם או שניים של פוליטיקאים מהשמאל. בצה"ל מודים שאין בידיהם כל הוכחה למעורבות או תמיכה כלכלית של גורם פוליטי כלשהו בהתארגנות הסרבנים. אם מישהו יטען כלפי הצבא שהוא מפזר האשמות שווא, דובר צה"ל תמיד יוכל לטעון שהרמטכ"ל רק דיבר על אפשרות תיאורטית שקיימת מעורבות כזאת, וכי הצבא אינו אחראי להדלפות אנונימיות מישיבות מטכ"ל. צה"ל לא המציא את השיטה הזאת: מפזרים חשדות בערפל, בתקווה שמשהו ידבק בצד השני. בינתיים, הגורם "הפוליטי" שזהותו נחשפה כמי שסייע לסרבנים במימון המודעות הוא הפרופ' דני גור.

 

4. יחסי ציבור מוגברים למתנדבים: אתמול, למשל, פורסמה בשני העיתונים הגדולים תמונתו של תא"ל שמואל גבעון, בן 78, שמתנדב לשירות בשטחים. הוא לא הווטרן הראשון שצה"ל שיגר לחזית התקשורתית בימים האחרונים. המסר: גבעון ודומיו הם מלח הארץ האמיתי, ולא חבורת הצעירים קלי הדעת שחתמו על עצומת הסירוב. מיותר כמעט לציין שגבעון ניצל את הבמה התקשורתית שניתנה לו כדי להטיח מלים קשות בסרבנים, ולהציע "להעמיד אותם לדין ולהוריד אותם בדרגה", אבל גם "לא להתייאש ולהמשיך להרביץ בהם ציונות".

 

חותמי העצומה מרכינים בינתיים את הראש ומשתדלים לתת לסערה לחלוף. הם יודעים שהמתקפה של צה"ל מעידה בעיקר על החששות הגדולים שמקננים בצבא מהאפשרות שהמחאה תתפוס תאוצה. אתר האינטרנט שפתחו ממשיך לרחוש פעילות ערה, מה שמספק חומר למחשבה על התפקיד שממלאת היום הרשת בהתארגנויות של קבוצות אזרחים שנעדרות תשתית ארגונית או כלכלית. דרך אתר כזה הרבה יותר קל לאסוף חתימות נוספות לעצומות הבאות, להעביר מסרים ולקיים דיון נוקב בשאלות שעל הפרק. באתר מופיעה הרשימה העדכנית של החותמים על עצומת המחאה - אתמול בצהרים מספרם היה 141, כמעט פי שלושה מהרשימה המקורית שפורסמה רק לפני שבוע. האתר מוצף תגובות מכל הסוגים: הרבה תגובות אוהדות ומעט עוינות, כולל כמה עלבונות של ממש שהוטחו במארגני העצומה. אתמול בצהרים היה מספר התגובות באתר 1,202.