גיוס לכולם

דני רשף, חוסן, 4.4.01

 

"החיילים דורשים צדק" זעקה  העצומה, הילדותית משהו, שנשלחה אלי מתנועת 'התעוררות' בדרישת גיוס לכולם - בעצם לא ממש לכולם אלא בעיקר לבני הישיבות.

 

זה שנים סובל צה"ל מעודף גיוס המחייב  דיון מעמיק ויסודי בדמות צה"ל, מעמדו ויחסיו עם החברה האזרחית. זה שנים מגיעים ליחידות הקרביות רק מי שמוכנים או מתנדבים בפועל. כמות היחידות בצבא היא קודם כל בעיה תקציבית וכמות החיילים המגיעה ליחידות הקרביות אינה תלויה בהיקף הגיוס אלה ברמת המוטיבציה של המתגייסים. בין המתגייסים התפתחו אין ספור שיטות להתחמקות מהשרות והצבא לא מתמודד עם התופעה. מערכת גדולה ויקרה בצה"ל מטפלת באותם רבים מדי שאינם רוצים לשרת או לתרום לצבא כועדות רפואיות, קבני"ם רופאים ומש"קיות ת"ש. מערכת העוסקת בעיקר ברמת הרצון של המתגייסים ולא בבעיות אמת.  גיוס תלמידי ישיבות שאינם רוצים בכך, באלפים רבים, לא יפתור כל בעיה ביטחונית אך מספר המשתמטים בצבא יגדל וגם הוצאות הטיפול בהם.

 

כבר היום מגייס הצבא חלק מחייליו בסוג של עסקה כלכלית המשלבת מסלול קבע חלקי כטייסים, חובלים, עתודה אקדמאית, תלפיות, לוחמי סיירות ופלוגות קבע. יחידות אחרות מציעות למגויס קריירה ומקצוע לחיים כתמורה לשרות החובה שלו. למשל, גלי צה"ל (שלא ברורה תרומתה לביטחון המדינה), יחידות המחשב ויחידות האלקטרוניקה. כאשר בוגר גולני ששרת בלבנון יחפש לעצמו עבודה כשומר בבי"ס יתמודד עמיתו מגלי צה"ל על משרת כתב בתיקשורת וחברו מהאלקטרוניקה יחפש עבודה בחברת הזנק בשכר גבוה פי ארבע. אפילו את השירות המטפורי בלבנון או בשטחים עושים פחות  מעשרה אחוז ממשרתי החובה בצה"ל. טענת תנועת 'התעוררות' כאילו יש מי שנהרג בלבנון, הציבור החילוני, ומי שנהרג באוהלה של תורה, הציבור החרדי, דמגוגית ושקרית.

 

אפשר להתייחס לשרות בצבא לא כצורך ביטחוני אלא כסוגיה של שוויון אזרחי. אם אכן כך, מוציאה תנועת 'התעוררות' את הציבור הערבי מכלל אזרחי ישראל. גם ההכרה, שאני שותף לה, שיש לציבור הערבי רגישות לאומית מיוחדת כאשר הוא נקרא לשרות צבאי אינה פותרת מהצורך המוסרי לדרוש מהם סוג של שירות ציבורי חילופי, אפילו רק למען קהילתם הם. הכרה בשוני ובייחוד של קבוצות אוכלוסייה בחברה דמוקרטית ובזכות להיות שונה היא ערך דמוקרטי בסיסי.  הפשרה בין צרכי הכלל  לקבוצות השונות צריכה להתקבל בדרך של הידברות ולא צריכה להיות מושגת בכפית הרוב על המיעוט.

 

אכן יש מקום לדון מחדש במבנה הצבא, מקומו בחברה הישראלית, חובת האזרח למדינתו והגמול שהמדינה חיבת למי שמשרת אותה. יש לתת תשובה האם המדינה זקוקה לגיוס חובה והאם יש בכלל אפשרות לשיטת גיוס אחרת. 'התעוררות' מתחמקת מכל דיון אמיתי בסוגיות כבדות אלו. בעיות אלו לא יפתרו גם אם יגייסו את כל החרדים לצבא. להפך, כנראה שהם רק יחמירו. נראה שלא צרכי הצבא וגם לא סוגיית השוויון האזרחי מטרידה את תנועת 'התעוררות' אלא אנטי חרדיות לשמה כסגנונו של טומי לפיד.