לקצץ בביטחון עכשיו

 

דני רשף, מושב חוסן, 20.2.03

 

 

במערכת הביטחון נמצאים, בשלבים שונים, הרבה  מיזמים טכנולוגיים מתוחכמים, יצירתיים, שהבשלתם המבצעית, בעתיד, יקרה להחריד. מיזמים שנועדו להכין את ישראל לאיומי העתיד. איומי הטילים והנשק להשמדה המונית. כדי להגשים את אותם רעיונות צריך לדאוג ברצינות שכלכלת המדינה אכן תוכל לשאת, בעיקר בעתיד, במחירם.

 

בישראל שכלכלתה התכווצה, יש הטוענים, בכ-7 מיליארד דולר בשנה, שאוכלוסייתה גדלה מאז פרוץ האינתיפדה בספטמבר 2000 בכ-5 אחוז, באופן טבעי יש הרבה פחות כסף למילוי הצרכים וגדלה מאד המצוקה החברתית. ברור גם שהנטל הביטחוני אינו מתמקד רק בתקציב הביטחון. מה עם תקציבי המשטרה, שרותיי הרפואה והסעד החסרים מיליונים רבים.

 

כדי להימנע מקריסה חברתית, בריחת מוחות והתדרדרות קשה יש לחדש את הצמיחה הכלכלית כמעט בכל מחיר. ללא צמיחה לא ימצא מחר הכסף לביטחון. לכן דווקא ראשי מערכת הביטחון המספרים לנו על מחירם המבהיל של טכנולוגיות העתיד צריכים להבין את חשיבותו המכרעת של קיצוץ תקציבי רחב ויש היכן לקצץ גם במערכת הביטחון.

 

גיוס החובה לצבא כבר מזמן אינו שוויוני לכל. על פי נתוני התנועה לאיכות השלטון רק 45% מאוכלוסיית ישראל, המתאימה לגיוס ב-2002, בכלל מתגייסת. עוד 9% נפלטים במהלך השירות מסיבות נפשיות. רבים מספור גודשים את יחידות העורף באבטלה סמויה לאחר שחמקו, באמתלות שונות משרות קרבי. למעשה אין למערכת כל יכולת להתמודד עם התופעה והיקף הגיוס הקרבי הוא קודם כל תוצאת המוטיבציה של המתגייסים ולא של כמות החיילים בשערי לשכת הגיוס. שתי תופעות התפתחו, בצד גיוס החובה לצה"ל, במיוחד בשנים האחרונות. פשיעת סמים בהיקף נרחב וגניבות בהיקף כה גדול עד שרוב הנשק הנמצא בידי הטרור הפלשתיני גנוב מצה"ל.  צמצום הגיוס בתיאום עם הדרג המדיני, הקפדה על איכות ונכונות המתגייסים, ותגמול הולם בזמן השרות בהווה ובעתיד כאזרחים מועדפים יכול לחסוך סכומי עתק למערכת הביטחון.

 

אין שום הצדקה לשחרר מצה"ל סגל, שהכשרתו יקרה מאד, בשנות הארבעים לחייו ובכושר פיזי ונפשי מלא, בטרם הגיע למיצוי סביר של יכולתו, לשנות פנסיה רבות משנות השרות בצבא, עד שרוב הכנסתו של איש הקבע משירותו הצבאי באה לאחר! השרות כתשלומי פנסיה. ניהול כוח האדם בצבא, בבזבזנותו, היה מביא לפשיטת רגל של כל מפעל אחר שאינו נסמך על הקופה הציבורית. רובו המכריע של הצבא לא מסתובב בשכם אלא במשרדי העורף והשחיקה הקרבית היא נחלתו של מיעוט קטן בלבד מסגל הקבע של הצבא. אפשר לחסוך מיליונים מהארכת שרות הקבע ומתמורה טובה יותר לשנות ההכשרה הרבות והיקרות של איש הקבע.

 

במחסני החירום של צה"ל מאוכסן ציוד לצבא יבשתי הגדול כמעט ככוחם היבשתי המצטבר של גרמניה, צורפת ובריטניה. ציוד שהיה מתאים מאד לקרבות השריון הגדולים של מלחמת העולם השנייה או מלחמת יום הכיפורים. ההתפתחויות הטכנולוגיות וכוח אווירי מתקדם, כדוגמת חיל האוויר הישראלי, מפחיתים את משקלו של צבא זה אל מול איומי העתיד. למעשה, חוץ מהצבא המצרי, המשועבד כולו, ולכן גם מוגבל, לטכנולוגיה האמריקאית, אין לישראל היום איום יבשתי משמעותי. אפשר וצריך לצמצם את היקף הצבא הקונבנציונאלי, בעיקר את יחידות התותחנים והשריון שבמילואים.

 

לסיכום, אפשר על ידי שינוי עמוק בגיוס החובה, בתנאי השרות בקבע, לא בשכר המידי או בתנאי הפרישה אבל בגיל הפרישה, וצמצום צבא היבשה הגדול שבמילואים לחסוך מיליארדים. חיסכון שלא יפגע במלחמה העכשווית בטרור ובפיתוח הטכנולוגי בעתיד. צריך לקצץ בתקציב הביטחון למען החברה כולה ולמען המשך הפיתוח הטכנולוגי והביטחון בעתיד. אפשר להוציא הרבה פחות כסף ולקבל צבא יותר טוב. צבא יותר מקצועי, צבא שמותאם לעתיד.