הצילו את צה"ל

 

צ'לו רוזנברג, מעריב, 9.7.07

 

צ'לו רוזנברג חושד שאף ועדה לא תשפר את מצבו הנוכחי של צה"ל ורק צבא מקצועי הוא התשובה

 

וידוי קטן: אינני נביא ולא בן נביא, ואין בכוונתי לסטות מדרך זו. ומדוע חייב אני, תחילה, בוידוי? קראתי בעיון רב את הידיעה על הגשת דוח מיוחד של ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון לרמטכ"ל בנושא הכשרת הקצונה הבכירה. מן הדוח עולות מסקנות קשות מאוד לגבי אופן הכשרתם של הקצינים הבכירים ביותר של צה"ל. כשראיתי זאת, עלתה בי המחשבה מדוע היה צורך בוועדה מיוחדת כדי לבדוק את הכשלים בהכשרת הקצונה הבכירה?

 

כותב שורות אלה פרסם מאמר מיד לאחר מלחמת לבנון השנייה שכותרתו היתה "טיפול שורש לצבא", בו הצבעתי על הצורך במהפכה בצה"ל. לעניות דעתי, טועה הוועדה אם היא חושבת שתופעת הקצונה הבכירה הבלתי כשירה מקצועית זו תופעה חדשה. זהו תהליך שנמשך שנים רבות, במהלכו לא יושם דגש על הכשרתם של הקצינים הבכירים ביותר. אין זה מספיק להכשיר את הקצונה הבכירה ביותר, אלא כחלק בלתי נפרד מתפיסה חדשה של מבנה צה"ל.

 

ועדות חקירה לא יחוללו את השינוי שעליו ממליץ מבקר המדינה. בחודשים האחרונים מתנהל "מצעד" ועדות חקירה בעקבות מלחמת לבנון השנייה. אך כל הוועדות האלה לא יחוללו שינוי, אם לא תתרחש מהפכה שתשנה מן היסוד את הצבא.

 

דוח מבקר המדינה מלפני חודשיים מצביע בבירור על הבעיות הקשות בצה"ל: היעדר מקצועיות בדרגים הגבוהים ביותר, היעדר תהליכים מסודרים של תכנון וקבלת החלטות, בעיות מבנה ותפעול. בהקשר זה ראוי לחזור לדברי האלוף בני פלד ב-1998, שלרבים נשמעו הזויים: "מאז שנורה ונהרג ב-1948 הקולונל דוד מרכוס, בוגר האקדמיה ווסט-פוינט, אין בצה"ל אף אחד שמקצועו חיילות. כל מי שמכונה גנרל הוא לא יותר מאשר אזרח לובש מדים, שחתם לקבע יותר פעמים מאלה שהפכו לבעלי מקצוע בתחומים אחרים".

 

הון מבוזבז על מילואים

 

הפתרון לא יימצא בוועדות חקירה, אלא במהפכה שתתאים למציאות. אלה עקרונותיה המנחים: ראשית, יש לבטל את גיוס החובה ולהקים צבא מקצועי. אין ולו אדם אחד בישראל שלא מסכים שהביטוי "צבא העם" עבר מן העולם. הטענה, שאסור לגעת במיתוס הזה, מופרכת מיסודה. המשאבים המושקעים באוכלוסיית המשרתים באופן חלקי אינם מוצדקים. את המשאבים האלה ניתן להפנות לצרכים אחרים, חשובים יותר.

 

סוד גלוי הוא שגם במילואים משרת מיעוט, לפחות ביחידות לוחמות. רבים מאוד מחיילי המילואים מבצעים את שירותם ביחידות שלא נחוצות כלל. עבור אלה משלמת מדינת ישראל הון. מהטעמים האלה על ישראל להפוך את צה"ל לצבא מקצועי, שבסיס הגיוס לו הוא התנדבות. בנוסף, יש להקים מערך מילואים מקצועי לוחם. את חיילי המילואים הלוחמים יש לתגמל היטב, בתמריצים כספיים או אחרים.

 

עניין נוסף הוא הקמת מערך לוגיסטיקה וטכנולוגיה מפותח. ישראל התברכה בכוח אדם משכיל ומתקדם ביותר בתחומי המדע והטכנולוגיה. כדי להביאו לצה"ל, יש צורך בהחלפת "דיסקט". ישראלים רוצים קריירה וחיי רווחה טובים. כדי שצה"ל יוכל להתמודד עם האתגרים הטכנולוגיים, עליו למשוך אליו את הטובים שבמוחות. זאת ניתן לעשות כיום אך ורק באמצעות תגמול כספי. אם תבוצע הרפורמה, ייוותרו מספיק משאבים כספיים ואחרים שיפתו את המעולים שבמדענים ובאנשי הטכנולוגיה לעבוד בצבא.

 

מהפכה מקצועית

 

יש להקים אקדמיה צבאית. הכשרתם של החיילים והמפקדים צריכה להיעשות במסגרת שמיועדת למקצוע ייחודי זה. לא פז"מ ולא חתימת קבע, אלא התקדמות לפי כישורים. כמו המתוקנות שבמדינות העולם, בישראל חייבת לקום אקדמיה צבאית. לישראל יש כיום הרבה גנרלים ומעט מאוד מצביאים, אם בכלל.

 

גם אם תתרחש המהפכה בצה"ל, עדיין הקברניטים הם אלה שיהיו חייבים להחליט. ממשלות ישראל לא מסוגלות כיום לקבל החלטות בתחום הביטחון בצורה אופטימלית. הסיבות רבות, אך החשובה ביותר היא שראש הממשלה והשרים לא מבינים בענייני ביטחון. אי לכך, תפקודה של המועצה לביטחון לאומי במתכונת של זו הקיימת בארה"ב, חיוני לביטחון ישראל.

 

המועצה חייבת להיות גוף מטה שיכין ניירות בצורה עניינית, אובייקטיווית וללא משוא פנים. חברי המועצה חייבים להיות טובי המומחים, לא אנשי צבא במדים, אלא אזרחים שכל מחויבותם לארגון שבו הם עובדים ולא לגופים אחרים. בהנחה שהממשלות, צה"ל ומערכת הביטחון לא יוותרו על כוחם, על הכנסת לכפות באמצעות חוק או תיקון לחוק יסוד הממשלה, פעילות רחבה ומועילה של המועצה לביטחון לאומי.

 

ד"ר צ'לו רוזנברג הוא היסטוריון ומתמחה בביטחון לאומי