גנרלים, לא מדינאים

 

צריך להפסיק להתייחס אל אנשי הצבא כאל מבינים גדולים בקביעת המדיניות. הם גם טעו והטעו, וגם מספקים הערכות סותרות, בתוך פרק זמן קצר

 

יעל פז-מלמד, מעריב, 12.2.04

 

 

ראש אמ"ן, האלוף אהרון זאבי פרקש, מתנגד ככל הנראה לתוכנית שמגבש ראש הממשלה, הכוללת פינוי חד-צדדי של יישובים מרצועת עזה. לא, הוא לא אמר במפורש שהוא מתנגד. גם הוא יודע שכאיש צבא אסור לו להביע ביקורת, או תמיכה, במדיניותו של ראש הממשלה. כל מה שהוא אמר בדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, זה שאם ישראל תבצע את מהלך ההתנתקות החד-צדדית, יראו בכך הפלשתינים ניצחון, וזה יביא להגברת המוטיבציה לפיגועים. זה הכל. מה רוצים ממנו? אפילו דוברת צה"ל הסבירה מייד שהאלוף פרקש התייחס רק לתגובות הפלשתיניות, ולא לשאלה האם לסגת או לא. מה שנקרא: דבריו הוצאו מהקשרם.

 

אבל רגע, לא לרוץ למקלטים. יש גם הערכת מצב הפוכה. גם היא של האלוף זאבי פרקש, ולפיה ההתנתקות החד-צדדית דווקא תביא לנסיגת הטרור. נו, אז מה היה לנו? תחליטו אתם. והאמת היא שההחלטה די פשוטה. יש חמישים אחוז סיכוי שזה יביא להגברת הטרור, וחמישים אחוז סיכוי שזה יביא להקטנת הטרור. מי יודע?

 

עדיין זכורים הוויכוחים הגדולים, שנעזרו בהפחדות אין-ספור, לפני הנסיגה מדרום-לבנון. נבואות אפוקליפטיות, בעיקר של ראשי הימין, על חיי הגיהנום שמחכים לתושבי קו העימות. לימים, אחרי שהשתחרר, אמר מי שהיה אז רמטכ"ל והיום הוא שר הביטחון, שהוא התנגד לנסיגה חד-צדדית מלבנון, וראה בה צעד לא נכון. אילו היה מתבטא אז בפומבי נגד הנסיגה, יש להניח שהציבור היה נותן לדבריו משקל יתר. אחרי הכל, הוא רמטכ"ל. הוא מבין.

 

ככלל, אנחנו נותנים יותר מדי משקל לדברים שנאמרים על ידי אנשי צבא, בעבר ובהווה. כולנו עדיין סובלים מ"תסביך בגין", שהתייחס ביראת קודש אל אנשי הצבא, שיודעים להשתמש ב"מכונות ירייה", כפי שהוא אמר אז על הבופור.

 

איך שמתיישב מולנו איש במדים, בעיקר אם הוא אלוף או רב-אלוף, ומתחיל להסביר לנו שלפי הערכות מודיעיניות כאלו ואחרות, יקרה ככה וככה, אנחנו נאלמים דום. הוא יודע יותר טוב מאיתנו. יש לו הערכות מודיעיניות. כך היה גם במלחמת המפרץ השנייה, כאשר מומחים רבים טענו שלא נשקפת שום סכנה לישראל מצדו של סדאם חוסיין, כיוון שככל הנראה אין לו נשק לא קונבנציונלי, ורק ראש אמ"ן דאז, האלוף עמוס גלעד, רץ ממהדורת חדשות אחת לשנייה והזהיר מפני ארסנל הנשק הכימי שיש לסדאם. אז מה חשוב מה אומרים המומחים. ראש אמ"ן אמר, ראש אמ"ן יודע. יש לו מקורות מודיעיניים.

 

אגב, פרקש מתייחס ברצינות להצהרות השלום של אסד. זה לא אומר שצריך לשלול כל מה שאומר לובש מדים. זה אומר שצריך להפריד בין גנרלים למדיניות, בין אם אנחנו אוהבים את מה שהם אומרים ובין אם לאו.

 

ואם כבר מדובר באנשי צבא, מי ידמה ומי ישווה לשאול מופז. הוא גם היה רמטכ"ל והיום הוא שר הביטחון, המקורות שלו כפולים ומכופלים. זהירות, זעק שר הביטחון ימים מספר לאחר ששרון הציג את תוכנית ההתנתקות שלו. הפינוי יביא להגברת הטרור, כיוון שהפלשתינים יבינו שבכוח ניתן להכריע אותנו.

 

אלא ששבוע מאוחר יותר השתנו ככל הנראה המקורות, וראה זה פלא, אותו מופז תומך בהזזת כל יישובי גוש קטיף במכה אחת, בתהליך שיחל בעוד שנה.

 

שלשום, דרך אגב, הוא כבר היה גם בעד וגם נגד. ישראל גם תפנה התנחלויות וגם לא תפנה את הרצועה, אלא תשאיר שם צבא. כלומר, במקום מתנחלים יהיו חיילים. אין ספק שלאיש יש חזון מדיני רחב אופקים.

 

ובעצם למה שיהיה לו. הוא היה איש צבא. לא מדינאי. הוא ניהל גוף ענק, תכנן ויזם מבצעים צבאיים, היה לוחם אמיץ, הזיז כוחות גדולים מכאן לשם, וחזרה. בזה הוא מבין. את זה הוא יודע הכי טוב.

 

צריך להפסיק להתייחס אל אנשי הצבא כאל מבינים גדולים מאיתנו בקביעת מדיניותה של ישראל. תפקידם הוא להגן הכי טוב שאפשר על ישראל, בהתאם למדיניות שקבעה הממשלה, גם אם המדיניות הזו מקשה עליהם את ביצוע המשימה.

 

אין להם שום יתרון יחסי, כקבוצה, בקביעת המדיניות. יכול להיות שיום אחד יצא משורות הצבא מנהיג אמיתי, כמו שיכול להיות שהוא יבוא מן האוניברסיטה או מן התעשייה.