1.8.04

 

ברוריה שלום!

 

שמי ירון רוזנטל שרתתי ביחד עם עופר בנך בפלס"ר צנחנים.

 

קראתי את מכתבך לאפי איתם והצטערתי מאוד.....

 

כמי שאוהב ומעריך את עופר, וכמי שניסה לשכנע אותו שלא יעלה את סיפור "ההתקלות" לסדר היום הציבורי. לדעתי, כיום הדבר הנבון ביותר, שניתן לעשות הוא לתת לנושא לשקוע, לטובתו של עופר בנך, מובן שמכתבך אינו משרת מטרה זו.

 

לעצם העניין, התנהלותו השערוריתית של אפי איתם במשפט גבעתי, חצאי האמיתות, השקרים לבנים ושקרים גסים שהיו נחלתו של האיש מאז ומעולם אינם מפתיעים, ועל כן לא הופתעתי כשניסה לסדר לבנו מקום ביחידה המובחרת – "האלפיניסטים".

 

אולם ההשוואה שערכת קלושה, הרי ברור כשמש שאין כאן עניין של השתמטות כפי שניסו להציג בתקשורת, אלא רק  תרבות של קומבינות ופרוטקציות ולכן הדמיון למקרה של עופר קלוש.

 

ברוריה, למרות, שהתנגדתי ואף הבעתי דעתי על כך בכלי התקשורת, לניסיון של עופר לקדם "מטרות פוליטיות ציבוריות" בעזרת דמות "הלוחם המיוסר הפוסט מודרני" תוך פגיעה ביחידה בה שירת, ובנו, חבריו, אינני נוטר לו טינה, ואין בלבי שמחה על האמבוש הציבורי שעבר ועל כן אינני מבין מדוע את מנסה שוב ושוב לחזור לעסוק בפרשיה שכולנו רוצים שתשכח.

 

בברכה ירון