חוויות מצומת המוביל

 

השבוע היה מוצלח בהרבה משבוע שעבר. ראשית - עמדנו לבדנו בצומת, לעומת שבוע שעבר בו חלקנו את הצומת עם אנשי שלום עכשיו. כמעט לא היו קללות וגידופים, היה רצון לשמוע מהו המסר של התנועה. כמובן שהסיטואציה של עמידה בצומת לא אפשרה להרחיב את הדיבור עם מי שהתעניין. אין לי ספק שהמסר שלנו מעניין בעיקר את אנשי המרכז. ואלה הם הרוב שהוא עכשיו שותק ומבולבל.

 

יצא לנו לשוחח הרבה עם ערבים. מהכיוון שלהם נשמעו קולות מחאה. הם מרגישים ששכחנו שיש ערבים במדינה. אחד האנשים אמר שצריך להדגיש: מדינה דמוקרטית לכל אזרחיה.

 

השאלה של ערביי ארץ ישראל היא שאלה מורכבת וכואבת. בהזדמנות זאת אני ממליצה לקרוא את המאמר שהופיע במעריב, ובעיקר לשים לב לדברי הערבים, שלדעתי משמיעים כמה טיעונים מאד משמעותיים.

 

אני חושבת שחובתנו כתנועה לשים בעדיפות עליונה  יצירת דיאלוג עם ערביי ישראל, אזרחי מדינת ישראל. זהו דיאלוג חשוב לא פחות מהדיאלוג עם המתנחלים.

 

 

בברכה

רוני ענבר