הרביעית והחמישית

 

דני רשף, מושב חוסן, 13.2.02

 

 

לאחר מלחמת העולם השניה מצאו עצמן צרפת ובריטניה, המותשות מהמלחמה, שולטות עדיין באחוזות קולוניאליות חובקות עולם ובעמים רבים זרים ורחוקים.

 

בריטניה מודעת לחולשתה ולמאזן הכוחות העולמי החדש  שאחרי המלחמה עסקה, בכוונת מכוון, בהעברת שלטונה לעמי הארץ השונים. במחיר מזערי למשק ולחברה הבריטית התקפלה אנגליה מרוב מושבותיה שמעבר לים. בעידן המלחמה הקרה הצליחה בריטניה למזער מאד את השימוש בכוחה הצבאי ואת המחיר הכלכלי והאישי שגובות המלחמות. כוחות קטנים השתתפו תחת דגל האו"ם במלחמת קוריאה בתחילת שנות החמישים ובמבצע סואץ ב-1956. כוחות זעירים עוד יותר השתתפו בהצלחה רבה בדיכוי המחתרות הקומוניסטיות במלאיה ובעומאן בשנות השישים. אכן בריטניה הגדולה היא דוגמה מוצלחת למעצמה שמתוך הבנת התקופה ההיסטורית, המגבלות והחולשות של עצמה והכוחות החדשים בזירה ידעה לכוון ולהוביל, מתוך ברירה, את הבלתי נמנע ולפנות את מקומה לכוחות אחרים בזירה העולמית.

 

צרפת שלאחר המלחמה, זו של הרפובליקה הרביעית הצרפתית, בניגוד גמור לבריטניה, גורשה ממושבותיה שמעבר לים, ארץ אחרי ארץ, במלחמות דמים. אלפי חיילים צרפתים הביאו חורבן להודו סין ומוות על עצמם עד שהובסו סופית בדיאן-ביין-פו שבצפון וויטנאם ב-1954. אלפים נוספים נפלו בצפון אפריקה ובהרי אלג'יר. סוגיית המלחמות הקולוניאליות ומעשי הזוועה שליוו אותם שיתקה את המשק הצרפתי ופילגה את החברה.

מ-1946 עד 1959 התחלפו בצרפת 22 ממשלות, בממוצע ממשלה כל שבעה חודשים. רוב הממשלות בצרפת היו ממשלות סוציאליסטיות שנתמכו על ידי מפלגה קומוניסטית חזקה מבחוץ ורוב המדינאים המובילים בצרפת של התקופה ההיא הבינו את חוסר התכלית שבמלחמות האלו וחיפשו מוצא נוח שישאיר לצרפת מידה של השפעה וישמור על כבוד צרפת ובעיקר כבוד הצבא הצרפתי. אבל האנרגיה הפוליטית בצרפת הושקעה במאבק ההישרדות בלתי-פוסק לקיים את הממשלה הנוכחית או להקים ממשלה חדשה. כל החלטה אסטרטגית מרחיקת לכת, בתוך אווירת חוסר היציבות הפוליטית של צרפת באותם שנים, הביאה לנפילה מידית של הממשלה. כך בכלכלה ובחברה, כך במלחמות שמעבר לים. הרפובליקה הרביעית הצרפתית גזרה על צרפת שיתוק לאומי וגררה את צרפת אחרי המציאות ההיסטורית במחיר דמים מחריד ומלחמות מיותרות.

 

אמנם היו הבדלים רבים נוספים בין בריטניה הגדולה לצרפת באופי  ובתחושת הכבוד הלאומי לאחר מלחמת העולם השניה. צרפת חמת המזג והים תיכונית מול בריטניה המאופקת. צרפת שנכבשה בידי הגרמנים במלחמת העולם מול אנגליה השורדת לבד. אך ההבדל המכריע היה, כנראה, כושר ההחלטה והיכולת להכריע מתוך בחירה.

 

ב-1959 קצה נפשם של הצרפתים מהאנרכיה הפוליטית הרצופה במדינה ומהמחיר הכבד שגבה השיתוק הפוליטי מהחברה הצרפתית. ראשי המפלגות פנו לגנרל דה-גול, מנהיג צרפת החופשית במלחמת העולם השניה, לנסות ולהקים ממשלת אחדות לאומית. הסכמתו הותנתה בשינוי החוקה למשטר נשיאותי. הרפובליקה החמישית הצרפתית מ-1959 והסבת המשטר לרפובליקה נשיאותית סיימה תקופה של חוסר הכרעה ושיתוק לאומי בפוליטיקה הצרפתית והתחילה תקופה של יציבות פוליטית והכרעות פוליטיות קשות ושנויות במחלוקת. צרפת החליטה לעזוב את אלג'יר ב-1960 בהחלטה שהביאה את צרפת לסף מהפכה צבאית. הכלכלה הצרפתית התייצבה וצרפת השיגה את גרמניה ובריטניה בפיתוח טכנולוגיה מתקדמת. הקף השביתות ששיתקו את המשק הצרפתי לעתים תכופות הצטמצם וצרפת חדלה מתלותה הכלכלית בארה"ב, כפי שהיה בימי הרפובליקה הרביעית. איש לא רוצה, בצרפת של היום, לחזור לימי אלג'יר והרפובליקה הרביעית.

 

ישראל מדשדשת בשיתוק לאומי נוסח הרפובליקה הרביעית הצרפתית ומשלמת בריבית קצוצה את המחיר הכלכלי החברתי והצבאי של חוסר היכולת להכריע. אבל כמו בצרפת, השיטה הפוליטית אינה גזרה משמיים, ניתן וצריך לשנותה  מהרביעית לחמישית.