הפתרון למשבר בפוליטיקה הישראלית: משטר נשיאותי

 

הרפובליקה הישראלית הראשונה מיצתה את עצמה ויש לעבור לשלטון שיאפשר ריכוז עוצמה דמוקרטית עם איזונים

 

יחזקאל דרורי, מעריב, 6.8.08

 

את משבר הפוליטיקה הישראלית אפשר לפרש בשתי צורות: אישית ומוסדית. לפי ההסבר האישי, מרבית חברי הכנסת הינם עסקנים שטובתם האישית והמפלגתית קודמת בעיניהם לטובת הכלל, וראש הממשלה אינו מוצלח, בלשון המעטה. לכן די בהקמת ממשלה אחרת, בלי או עם בחירות, שתזכה באמון הציבור. דרושים אולי שינויים קטנים בשיטת הבחירות ובאחוז החסימה, אך עיקרי המשטר עונים על הצרכים.

 

ההסבר השני לא מתעלם מליקויי הפוליטיקאים וראש הממשלה, אך גורס שסיבות המשבר עמוקות יותר והינן מוסדיות בעיקרן. שכן מוסדות פוליטיים טובים מבטיחים תפקוד נכון של משטר עם מרבית הפוליטיקאים, גם בינוניים, וכן מטפחים תרבות פוליטית של אחריות אישית. המשטר הנוכחי מאפשר למועמדים בעייתיים להגיע לפסגת הפוליטיקה. ואפילו אם ייבחר ראש ממשלה טוב אישית, הוא לא יוכל לתפקד כראוי נוכח המגבלות של ממשלות קואליציוניות במתכונת הנוכחית. לכן, המשבר הנוכחי אינו אישי בלבד, אלא הוא גם משבר של שיטת המימשל.

 

בלי לזלזל בחשיבות הגורם האישי, לדעתי, אין ספק שההסבר המוסדי חשוב יותר. שיטת בחירות אחרת היתה משפרת את טיבם של ראש הממשלה וחברי הכנסת. סמכויות רבות יותר לראש הממשלה היו שמות רסן על השתוללות פופוליסטית, וקביעה חוקתית שהתפטרות של ראש הממשלה מחייבת בחירות היתה מונעת תקופות ביניים ארוכות בהן ישראל מדשדשת נוכח אתגרים קובעי עתיד.

 

לכך מתווספות העובדות הבאות: המפלגות הגדולות איבדו את משמעותן האידיאולוגית כשהבחירות נשלטות על ידי שיווק פוליטי, ויחסי הון ושלטון משחיתים כל חלקה טובה. ואולי חשוב מכל, המשטר הנוכחי גורם לשחיקת הממלכתיות, מאפשר למיעוטים לקבוע עובדות בשטח, שמגבילות את חופש התמרון של המדינה ומוביל לשיתוק מדיני בשל חוסר האפשרות לגבש רצון פוליטי ויכולת לבצע החלטות כואבות, למרות מראית עין של משא ומתן.

 

לפרק ולבנות מחדש

 

האמת צריכה להיאמר: הרפובליקה הישראלית הראשונה מיצתה את עצמה. לכן, אין די בשיפורים קטנים במשטר, אלא: תיקונו של הכלי בשבירתו. יש הכרח לעבור למשטר נשיאותי, שמאפשר ריכוז עוצמה דמוקרטית תוך בלמים ואיזונים.

 

לשם כך נדרשים: בחירה ישירה של נשיא וסגן נשיא לתקופה של חמש שנים, עם אפשרות לבחירה נוספת אחת בלבד; מתן זכות וטו לנשיא על חקיקה פרטית של הכנסת; הגשת הצעת תקציב על ידי הנשיא, שהכנסת יכולה לאשר או לדחות אך לא לשנות; מתן חסינות לנשיא בפני חקירות פליליות בזמן כהונתו. זאת למעט מצב שבו פורום של שלושה שופטים עליונים, הפועלים כ"שופטים חוקרים", קובע שיש בסיס להאשמות רציניות ואז הנשיא יושעה מתפקידו וסגן הנשיא יפעל במקומו. כל זאת, עם מתן סמכות לכנסת להדיח את הנשיא ובכך לגרום לבחירות חדשות, הן לכנסת והן לנשיאות. הנשיא עצמו יוכל ליזום פעם אחת בתקופת כהונתו בחירות חדשות לכנסת. במקרה כזה הוא עצמו יוכל להמשיך בתפקידו רק אם יזכה בהצבעת אמון של הכנסת החדשה.

 

הפרטים דורשים שיקול מדוקדק, וראוי שתקום במהרה ועדה ציבורית-מקצועית להכנת הצעה למשטר נשיאותי, שתובא לאישור במשאל עם. שכן, איך שלא ייגמר המשבר הפוליטי הנוכחי, אין די בטיפול חירום, אלא יש לבנות מחדש את משטר מדינת ישראל.