כאור היום

 

דני רשף, מושב חוסן, 17.5.07

 

מלחמת לבנון השנייה פרצה לעולמנו במפתיעה, כמעט בין רגע. אמנם היו שהזהירו אבל המועד, הצורה שבה יתפתחו העניינים והדילמות שייוצרו לממשלה היו בגדר נעלם גדול. ההתדרדרות ברצועת עזה והפגזת שדרות ברקטות היתה ברורה מראש כאור היום וגם הדילמות שהממשלה תעמוד בפניהן היו מובנות לכל הרבה זמן מראש. אפילו הזמן שבו ההתפתחויות עלולות להגיע לאובדן שליטה היה מתוחם. אם אי אפשר היה להתדיין על כל הנעלמים מראש לפני מלחמת לבנון השנייה – הרי לפני מלחמת עזה הבאה הנעלמים מעטים.

 

אפשר, אולי, לסלוח לממשלה על כשלון לבנון אך אי אפשר להבין את מבוכת עזה. יש הרבה היגיון במדיניות ההבלגה של ממשלת ישראל אבל מדיניות, כל מדיניות, מתבצעת באמצעות אנשים ועל גב אנשים. מדיניות ההבלגה, כמקובל בממשלתנו לאחרונה, התעלמה מכך שלביצוע מדיניות, כל מדיניות, צריך גם הכנות. שלא כבמלחמת לבנון השנייה, הזמן להכנות היה בנמצא. אם אפשר היה לדבר על איום עתידי במושג "בלתי נימנע" הרי זה האיום על שדרות.

 

לממשלת ישראל היה כל הזמן שבעולם, מעל ל-5 שנים, למגן את שדרות ועוטף עזה ולבנות מערכת מיסוי ותמריצים כלכלית שתאיץ את פיתוח האזור. לממשלת ישראל האחרונה, זו שיזמה את מדיניות ההבלגה, היה ברור מעל לכל ספק שתאלץ גם להעמיד את המדיניות במבחן. היו תשעה חודשים להתכונן. פרץ לא יכול להגיד לא ידעתי ואולמרט לא יכול להגיד שזה קרה פתאום בצהרים. לשניהם היה זמן מספיק לתת למדיניות ההבלגה ההגיונית תשתית מוצקה של תמיכה כלכלית וטכנית. אפשר להעריך שהזמן שהשקיעו שרינו הבכירים ביועצי תקשורת, בעורכי דין, בספסרי מידע ויחצנים כדי לשרוד גדול במונים מההכנות שעשו לתרגם את מדיניות ההבלגה בשדרות מהבל פה חסר מעש לתוכנית ביצועית מוצקה. בתוכנית זו היתה צריכה להיות שותפה גם האוכלוסייה שעל בשרה  מבליגה מדינת ישראל.

 

למלחמת לבנון השנייה אפשר גם להתייחס כ"תאונה" מבצעית שמקורותיה בכימיה האישית והמקרית של מקבלי ההחלטות שכולם טרם הבשילו כהלכה לתפקידם. את כשלון שדרות המפונה בלהיטות מאזרחיה המבוהלים אי אפשר לתלות בשום מרכיב מיקרי אלא רק בכישוריה האמיתיים של ממשלת ישראל השקועה במאבקים תמוהים והזויים וכביכול מנהלת גם מדינה.

 

אפשר כמובן להלין על מי שאנחנו בעצמנו בחרנו אבל ביסודו של דבר מנהיגי המדינה לא שונים מכל פוליטיקאי אחר בכל מקום בעולם. מה שמייחד את ישראל זה כובד ההחלטות והסביבה הפוליטית הבלתי אפשרית שבה בלי מאבקי הישרדות תשעים אחוז מהזמן אין ממשלה גם עשר אחוז מהזמן. אלוף במיל' גיורא איילנד, לשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי, המחיש את הנקודה באחת ההרצאות כשתיאר שמתוך מעל ל-50 שבועות ששירת במחיצתו של ראש הממשלה דאז אריק שרון רק שבוע אחד או שניים ידע ראש הממשלה בתחילת השבוע שהוא יהיה ראש הממשלה גם בסוף השבוע.

 

עד ששיטת הממשל לא תעניק יציבות הכרחית לממשלה בניהול ענייניה וטעויותיה נמשיך להתנהל כמו במקרה שדרות, מופתעים מזריחת החמה.