יש עם מי לדבר

מאת דני רבינוביץ, הארץ, 14.11.00

 

ביום שישי שעבר פירסמו 110 אנשי אקדמיה ופעילי ציבור פלשתינאים מהשטחים עצומה המנוסחת כפנייה דחופה לציבור הישראלי ("הארץ", 10.11). בעצומה הם מביעים חשש מניסיון ישראלי לכפות הסדר מדיני לא שוויוני ולא צודק על ההנהגה הפלשתינית. הסדר שיביא לסוף אמיתי של הסכסוך, הם טוענים, חייב להתבסס על ארבעה עקרונות:

נסיגה ישראלית לקווי 1967.

קביעת מזרח ירושלים כבירת פלשתין לצד ירושלים המערבית כבירת ישראל.

הכרת ישראל באחריותה ליצירת בעיית הפליטים הפלשתינאים ב-1948 כתנאי מקדים למציאת פתרון צודק לפליטים אלה.

הכרה הדדית של כל צד בזיקות בני הצד השני לאתרים מקודשים בתחומו.

יש כמובן חשיבות רבה למהות העצומה. חלק מהעקרונות היו אולי מחוץ לתחום הדיון הציבורי בישראל עד לפני שנה. היום הולך ומתחוור לרבים בישראל שדיון בהם הוא מחויב המציאות. אבל מעבר להצגת עקרונות אלה יש בפניית הפלשתינאים לציבור הישראלי בימים אלה ערך מוסף חשוב אף יותר. היא מציעה לו מגע עם אלמנט מרכזי, שעד כה נעדר מתמונת המציאות שמציירות ההנהגה המדינית והתקשורת האלקטרונית בישראל: תנועת שלום פלשתינית חילונית, אזרחית ושפויה. היא מביאה לתודעה הישראלית פלשתינאים בעלי הבנה מעמיקה של הזירה הפוליטית והחברתית שבה הם חיים, שהגיעו למסקנה שמלחמה מיותרת תסתיים כמו קודמותיה בלי מנצחים.

רבים מהפלשתינאים החתומים על ההצהרה הם אנשים ידועי שם, בעלי תודעה לאומית מובהקת. לאיש מהם אין אינטרס אישי, כלכלי או אחר, בהתקרבות לישראל. פנייתם אל הציבור הישראלי באה דווקא עכשיו, כי הם רואים בדאגה איך הוא נחשף בימים הקריטיים הללו לתמונת קצוות קריקטורית שבה מככבים רק שני סוגים של פלשתינאים: השלטון המושחת של ערפאת, שרבים מחותמי העצומה חוששים כי הוא עלול להביא הסכם רע לפלשתינאים; ומנהיגי האיסלאם הפונדמנטליסטי התובעים את פלשתין כולה ומביאים להקשחה מסוכנת בדעת הקהל הישראלית.

אינתיפאדת אל-אקצה צמחה ממהלך מדיני ברור שיזם ערפאת: סירוב, מאז יולי 2000, לחתום על הסכם סיום הסכסוך שניסחו ארה"ב וישראל בקמפ-דייוויד ושעמד לתת לפלשתינאים שורה של בנטוסטאנים מנותקים. הסירוב יצר מצב פוליטי חדש. אלא שמאז הולכים האירועים ומתפתחים באופן סטיכי למדי והכאוס הטקטי שיש בשטח יוצר חלל ריק מנהיגותי. גם אם יש קונסנסוס עממי רחב בקרב הפלשתינאים על יעד אסטרטגי - הוצאת ישראל מהשטחים במהלך דמוי קוסובו, או לבנון - השטח נתון בטלטלה ונזילות פוליטית.

עקרונות סיום הסכסוך שמציעה העצומה הפלשתינית אינם קלים לעיכול לרוב הישראלים. שלום עכשיו, למשל, תידרש למאמץ ניכר קודם שתוכל לאמצם. מצד אחר, החותמים והציבורים שהם מייצגים יזדקקו לשינוי מהותי של המציאות הצבאית, הגורמת להרג עשרות אזרחים פלשתינאים בידי צה"ל, קודם שיוכלו להעלות את דרג שיתוף הפעולה שלהם עם כוחות שלום בישראל אל מעבר לעצומה בתשלום. עם זאת, היענות ישראלית רחבה לקריאתם היא חיונית. היא עשויה לעודד מרכיב חשוב בציבוריות הפלשתינית, השואף לשלום בלי לוותר על עקרונות לאומיים ברורים, וליצור עם הזמן בסיס רחב להידברות בין שני גושים סולידיים של שמאל חילוני שפוי.