יעלון טועה

 

בחירת ערפאת בטרור הייתה אסטרטגית ובלתי תלויה בנסיגה מלבנון. מהלך חד-צדדי של ישראל יכול להוות פתרון גם לאינתיפאדה

 

דן מרגלית מעריב 27.8.02

 

 

הרמטכ"ל משה (בוגי) יעלון פרס שלשום בכנס-רבנים שנתי את מלוא משנתו הלאומית. היא נשענת על ההנחה שההנהגה הפלשתינית הנוכחית עדיין מאמינה בכוחה לבוא במקום ישראל, ולא רק לצידה. יש לה, כלשונו, "מאפיינים סרטניים". (לפני שנים רבות, כאשר האלוף יאנוש בן-גל אמר דברים דומים על ערביי ישראל, געשה הארץ.)

 

להערכת יעלון, בכל פעם שישראל נתפשת בעיני הפלשתינאים כמדינה שאינה מוכנה לשאת במחיר האבדות הכרוכות בלחימה, ומנסה לחפות על חולשתה בנסיגה חד-צדדית מהשטחים - היא גורמת ליאסר ערפאת להעלות את סף הטרור. הנסיגה החד-צדדית מלבנון דרבנה את האינתיפאדה הנוכחית. צריך למחוק כל סוג כזה של נסיגה מהמילון הלאומי.

 

רמטכ"ל חייב להיות חשדן, פסימי, דרוך. מבחינה זו יעלון הוא האיש הנכון במקום הנכון. אך הנחותיו ומסקנותיו מחייבות בדיקה קפדנית.

 

נכון שבעקבות הנסיגה מלבנון לעג מנהיג החיזבאללה חסן נסארללה לישראל שהיא כ"קורי עכביש". אך דימוי זה לא היה המניע העיקרי שהעלה את ערפאת על נתיב-אש. הוא בחר באינתיפאדה מפני שבדחותו את השלום הנדיב של אהוד ברק בחסות ביל קלינטון בקמפ דייוויד, לא הייתה באמתחתו כל תכנית חלופית. ערפאת העריך כי רק להבות גבוהות יביאו את העולם ההגון - שכעס עליו - להתערב לטובתו כחלק מ"מעטפת בינלאומית".

 

נכון שבשלל הנימוקים להצדקת בחירתו במלחמה נתלה ערפאת גם על קורי העכביש של נסראללה. סרי נוסייבה וזיאד אבו זיאד הזהירו אותו שלא דין מלחמה בלבנון כטרור בשומרון, ובמענה להם נזקק ערפאת לדברי הרהב של נסראללה. אך בחירתו באינתיפאדה הייתה אסטרטגית ובלתי תלויה בנסיגה מלבנון. לשיטתו - סרבנות השלום - האינתיפאדה הייתה בלתי נמנעת.

 

אילו נותר צה"ל ברצועת הביטחון, הייתה הלחימה מתנהלת בשתי חזיתות: מחבלים מתאבדים בג'נין, מטעני צד ברצועת הביטחון, וצידוקים לטרור מלבנון מפי קופי ענאן וז'אק שיראק מכאן-ועד-להודעה-חדשה. דווקא הנסיגה החד-צדדית מלבנון, שכפה ברק על צה"ל, העניקה לישראל ולמערכת הבינלאומית מנוף ללחוץ על החיזבאללה לצמצם עד כדי החדלה את פעילותו הצבאית בצפון.

 

הרמטכ"ל לא סיפר לרבנים כי בין בכירי צה"ל שהתנגדו לנסיגה מצויים עתה אלופים הסבורים כי יש סיכוי לשמר לזמן ניכר את השקט בגליל תוך התנהלות שקולה במצב משברי.

 

גם אם נכונה טענתו של יעלון, שנסיגה חד-צדדית הוסיפה שמן למדורת האינתיפאדה - צריך להודות כי בהיעדר חזית שניה בצפון יכלה ישראל להכות את הטרור הפלשתיני אל החומש. אמנם ישראל מבכה 610 מבניה, ממאנת להינחם, ויש סימני פרימה בכלכלתה ובחברתה. אך במהות ברור כשמש כי ישראל ניהלה את הצד הצבאי של המערכה בתבונה, והאינתיפאדה מסתמנת בשלב הנוכחי כתבוסה פלשתינית.

 

אם כן, הטענה שישראל מתפוררת בנסיגה חד-צדדית - אותה אפשר היה להעלות לפני שנתיים בעיצומה של סרבנות השלום הפלשתינית וייזום האינתיפאדה - אינה תופסת עוד. היא כבר אינה משמשת תירוץ סביר לערפאת לחדש את האש. חסרונה נעלם בקרבות עקובים מדם, ואילו יתרונותיה בולטים.

 

נסיגה חד-צדדית יכולה לבוא לביטוי במהלכים רבים. קודם כל בגדר הפרדה, שמתיחתה החלה באיחור חמור. אחר כך בהכרעה מה ייעשה ביישובים שמחוצה לה ובמקביל בהרהור על המשך ההיאחזות בגוש קטיף. הרי גם אם הנסיגה החד-צדדית דרבנה את הטרור הפלשתיני של ערפאת לפני שנתיים, היא חדלה להיות בעלת משקל לאחר כישלונו.

 

בוגי ועוזי דיין הם שניים מאותו הכפר. דיין הגיש בשבוע שעבר מסקנות מאלפות מטעם המועצה לביטחון לאומי. אריאל שרון דחה אותן עוד בטרם קראו בהן שריו. דיין ומומחיו, שעסקו בנושאים המסעירים את הרמטכ"ל השקט - גדר הפרדה, ערביי ישראל, האיום האסטרטגי - המליצו לקבוע לישראל קו גבול על יסוד המצב הדמוגרפי, שאם לא כן יטושטש אופייה היהודי.

 

זו מסקנה מאירת עיניים. בהיעדר שותף פלשתיני להסכם, משמעות ההמלצה היא מהלך חד-צדדי הכרוך בנסיגה, וזאת בניגוד למסקנתו של הרמטכ"ל. אם אכן הסכסוך עם הפלשתינים הוא "בעל מאפיינים סרטניים", כלשונו של בוגי, כי אז יש צורך בסכין המנתחים של עוזי כדי לקטוע, לגדוע ולהיפרד מן הגרורות.