שני שלישים מהציבור היהודי תומכים בפינוי התנחלויות

 

אפרים יער ותמר הרמן, הארץ, 7.6.02

 

 

רוב בציבור הישראלי-היהודי רואה כיום בהתנחלויות גורם המחליש את האינטרס הלאומי של ישראל, ומוכן לפנות התנחלויות במסגרת תוכנית הפרדה חד-צדדית שמטרתה ליצור חיץ יעיל בין ישראל לבין הפלשתינאים. ואולם רק מיעוט מסכימים לכך שבמסגרת הפרדה חד-צדדית תחולק ירושלים באמצעות גדר או אמצעי הפרדה אחרים, במטרה למנוע או להפחית באופן ניכר את פיגועי הטרור בעיר. הפרדה חד-צדדית, כדרך להגן על הביטחון, זוכה לתמיכה רבה יותר מאשר חזרה לשולחן הדיונים עם הרשות הפלשתינית. זאת מכיוון שהדעה הרווחת בקרב הציבור הישראלי-היהודי היא כי גדר ואמצעי הפרדה אחרים יכולים להפחית את הפיגועים באופן ניכר, אם כי לא למנוע אותם לחלוטין. ואולם במקביל, כבחודשים הקודמים, הציבור תומך עקרונית בניהול משא ומתן עם הרשות הפלשתינית. עם זאת, שיבה לשולחן הדיונים על בסיס תוכנית קלינטון מדצמבר 2000 אינה זוכה לאהדה רבה בציבור הישראלי-היהודי: הרוב אומרים כי אם היא תונח שוב על השולחן, הם יתנגדו לה.

 

אלה הם הממצאים העיקריים של סקר מדד השלום לחודש מאי, שנערך בימים שלישי עד חמישי, 28 עד 30 במאי. לשאלה "האם במציאות של היום, ההתנחלויות תורמות לחיזוק האינטרס הלאומי של ישראל או מחלישות אותו?" השיבו 54% מהמרואיינים היהודים כי ההתנחלויות די מחלישות, או מחלישות מאוד, את האינטרס הלאומי. רק 35% סברו כי הן די מחזקות או מאוד מחזקות אותו (כ-11% לא ידעו). נתונים אלה הפוכים כמעט להתפלגות הדעות בנושא ביוני 2001, כ-9 חודשים לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה. אז סברו 58% כי ההתנחלויות תורמות לאינטרס הלאומי, ו-33%  שהן פוגעות בו.

 

במקביל, חל גידול של ממש בנכונות לפנות התנחלויות במסגרת תוכנית הפרדה חד-צדדית שמטרתה ליצור חיץ יעיל בין ישראל לפלשתינאים – 65% תומכים בכך כיום (לעומת 27% בלבד המתנגדים לפינוי ו-8% שאין להם דעה ברורה). ביולי האחרון תמכו 54% בפינוי, 38% התנגדו לו ו-8% לא ידעו. כצפוי, קיים קשר הדוק בין ההערכה אם ההתנחלויות תורמות או מזיקות לאינטרס הלאומי של ישראל לבין התמיכה או ההתנגדות לפינוין במסגרת תוכנית להפרדה חד-צדדית. כך, בין התומכים בפינוי, 71% סבורים שההתנחלויות פוגעות באינטרסים הלאומיים ו-21% חושבים שהן תורמות להם (8% לא ידעו), ואילו בין המתנגדים לפינוי, 75% מאמינים שההתנחלויות תורמות לאינטרסים אלה לעומת 18% המחזיקים בדעה ההפוכה (7% לא ידעו).

 

כצפוי, העמדות בנושא ההתנחלויות מושפעות ממאפיינים שונים של המשיבים, ובראש ובראשונה ממידת הדתיות ומהזיקה הפוליטית. כך, בין המגדירים עצמם חרדים או דתיים, 64% מאמינים כי ההתנחלויות תורמות לחיזוק האינטרס הלאומי של ישראל. לעומת זאת, שיעור הסבורים כך בין המגדירים עצמם מסורתיים עומד על 40%, ובין החילונים על 23%. מבחינה הפוליטית, 87% ממצביעי ברק מחזיקים בדעה כי ההתנחלויות פוגעות באינטרס הלאומי לעומת 6% הסבורים שהן תורמות לו (7% לא ידעו). בין מצביעי שרון יש אמנם רוב לסבורים כי ההתנחלויות תורמות לאינטרס הלאומי (49%), אך מיעוט לא מבוטל - 39% - מצדדים בדעה כי הן פוגעות בו.

 

פילוח העמדות בשאלה זו על פי ההצבעה לארבע המפלגות הגדולות מראה, כי רק בקרב מצביעי ש"ס יש הסכמה סוחפת (78%) כי ההתנחלויות תורמות לאינטרס הלאומי; 17% בלבד ממציעי ש"ס חושבים שהן פוגעות באינטרס זה ו-6% אינם יודעים. בקוטב הנגדי ניצבים מצביעי מרצ (אף לא אחד מהמרואיינים מצביעי המפלגה חשבו שההתנחלויות תורמות לאינטרס הלאומי ו-95% סברו שהן פוגעות בו) והעבודה (13% - ההתנחלויות תורמות; 85% - ההתנחלויות פוגעות). מצביעי הליכוד נחלקים כמעט שווה בשווה בסוגיה - 47% סבורים שההתנחלויות תורמות לאינטרס הלאומי, ו-43% מאמינים כי הן פוגעות בו. דפוס דומה של תשובות על בסיס מידת הדתיות וההצבעה לכנסת התקבל גם בתשובות לשאלה אם במסגרת תוכנית הפרדה חד-צדדית יש או אין לפנות התנחלויות.

 

המרואיינים התבקשו לבחור באיזו משתי הטענות הבאות הם מצדדים יותר: בטענה כי על רקע אירועי השנה וחצי האחרונות אין תועלת בחידוש המשא ומתן וכי כדי להגן על הביטחון ישראל צריכה ללכת בכיוון של הפרדה חד-צדדית, תוך כדי בניית גדר; או לחלופין בטענה כי צריך לחדש את המשא ומתן מיד, וזאת משום שצעד חד-צדדי, שהצד השני אינו שותף לו, לא יכול להוביל לפתרון הסכסוך ולהשגת ביטחון אמיתי. 51% צידדו בהפרדה חד-צדדית ו-36% צידדו בחזרה מיידית למשא ומתן (13% לא יכלו לבחור בין השתיים).

 

יש לציין כי רק 14% מאמינים כיום כי גדר או חומה יכולות למנוע את הפיגועים לחלוטין. 60% מעריכים כי אמצעים פיסיים יכולים להפחית את הפיגועים במידה ניכרת, ואילו 24% אינם מאמינים כי אמצעי הפרדה פיסיים ישפיעו במידה כלשהי על הטרור. התמיכה בהפרדה חד-צדדית היא ככל הנראה נגזרת של האמונה ביעילותה להפחתת הטרור, ולא ביטוי של עמדה כללית ביחס לאסטרטגיה שיש לנקוט כלפי הפלשתינאים, שכן כבחודשים האחרונים גם החודש היה רוב - 62% - למי שצידדו באופן עקרוני בניהול משא ומתן עם הפלשתינאים.

 

בניגוד לנכונות הניכרת לפנות התנחלויות במסגרת תוכנית הפרדה, רוב מכריע בקרב הציבור היהודי - 69% - מתנגדים לחלוקת ירושלים באמצעות גדר, חומה או כל אמצעי פיסי אחר, כדי למנוע או להפחית משמעותית את פיגועי הטרור. 25% בלבד הסכימו לחלוקת העיר מטעמים אלה ו-6% לא ידעו. נראה איפוא שעמדות הציבור היהודי בשאלת ירושלים אינן מושפעות משיקולים ביטחוניים בלבד, או שהוא אינו מאמין כי אפשר למנוע או להפחית במידה משמעותית את הפיגועים בעיר באמצעות הקמת חיץ פיסי.

 

ניסינו לבדוק אם חל שינוי של ממש בעמדת הציבור בנוגע לתוכנית קלינטון ליישוב הסכסוך בהשוואה לדצמבר 2000, אז הועלתה לראשונה. לאחר שפירטנו באוזני המרואיינים את מרכיבי התוכנית העיקריים (ירושלים, הר הבית, פליטים וגבולות), השיבו 57% מהמרואיינים היהודים כי יתנגדו לכך שישראל תחתום על חוזה שלום על פי מתווה זה; 35% אמרו כי יתמכו בכך ו-8% לא ידעו. לפני שנה וחצי, 59% הביעו התנגדות לתוכנית ו-31% הסכימו לקבלה כבסיס להסכם.

 

יתר על כן, הציבור היהודי טוען ברובו (64%) כי הוא מתנגד לכך שארה"ב "תפעיל על שני הצדדים לחצים בכל האמצעים העומדים לרשותה" כדי שיחתמו על הסכם המבוסס על תוכנית קלינטון (29% תומכים בהפעלת לחץ אמריקאי ו-7% לא ידעו). זאת אף שבחודש שעבר מצאנו כי התערבות מצד ארה"ב בסכסוך הישראלי-הפלשתיני מקובלת על רוב גדול של הציבור היהודי (87%)).

 

בין המרואיינים הערבים יש רוב לתומכים בתוכנית קלינטון - 63%. 27% מתנגדים לתוכנית ול-10% אין דעה ברורה. המרואיינים הערבים גם נוטים לתמוך בהפעלת לחצים מצד ארה"ב במטרה לבצע את התוכנית (56% תומכים לעומת 40% מתנגדים). זאת אף שהתערבות אמריקאית בסכסוך אינה מקובלת ביותר על הציבור הערבי בישראל: רק 46% הצהירו בחודש שעבר כי הם רואים התערבות זאת בחיוב, לעומת 54% הרואים אותה בשלילה.

 

הסקר נערך במסגרת פרויקט מדד השלום של מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום באוניברסיטת תל אביב, בראשות פרופ' אפרים יער וד"ר תמר הרמן. הראיונות הטלפוניים נעשו על ידי מכון ב.י. כהן באוניברסיטת תל אביב, ב-30-28 במאי 2002, וכללו 576 מרואיינים/ות, המייצגים את האוכלוסייה הבוגרת היהודית והערבית בארץ (לרבות יש"ע והקיבוצים). טעות הדגימה למדגם בגודל זה היא כ-4.5% לכל כיוון.