דברים מוזרים קורים בארצנו

 

אבנר שילה, כפר ורדים, הארץ, 15.3.02

 

 

קחו לדוגמא את עמוס עוז: "התבהר לי עד בלהה עד כמה אנחנו עומדים עם הגב אל הקיר" (מוסף הארץ 1.3.02). עמוס עוז מדבר על מלחמת העצמאות של 48 בלשון הווה, כמו היה עדיין ילד בן 9 היושב במקלט בירושלים. ספרותית זה יפה, אבל מה זה שייך למצב המדינה היום?

 

או קחו את א.ב.יהושע (מוסף הארץ 8.2.02). הוא טוען שהכיבוש ב-67 וההתנחלויות, 'פריצת הגבולות' כלשונו, הם לב הבעיה. כתרופה לבעיה זו הוא מציע 'היפרדות', נסיגה מ-85% מהשטחים שכבשנו. הבעיה היא שיציאה חלקית נוסתה בלבנון בשנות ה-80 ובשטחים בשנות ה-90 ולא הצליחה למנוע אלימות. רק נסיגה לגבולות הקו הירוק (בסיני ב-1978 עם הסכם שלום, ובלבנון ב- 2000 ללא הסכם) הוכחה כמתכון לשקט ממושך בגבולות.

 

כאשר אלו דוברי השמאל אפשר רק לברך על כנותם של אנשי הימין. הדר ליפשיץ (מוסף הארץ 22.2.02) מציג בתגובה להצעתו של א.ב.יהושע את גישת המתנחלים להיסטוריה הציונית: מאמץ רצוף להרחבת גבולות מדינת ישראל. כל גבול שנקבע הוא זמני "ובבוא המועד ינוצלו ההזדמנויות להרחבת גבולינו". עבור ליפשיץ וחבריו, הסיבה לאחיזתנו בשטחים היא דתית ולאומית. ההתנגדות הפלסטינית האלימה לאחיזה זו מהווה רק תירוץ מועיל להמשך האחיזה. הצעות שלום ופיוס ערביות (כדוגמת היוזמה הסעודית העכשווית) הן רק מטרד בדרך.

 

לדעתי, אנו נמצאים באמת בעיצומה של מלחמת עצמאות, רק שהפעם זו מלחמת העצמאות של פלסטין. מאז הסכם אוסלו הפלסטינים הגדירו את הגבול שהם שואפים אליו למדינתם: הקו הירוק או גבולות ה-4.6.67.

 

זהו אותו קו ירוק שממשלת אשכול מחקה בחריצות מן המפות ב-1967 וכל ממשלות ישראל מאז סרבו לחזור אליו. העובדה שהקו הירוק שימש את מדינת ישראל כגבול מוצלח (עם כל מגבלותיו) במשך 18 שנים שקטות יחסית (1949-1967), אינה משכנעת אותנו. גם העובדה שמאז נפרץ גבול זה לא השתפר ביטחוננו, בלשון המעטה, לא תשכנע אותנו. גם דעתן של כל מדינות העולם (למעט ארה"ב ומיקרונזיה) התובעות מאיתנו חזרה לגבול זה לא תועיל. על כן מתנהלת כאן מלחמה אכזרית ועקובה מדם ומאות אנשים נהרגים כאן בשנה.

 

המלחמה הזאת מתנהלת כרגע לא על זכות הקיום של מדינת ישראל וגם לא על עצם הקמתה של מדינת פלסטין, אלא על כמה מאות קמ"ר לכאן או לכאן. זה הכל.

 

ממשלת ישראל יכולה להמשיך להלחם עוד שנים ולהקיז את דמנו ודם אחינו הפלסטינים, אבל היא גם יכולה גם לסיים את המלחמה הזאת מייד, בהחלטה  בת שש מילים: "אנחנו יוצאים מכל השטחים הכבושים, עכשיו".