מכתב גלוי לעם הקרוי לעתים קרובות "פלשתינאים"

 

דייויד ווייט, אוקלנד, ניו-זילנד:

 

 

(למרות שלא ברור אם כותב המכתב הוא באמת דייויד ווייט מניו-זילנד או יעקב בר-כוכבא מעפרה, כדאי לקרוא את המכתב להלן. (ד.מ.))

 

שלום רב לכל פלשתינאי הקורא מכתב זה. שמי דייויד ווייט. אני אזרח של ניו זילנד, מדינה מערבית קטנה, בד"כ נוצרית, בדרום האוקיאנוס השקט. אני לא יהודי או נוצרי, ואני מניח שאפשר להגדיר אותי כלא מאמין.

 

כתיבת מכתב זה היא דרך טובה בשבילי לדון ב"בלגן" הנוראי במזרח התיכון, לציין נקודות רלבנטיות רבות ככל האפשר בקשר למצב העם הפלשתינאי, ולראות מה ניתן לעשות איתן. אני לא דובר ערבית, ולכן אני יכול לתקשר רק עם פלשתינאים דוברי אנגלית. אין הרבה כאלו בניו-זילנד, ואני טרם פגשתי אחד מהם. אינני יודע כמה מהם יראו מלים אלו, אבל אני מקווה שמישהו מהם יראה.

 

יש לי תואר שני אקדמי ואני מניח שניתן לקרוא לי אינטלקטואל. למרבה הצער, הרבה אנשים המתהדרים בשם זה תמכו באידיאולוגיות מתועבות כגון נאציזם, וממשיכים לתמוך בקומוניזם, ולכן אני מסרב לתאר את עצמי בתואר זה. אינני רוצה להיחשב כ"שמאלני אופנתי" מהאקדמיה, כפי שנהוג לומר בניו-זילנד. כמו הרבה בוגרי חינוך אוניברסיטאי, אני נגד טוטליטאריות, בעד שלום במידת הסבירות, בעד קפיטאליזם (מלבד הקפיטליסטים מ"אנרון"), וספקני בקשר ל"פולחן הנצחת הקורבן". אני חי בביטחון רב למדי כאן בניו-זילנד ואף אחד שאני מכיר לא נהרג ע"י פלשתינאי.

 

מנקודת מבטי אתם, הפלשתינאים, נראים כך: אתם ערבים (כמובן), רובכם מוסלמים עם מיעוט נוצרי קטן, רובכם גרים מחוץ לעזה/הגדה המערבית, בעיקר בירדן וארצות מוסלמיות אחרות, כאשר קבוצות שונות גרות גם במדינות מערביות. אתם מרגישים שנגרם לכם עוול ע"י ישראל ואתם נלחמים להרוס אותה.

 

מנקודת מבטי ישראל נראית כך: הם בעיקר יהודים, במדינה קטנה, דמוקרטית, עם משק חופשי, ועם מיעוט ערבי גדול. הם מוקפים בדיקטטורות ערביות עוינות. יש להם טענת זכות אבות על ישראל ומדינתם נוסדה כמקלט מרדיפות.יש להם זכות להתקיים, ולאחר ששרדו את השואה באירופה, הם לא עומדים לשבת בשלווה ולחכות לעוד שואה במזה"ת.

 

מבט מהדרום הרחוק (Down Under)

 

במהלך החודשים האחרונים, הסכסוך על השטחים ה"שנויים במחלוקת" הפך למלחמה בין העם הפלשתינאי לבין ישראל. (אני לא מתנצל על השימוש במונח "שנויים במחלוקת", מכיוון שאני מאמין שהוא מייצג מצב די מסובך בצורה מדויקת יותר מ"כבושים").

 

הפרשנות שלכם למצב, ככל שאני יכול להבין, נראית בערך כך:

 

אין לכם מדינה משלכם, ואתם נלחמים נגד מי שאתם קוראים "הציונים המדכאים" וה"אימפריאליסטים הקולוניאליים", כדי להקים מדינה פלשתינאית. אתם מפזרים האשמות על מעשי טבח והפרת זכויות אדם כמו שמפזרים "קונפטי". מנהיגכם, יאסר ערפאת, נדר להפוך ל"קדוש מעונה" ובלבד שלא להיכנע, והארגון המקולקל וחדל האישים הזה, האו"ם (שוב, אינני מתנצל על מתן הביטוי לדעותיי האישיות) מנסה לעשות את מה שאיננו מסוגל לעשות מבחינה חוקתית, כלומר "להציל את הדורות הבאים ממוראות המלחמה".

 

הישראלים רואים את המצב אחרת, כמובן. עבורם זה פשוט מאבק של קיום. הם הציעו לכם מדינה ואתם תקפתם אותם בתמורה. הם השתלטו על ערים פלשתינאיות ונלחמו בקבוצות חמושות שונות. ניסיונות נואשים נעשים ע"י ארה"ב, ארצות ערביות אחרות והאו"ם לשבור את מה שנקרא "מעגל האלימות".כתוצאה מכך, ניתן לתאר את מצב הפלשתינאיים כרגע באופן פשוט וגלוי: אכלתם אותה ! זה פשוט כך: יאסר ערפאת סירב להצעה ישראלית למדינה פלשתינאית בעזה ובגדה המערבית. אתם רוצים, או לפחות יאסר ערפאת טוען שאתם רוצים, פלשתין "מהים ועד הנהר". בקיצור: הכל או לא כלום.

 

יש מכשול אחד בלתי עביר לכך - ישראל. למרות טיעוניכם המנומקים וריבוי ה"שאהידים" שלכם, למרות כעס הדיפלומטיים האירופאיים וריבוי החלטות האו"ם, הישראלים לא מתכוונים לארוז ולעזוב. הדרך היחידה שבה תוכלו להשיג את מדינתכם הפלשתינאית היא להרוס את ישראל.

 

זה בדיוק מה שאתם מנסים לעשות מאז 1948, וה"אינתיפאדה" הנוכחית שהחלה ב-2000 היא המאמץ הנוכחי שלכם במסגרת זאת. אף על פי כן, הישראלים לא עומדים בשקט ונותנים לכם להרוג בהם. הם משיבים מלחמה, ואם הם צריכים לבחור בין קיומם שלהם לבין קיומכם, לא נותר לכם אלא לנחש מה תהיה בחירתם.

 

נפנופי ידיים והתרוצצויות דיפלומטיות. זו הייתה התגובה הכללית לאסון שהבאתם על עצמכם. אתם, הערבים הפלשתינאיים, מקווים כמובן לאיזו שהיא התערבות בין לאומית שתציל אותכם. כמו שאנו בניו-זילנד נוהגים לומר: "תהיו מציאותיים" (GET REAL!)

 

האיחוד האירופאי והאו"ם כבר הראו בהזדמנויות רבות בעבר את חוסר יכולתם המוחלט לבצע פעולה כלשהי בלי מנהיגות אמריקאית. שאלו את האחים המוסלמים שלכם מבוסניה-הרצגובינה, כמה יעילים היו האיחוד האירופי והאו"ם בהגנתם, ללא התערבות אמריקאית. למרות הרושם שיצרו המאמצים הדיפלומטיים האמריקאיים, ארה"ב לא תנקוט עמדה כנגד ישראל, ובסופו של דבר תנטוש את מאמציה חסרי הערך להיראות כמאוזנת. אם הם גם יאחדו כוחות עם ישראל במלחמתם כנגד הטרור, הלוחמים שלכם יכובו כנרות ברוח.

 

במה שקשור ל"אחים הערבים האהובים" שלכם במזה"ת, הם משמיעים רעש רב בקשר ל"מאבק השחרור", שולחים כסף ונשק, אבל הם טרם שלחו טנק אחד להציל אותכם. הצעותיהם המדיניות יכלו להיות מוצעות תמיד, ומטרתן להועיל להם, לא לפלשתינאים. אפילו המצרים הודיעו שלא יכריזו על מלחמה אלא אם כן יקבלו 100 מיליארד דולר לכסות את הוצאותיהם.

 

האם אתם באמת ובתמים מאמינים שאחיכם הערביים באמת חושבים שאתם שווים כל כך הרבה? האם אתם באמת מאמינים שהם יעדיפו את האינטרסים שלכם על אלו שלהם? למרות שידידיכם הערבים באירופה מארגנים החרמות ושורפים בתי כנסת למענכם, אפילו ספינת מלחמה אחת של האיחוד האירופי לא שטה לעזרתכם, ואפילו מטוס אחד של נאט"ו לא הטיל פצצה יחידה על "מדכאכם הציונים"

 

שמתי לב שמספר לא קטן של אנשים, כולל אינטלקטואלים מהאקדמיה, תומכים במטרה הפלשתינאית. אל נא יטעה אותכם הדבר. תמיכת האינטלקטואלים המערבים, אמצעי התקשורת, והארגונים הבין לאומיים במאבק הפלשתינאי הינה חסרת משמעות כי אמריקה עומדת לצד ישראל.

 

המשא הבלתי נסבל של החיים

 

איך נקלעתם לצרה כזאת ? בודאי תאמרו, כפי שאמרתם בהזדמנויות רבות בעבר, שזו לא אשמתכם. הרי תמיד זה "השטן הגדול" ארה"ב, ו"השטן הקטן", ישראל, אותם אתם מאשימים בכל צרותיכם. כל מה שאתם עושים, כולל "פעולות ההקרבה", מתוארות על ידיכם כתוצאות של ה"זעם" על כך ש"נושלתם מאדמתכם" וכתוצאה מ"חוסר הישע" שלכם מול ה"עוצמה הציונית".

 

הרי יש רק 300 מיליון ערבים כנגד חמישה מיליון יהודים ! כל כך לא הוגן ! זה הרי כה לא צודק שכל כך רבים יכולים לעשות כה קצת כנגד כל כך מעטים!

 

מספר פרשנים מערביים תולים את הכישלונות הערבים במספר גורמים תרבותיים, לא מעט מהם קשורים לאיסלאם. אמונתכם הדתית ב"הקרבה" וב"ג'יהאד", הנכרכת עם חוסר יכולת מוחלט לקבל אשמה כלשהי למצבכם, הצטרפו יחד וגרמו לכם נזק גדול וממושך.

 

הסתכלו מקרוב מדוע מדינות מערביות כגון ישראל הצליחו, לעומת מדינות מוסלמיות שנכשלו. המדינות המערביות הן מדינות דמוקרטיות עם משק פתוח. המדינות המוסלמיות (למעט טורקיה) אינן כאלו. אין ספק שזה יכול לכוון אותכם לתשובה.

 

היכן אני עומד

 

כמו שאמרתי, אינני תומך ולא אתמוך בעתיד במטרה הפלשתינאית. מדוע?

 

יש לי מספר סיבות, ואמנה אותן כאן:

1.    הבהרתם מעבר לכל ספק סביר שברצונכם לחסל את ישראל ולהרוג או לגרש את אוכלוסייתה היהודית. זהו רצח עם - חד וחלק. אתם מצדיקים זאת באומרכם שישראל ביצעה ומבצעת פשעים רבים כנגד עמכם ושאתם מבקשים "צדק". אומר רק זאת בתגובה - שום דבר אינו מצדיק השמדת עם. אובדן ארץ, השפלה או מפלה צבאית - אחרים סבלו מכך והמשיכו הלאה ליצור אומות חדשות והזדמנויות לעצמן.

 

קיימות דוגמאות רבות-הגרמנים נזרקו ממזרח פרוסיה ב-1945, הסינים הלאומניים נמלטו לטאיוואן ב-1949. הגרמנים והטאיוואנים השלימו עם מפלתם הצבאית ואובדן האדמה. הם לא החלו במלחמה נוספת עם שכניהם ולא יזמו פעולות טרור כנגדם. לשתי ארצות אלו יש כיום יותר עושר מכל מדינה ערבית. מדוע הפלשתינאים לא יכולים להסתגל למציאות? האם הגרמנים והטאיוואנים בנויים יותר טוב להתמודד עם אסון מאשר הערבים?

 

2.    אתם מאשימים את הישראלים ברצח עם כנגדכם. ענו בבקשה על השאלה הבאה: לישראל יש פצצות אטום וכוח צבאי חזק. לו באמת היו רוצים הם במותכם, הם יכלו להשיג זאת בקלות. מדוע הם לא עשו זאת ? לו הישראלים באמת היו עושים זאת, הייתם הופכים, כפי שנהוג לומר אצלנו בניו-זילנד, ל"מזון כלבים". מדוע הם השקיעו זמן כה רב במו"מ עם מנהיגיכם? מפני שישראל רוצה שלום וגבולות בטוחים. אתם מסרבים לתת להם זאת. אתם מתכננים להם השמדת עם ובאותו זמן מאשימים את ישראל בכך. הוכיחו זאת!

 

3.    השימוש בטרור. להרוג אנשים אך ורק כי הם יהודים זה נבזי. התקפות טרור על אזרחים חפים מפשע הן נבזיות גם כן. בנקודת זמן זו ברצוני להבהיר נקודה הקשורה למינוח. המדובר באותם פלשתינאים שהורגים את עצמם ואחרים עם חומרי נפץ הקשורים לגופם. אתם קוראים להם "שאהידים". אמצעי תקשורת מערביים ומומחים שונים מתלבטים בקשר למונח המדויק. אחרים. כולל הישראלים, קוראים להם טרוריסטים.

 

לי יש שם אחר, מתאים יותר. אני מעדיף להשתמש במונח "קאמיקאזים". הקאמיקאזים המקוריים הופיעו ב-1944 במלחמה באוקיאנוס השקט. הם היו טייסים יפאנים, מאורגנים ב"קבוצות התקפה מיוחדות", עם פקודות להתרסק עם מטוסיהם בספינות מלחמה אמריקאיות, בתקווה להרוס אותן - "מטוס אחד, אוניה אחת". הרושם הראשוני שלהם היה דומה לזה של התקפות "אל-קאעידה" על ניו יורק והפנטגון - הלם וחרדה (שמתי לב שהרבה פלשתינאים דווקא נראו ברשתות הטלוויזיות המערביות חוגגים את התקפות ספטמבר). ייאמר מיד: התגובה האמריקאית, בשני המקרים, לא הייתה מה שציפו לה.

 

לאחר שההלם פג, ארה"ב התארגנה להרוס את הקאמיקאזים, והרס רב נחת על יפאן, אשר הסתיים רק עם שתי פצצות אטום. אין אני צריך לספר לכם מה קורה עכשיו באפגניסטן לקבוצת אל-קאעידה.

 

4.   השימוש בילדים כמחבלים מתאבדים. כל מי שמלמד ילדים להרוג את עצמם בפיגועי התאבדות אינו ראוי לתמיכה בכל נסיבות שהן. העובדה שאתם עושים זאת לילדיכם היא תועבה. פרשן בעיתון אינטרנט כתב שאם יניחו הפלשתינאים את נשקם, יהיה להם שלום ואדמה. לעומת זאת, אם הישראלים יניחו את נשקם הם ייהרגו מייד. אתם יודעים שזו אמת, למרות שרובה של אירופה לא יודעת זאת. מטרתכם היא מרושעת, כי היא מבקשת הרס בכל מחיר. השמדת עם אינה צדק. הקרבת ילדיכם למען שאיפותיו האישיות של מנהיגכם היא זדונית.

 

אלה הסיבות שבגללן איני יכול לתמוך בכם. אלה הסיבות שבגללן אני תומך בישראל.

 

עבר או עתיד פלשתינאי

 

מלה"ע השנייה באירופה הסתיימה עם התאבדותו של היטלר. הוא הוחלף באדמירל דניץ שחתם במהירות על הסכם שלום עם בעלות הברית. מנהיג יפאן, הקיסר הירוהיטו, החליט להיכנע במקום לראות את ארצו נחרבת.

 

אם ערפאת יבחר בכניעה, האם יתר הפלשתינאים יתמכו בו ? אם הוא ימות, האם המלחמה תסתיים ? אם התשובה לשתי שאלות אלה היא "לא", אז גורל העם הפלשתינאי נחרץ. האם אתם באמת מעדיפים מוות בתור עם ? האם אתם באמת מבינים מה אתם עושים ? אם אתם באמת מודעים לכם שהדרך שבחרתם לצעוד בה מובילה לחורבנכם, ואם באמת בחרתם באופן חופשי לצעוד בכוון זה, אזי כעם, אתם חסרי תקנה.

 

האם הפלשתינאים באמת עומדים להפוך ל"אומת קמיקאזה"? האם באמת אינכם מתכוונים לתת לישראל כל אפשרות מלבד השמדתכם? אם הם ייאלצו לבחור, אזי כפי שאמר ההיסטוריון הישראלי מרטיו ון-קראוואלד: "טוב סוף נורא מאשר טרור בלי סוף".

 

אל תחשבו שטקטיקת הקמיקאזה תביא אותכם לאן שתירצו. הישראלים יכולים לספר לכם על מצדה, אם תשאלו אותם. זכרו מה קרה ליפאנים במקומות כמו אוקינאווה ואיבוג'ימה. מגיע לפלשתינאים עתיד טוב יותר מאשר הבלגן שבו הם חיים עכשיו - אך בטרם יינתן לכם דבר, אתם חייבים להציע שלום אמיתי, אתם חייבים להפסיק ללמד את ילדיכם לשנוא, אתם חייבים להפסיק להאמין בכך שהיותכם קורבן מצדיק כל מעשה, ומעל לכל - וותרו על ישראל! קבלו את העובדה שלעולם לא תלכו לשם אלא כעובדי-חוץ או כתיירים. קבלו את העובדה שהיהודים הם בני אדם. קבלו את גזר הדין של 1948 ולמדו לחיות איתו.

 

השקיעו בבנקים, לא בפצצות. בנו רכיבי מחשבים, לא קלצ'ניקובים. למדו מדע ומתמטיקה, לא שנאה. הסתכלו לעתיד, לא לעבר. הפסיקו להאשים את היהודים והאמריקאים בכל בעיותיכם, וקחו אחריות למעשיכם. קיראו את אותם חלקים בקוראן המדברים על הצורך לחיות עם "עמי הספר".

 

גולדה מאיר, ראש הממשלה לשעבר של ישראל, צוטטה כמי שאמרה: "שלום ישרור במזה"ת רק כאשר הערבים יאהבו את ילדיהם יותר מאשר הם שונאים את ישראל". בל פעם שאני רואה תמונות של ילדים פלשתינאים מנופפים בנשק וחגורים בחגורות נפץ מדומות, לא נותר לי אלא להסכים אתה. החלופה לשלום איננה ניצחון אלא מוות.

 

חשבו על כך - בטרם יהיה מאוחר מדי.