מה קיבלנו? כלום לא קיבלנו

צוות פלשתיני משלים בימים אלה הכנת מפות שמדגימות את הצעת הפשרה הישראלית בקמפ דייוויד. כך, אומר פייסל חוסייני, יבינו בעולם מדוע אין מדובר בנדיבות ישראלית, אלא בפיצול טריטוריאלי שלא יאפשר קיומה של מדינה פלשתינית

מאת עמירה הס, הארץ, 14.11.00

 

אחרי פסגת קמפ דייוויד החליטו באוריינט האוס לתרגם למפות את ההצעות שהועלו שם - ואת ההתנגדות הפלשתינית להצעות של אהוד ברק. "הצוות הישראלי לא הציע מפות", אומר פייסל חוסייני, העומד בראש צוות המו"מ על ירושלים, "לפיכך עשינו זאת אנחנו: הכנו מפות שיראו מיד את מהות הפשרה שהוצעה לנו שם - הפשרה שלא היתה". ההצעות הישראליות, המתורגמות למפות, ילוו בסדרת מפות אחרות, ששוטחות ומפרטות את ההצעות הפלשתיניות לפתרון. המפות של ההצעות הפלשתיניות והקונצפציות שמאחוריהן נמצאות בשלבי ליטוש סופיים, בידי "כוח המשימה של ירושלים" - הצוות המקצועי שהקים חוסייני במאי 2000.

חוסייני וצוותו, שבראשו עומד ד"ר מנואל חסאסיאן מאוניברסיטת בית לחם, התכוונו בתחילה להגיש את חוברת המפות לעמיתים הישראלים, לשושבינים האמריקאים ולמשקיפים אירופאים. שכן לדברי חוסייני, הפלשתינאים כיבדו את ההבטחה ההדדית בקמפ דייוויד שלא לצאת לתקשורת. "לא היה לנו אינטרס לצאת לציבור, לא חיפשנו בעיות אלא פתרון". אבל פרוץ האינתפיאדה והתמיהה הישראלית הגדולה לסיבותיה, הוא מסביר, הניעו אותם לצאת עמן לציבור, עוד לפני שחודש המו"מ. כך, הם מקווים, יבינו הגורמים הרלוונטיים מדוע אין מדובר לא בפשרה ולא בנדיבות ישראלית, אלא בפיצול טריטוריאלי שיוציא מכלל אפשרות קיומה של מדינה פלשתינית בת-קיימא.

אחרי קמפ דייוויד, אומר חוסייני, אנשיו שקיימו מגעים עם נושאים ונותנים ישראלים, גילו שלאיש מהם אין מנדט של ממש לשאת ולתת. הכל בידי ברק. ובינתיים פרצה אינתיפאדת 2000 - לפני שהמו"מ חודש באמת. דעת הקהל העולמית, אומר חוסייני, "השבויה בקונצפציה של נדיבות ישראלית מרחיקת לכת בקמפ דייוויד, לא הבינה על מה יצא קצפם של הפלשתינאים". לכן הוחלט לפרסם את המפות, כדי להסביר את ההתקוממות, את הכעס של האנשים וטענתם כי הם נתונים עדיין תחת שלטון כיבוש, וכן כבסיס לחידוש המו"מ.

בקמפ דייוויד, אומר ד"ר חסאסיאן, שמרו הישראלים על ערפול. פעם דיברו על 5% משטח הגדה שבכוונתם לספח, פעם על 10%. לפעמים החישוב התבסס על שטח מופחת של הגדה, בלי ה"no man's land" (שטח הפקר) מ-1948, בלי מזרח ירושלים, בלי ים המלח. לפעמים החישוב נעשה על בסיס השטח המקורי, שנכבש ב-1967. לכן, הוא מבהיר, המפות מבוססות רק על השערות בנוגע להצעות שהוגשו בקמפ דייוויד.

שאלת ירושלים הכרחית להבנת ההתנגדות הפלשתינית להצעות ברק, אומר חוסייני, לא רק משום ערכה הדתי הרב, אלא בשל חשיבותה להבטחת רצף גיאוגרפי פלשתיני ויכולת הקיום של העם הפלשתיני. "ישראל רוצה לקבוע את גבולות הקבע על פי ההתנחלויות, אנחנו אומרים שגורל ההתנחלויות ייקבע על פי הגבולות".

חוסייני חוזר על מה שכבר נאמר מעל כל במה פלשתינית, ומה שלדעתו המסר של האינתיפאדה היום: העיקרון חייב להיות שיבה לגבולות 4 ביוני 1967. ברגע שישראל תקבל את העיקרון הזה, הפלשתינאים יהיו מוכנים לשאת ולתת על יישומו הגמיש ועל ההתנחלויות - פינוי, חילופי שטחים, הענקת אזרחות פלשתינית למתנחלים שירצו להישאר. "אבל כבר בוועידת מדריד הבנו שהמו"מ הוא על בסיס החלטות האו"ם 242 ו-338", אומר חוסייני, "המו"מ הוא לא על ההחלטות אלא על אופן יישומן".

לדבריו, אין שום סתירה בין חידוש המו"מ לבין המשך האינתיפאדה. "הרי בסופו של דבר הפתרון יושג רק במו"מ. ישראלים מבינים שהם יכולים לשאת ולתת בעודם מרחיבים ובונים התנחלויות. אני מבין שאני יכול לשאת ולתת בעוד שהאינתיפאדה נמשכת. או שישראל תפסיק מיד כל בנייה בהתנחלויות".

צוות ירושלים מתואם עם "מחלקת המו"מ" שבראשות אבו מאזן (מחמוד עבאס), אך שרטוט המפות הוא יוזמה עצמאית שלו, אומר חוסייני. דנים בירושלים, ומלת המפתח גם פה היא התנחלויות. לפיכך הוא משוכנע שיוזמתו מקרינה על כל התהליך. לפי הנתונים שבידי הצוות, השטח הבנוי הפלשתיני משתרע על לא יותר מ-5% משטח הגדה (כולל מזרח ירושלים). השטח הבנוי של ההתנחלויות (כולל מזרח ירושלים) כולל כ-1.8% משטח הגדה. הנתון הזה משקף את היקף הבנייה הישראלית, מאז 1967, והן את הגבלת הפיתוח הפלשתיני.

לדעת הפלשתינאים, ההצעה הישראלית בקמפ דייוויד - שמתורגמת למפות האוריינט האוס - מנציחה את העיקרון הזה: פיתוח יהודי, הרחבת אוכלוסין וביסוס ירושלים כמטרופולין ישראלי, ומנגד פיצול וניתוק יישובים פלשתיניים אלה מאלה, דחיקה של ירושלים הפלשתינית לשוליים מבחינה גיאוגרפית, פוליטית וכלכלית ועצירת התהליך הטבעי של הפיכת בית לחם-ירושלים-רמאללה למטרופולין פלשתיני.

לו הפלשתינאים היו נכונים לקבל את הפתרון הישראלי בירושלים (שכולל סיפוח של "גוש אדומים" - 120 קמ"ר מסביב למעלה אדומים וסיפוח גוש עציון) - הם היו למעשה מסכימים לחלוקת המדינה הפלשתינית לשניים: צפון ודרום, כשהמעבר נתון בשליטה ישראלית. בהתחשב בדרישה הישראלית בקמפ דייוויד - לשלוט גם על שני צירי רוחב (חוצה שומרון וכביש תל אביב-עמאן, הנמצא בשלבי תכנון) - המשמעות היא שהמדינה הפלשתינית תחולק לשלושה קנטונים, כפי שמגדירים זאת הפלשתינאים, והקשר ביניהם יהיה נתון תמיד לחסדי ישראל, צה"ל והמתנחלים.