לא נשארו לי רחמים אליהם

 

אורנה שמעוני, אשדות יעקב מאוחד, 29.3.02

 

לא נשארו לי רחמים אליהם - אבל אין בי גם רגשות נקם. נשאר בי רק רצון עז להיפרד מהם. הם שונאים אותנו ואנחנו חייבים להיפרד מהם. הפרידה חייבת להיעשות בגבולות שאנחנו נגדיר ולא רק בהפרדה. אנחנו חייבים להגדיר את הגבולות שיאפשרו הכרעה עם רוב עצום בעם. גבולות הנובעים ממצב דמוגרפי שיבטיח רוב יהודי לעד במדינה יהודית דמוקרטית. אינני רוצה לחזור לויכוח התמידי על הקו הירוק, אולם חייבים לזכור אלה שגם אצלם אין פשרה והם תובעים לחזור לקו הירוק, שגם הוא נקרא לפני שנים לא רבות ככיבוש ואין בו שום דבר מקודש. מנהיגות הערבים הפלסטינאים אינה רוצה רק את הקו הירוק היא חותרת למדינה פלסטינאית גדולה על כל שטחי ארץ ישראל, היא חותרת להעלים את יהודי ארץ ישראל בים. ואני מדגישה מנהיגי הטרור הפלסטינאי ולא העם הפלסטינאי.

 

לא נשארו בי רחמים אליהם, שירחמו עליהם מנהיגיהם שמביאים את כל השנאה הזאת ואת הרצח הבלתי פוסק. נשאר בי רק הכאב על ציפי וגדי ורחמים על שתי בנותיהם היתומות, לא סיימנו לשבת שבעה עליהם וכבר נרצחו עוד מספר משפחות ועוד תינוקות שהפכו ליתומים. מצוות ליל הסדר חג יהודי משפחתי הוא שהיה הפעם תמריץ לרצח. אז לא נשארו לי רחמים עליהם רק דמעות על מיתנו.

 

גם אנחנו השמאל "היפה" חייבים להבין שאפילו אם איננו נראים יפה בעולם, במעבר דרך הקירות בבתים במחנות הפליטים, או בחיטוט בבתים בחיפוש כלי נשק, זה עדיין רק תמונות איומות,  הן לא הורגות, הן לא רוצחות. מעשים מעליבים אולי פוגעים בכבוד האדם אבל הם לא רוצחים אותו. הם לא משאירים ילדות בנות 3 ו-8  בלי אבא ואמא.  אז לא נשארו בי רחמים אליהם ולא נשארה בי חמלה על ערפאת מה יפגע בכבודו ומה לא, פשוט כבודו לא חשוב לי יותר, שיקול הדעת צריך להיות מרוכז במה נכון לעשות למען הכל כך הרבה יתומים מהשנה הנוראה הזו שרק ערפאת הוביל אליה. מניחה אני  שפעולת צה"ל לחיסולו של הטרור תסתיים בהישגים של תפיסת מבוקשים, אסוף כלי נשק רבים והרס תשתיות של הטרור, אולם הצעדים היותר חשובים הם אחריהם. אין ספק שידינו תהיה על העליונה וזה יהיה הזמן המתאים לקבוע את גבולה של מדינת ישראל מבלי להיצמד לקו הירוק. זה יהיה הזמן הנכון לכנס את הישובים ביהודה שומרון וחבל עזה שנמצאים בתוך אוכלוסייה ענקית ערבית, לגושי אוכלוסייה יהודים ויצירת גבול חדש. הגבול צריך להיקבע עכשיו בזמן חיסולו של הטרור כיעד מדיני ברור, מוכרז לעצמנו ולקראת הכרעה פנימית שלנו. לא לחכות להסכם, לא לחכות לשלום, להכריז עכשיו ולבצע מיד לאחר סיום הרס תשתיות הטרור. זו לא תהיה בריחה ולא נסיגה, זה יהיה ניצחון שיאפשר לנו לקבוע גבול למדינת ישראל שלעולמי עד יבטיח רוב יהודי ומדינה יהודית דמוקרטית.

 

גבולה של המדינה חייב לתת ביטחון לאזרחיה גם אם אין שלום. גבולה של המדינה צריך להשתחרר מהאחריות למצבם של 3.5 מיליון פלסטינאים. אנחנו חייבים לשקם את כלכלתנו ולא להיות תלויים בעבודה הזולה שאליה התרגלנו מעבודת הפלסטינאים, גם זה ביטוי לכיבוש אף אם הנימוק המתיפייף נותנים להם עבודה ומונעים רעב זה כסות על האמת - כבוש ועבודה זולה שמצטברת גם היא לשנאה. אם יהיה פעם שלום נחזור לכלכלה משתלבת עם המדינה השכנה אבל עד אז הפרדות הרמטית עם גבולות שאנחנו נקבע. מי שיגיד שהרעב יביא לשנאה גדולה יותר, זה ניתן לפתרון ע"י כל העולם (כולל מדינות ערב) אפשר להמטיר מזון במקום פצצות ואפשר לדרבן משקיעים כאשר אין פצצות. לא אפשר  להכניע את העם היהודי, להשמידו או לחסלו ברוב ערבי.

 

אני קוראת לממשלת ישראל לקבוע את גבולות  מדינת ישראל חד צדדי לפי הקו המנחה האחד מדינה  יהודית דמוקרטית - לעולמים רוב יהודי, להכריז על כך עתה בתוך המבצע המתגלגל לחיסול הטרור. על כך אפשר ללכת לבחירות כי הכרעה כזו היא דרך המונעת התאבדות מאובדן דרך. רק הכרעה מדינית ברורה והכרזה על גבולות עם הפרדה חד צדדית תיתן לנו תקווה והגנה וביטחון יותר גדולים.

 

חייבים להכיר בעובדה שהשלום שנראה היה בשער ביתנו נסוג קילומטרים. אנחנו חייבים להכתיב את התהליכים גם אם מנהיגות הפלסטינאים אינה רוצה בהדברות. כאשר נכריז על כוונתנו לקביעת גבולות חד צדדיים יבינו אויבנו שאיננו נרתעים, הם לא יוכלו להשמידנו ומשוכנעת אני שזו תהיה המוטיבציה שלהם להדברות. לא לתת לערפאת ולארגוני הטרור לקבוע את מועדי הבחירות והמלכת ממשלות אצלנו.

 

גם היוזמה הסעודית אינה צריכה לדחות את הכרעתנו. טעות תהיה לחשוב שרק נסכים לה והנה בא השלום. זה רק ירחיק את ההכרעה.  ממשלה צריכה לקחת הכרעות קשות בימיים קשים, ואם אינה יכולה עליה ללכת לבחירות.

 

הסקרים חוזרים ומראים שיש רוב במדינה בעד פשרה טריטוריאלית מכאיבה לעת שלום, אל נחכה לשלום עכשיו נכריע עכשיו, נקיים בחירות במקום סקרים, או משאל עם על גבולות מדינת ישראל.  אם נוביל את התהליכים לא נרגיש כמובסים אלא כמנצחים.

 

הממשלה חייבת לאזרחי המדינה ביטחון גם אם אין שלום, ביטחון שיאפשר לחזק את החברה,

בהתמקדות בחינוך, צמצום הפערים, צמיחה כלכלית וחיים  במדינת ישראל.