קו האשליות

 

דני רשף, חוסן, 29.6.02

 

 

בשבוע הבא מתכוון משרד הביטחון להתחיל להקים, במאות מיליוני דולרים, את 'הגדר' מכפר סאלם, צפונה לג'נין עד כפר קאסם בדרום. גדר שתמנע, כך מקווים, חלק גדול מהפיגועים בתוך הקו הירוק במרכז הארץ. דוגמת אותה גדר נפולה וחלודה העוטפת את עזה העוינת. גדר שבזכותה, יש הטוענים, לא חדר אף מתאבד מעזה להתפוצץ בשווקי ישראל.

 

אבל הגדר אינה מפרידה רק את רצועת עזה מישראל אלא גם את רצועת עזה ממצרים בדרום.  על גבול מצרים הגדר מעובה, אלקטרונית ומבוצרת פי כמה משאר חלקי הגדר עוטפת עזה. לאורך 5 ק"מ בלבד חוצה הגדר את רפיח שמשני עבריה אוכלוסייה עוינת שותפה בזהות הלאומית ומחוברת בקשרי משפחה. ברפיח נאלץ צה"ל להילחם ברציפות כדי להשגיח, אפילו חלקית, על הגדר ומנהרותיה. עשרות פעמים נכבשה רפיח העזתית, חלק ממנה, לאורך הגדר, כבר נחרב לחלוטין. אזרחים תמימים רבים נהרגו ומאות!! נפצעו בניסיון נואש שלנו לחסום את הגדר. איש אינו משלה עצמו שהמאמץ הרצוף אכן חסם את הגדר ולכולם ברור שהמעבר מרפיח המצרית לזו העזתית פרוץ במידה רבה. ספק אם לצה"ל יש מספיק כוח לקיים את אותה פעילות לא רק ברפיח אלא בכל קווי החיכוך בינינו לפלשתינים.

 

גם בשומרון הצפוני תחצה הגדר אוכלוסייה גדולה החיה ברצף התיישבותי, שותפה בזהות הלאומית וקשורה בקשרי משפחה. לא רפיח ממש אבל תסמונת רפיח ולא רק על 5 ק"מ אלא על עשרות ק"מ.

 

השומרון אינו עזה, שם ימצאו, לבטח, שיטות חדשות כתחליף למנהרות רפיח. ברפיח המצרית מונעת המשטרה חבלה ופירוק בכוח של הגדר על ידי אזרחים ומסייעת, בצורה חלקית, לצמצם את היקף ההברחות. להבדיל מרפיח, בשטחי השומרון המאבק לפירוק הגדר יהיה יום יומי ומדי לילה מרגע תחילת העבודות. ברור גם שבשטחי ישראל לא יכולה המדינה להפעיל, כמדינת חוק, אפילו חלק מזערי מהכוח והאמצעים המושקעים ברפיח. ברור באותה מידה, כמו בכל המלחמה, בכל מקום אחר בעולם, שבמהרה ימצאו פיגועי תחליף, מרגמות ורקטות, גלשנים, מנהרות ושאר רעיונות שכרגע הם עדיין בתחום הדמיון. תוצר הקבע הבטוח של הגדר יהיה בשיפור היצירתיות של הפלשתינים.

 

לו הושקע הכוח, שעוד יידרש בעתיד, כדי לשמור על הגדר משני עבריה נגד ניסיונות ההרס הרצופים  ונגד החדירות הצפויות דרכה,  בשמירת קו התפר בעבר, יתכן ובכלל לא היה צורך בגדר.

 

יש עוד גדרות מסביב לישראל בגבולות הלבנון וסוריה, בבקעת הירדן ובחלק מהגבול עם מצרים אלא שכל אותם גדרות משקפים, מייצגים ומשלימים הסכמה מדינית בין שני צדי הגדר ובקהילייה הבין לאומית. באף מקום, יש להדגיש, גדר כזו לא חוצה אוכלוסייה השותפה בזהות הלאומית ובמאמץ להרוס אותה. לא כן גדר האשליות שבשיפולי השומרון.

 

יתכן  שהשקעה של מאות מיליוני דולרים, החסרים נואשות בתקציב, השקעה נוספת בכוחות רבים, שחסרו משום מה בקו התפר עד היום, ומאבק רצוף על עצם קיום הגדר יצמצם במידת מה את מספר פיגועי ההתאבדות בלב ישראל אבל במחיר עליה בסוגי פיגועים אחרים.

 

יש שימוש חליפי לכסף הציבורי המפוזר לכל עבר בפתרונות שווא של 'ביטחון עכשיו'.  רכבת מהירה לירושלים שתתרום לביצור אופייה הכלכלי  של העיר, אולי רכבת למצפה רמון שתביא לפריחת הנגב כמרכז תיירות כאשר האינתיפאדה תגווע או אפילו לקריית שמונה שתקרב את השוליים למרכז.

 

דבר אחד ברור, הגדר עוד תתבע הרבה כסף, כוחות, משאבים ואפילו חקיקה מיוחדת וסופה להחליד פרוצה ומרקיבה בשטח עם כל מה שהושקע בה. לא כך הדבר עם הרכבת המהירה לקריית שמונה. הכסף ישנו השאלה מה עושים אתו.