ג'ונגל, אבל לא אנחנו החיות

 

על ההמון הפלסטיני לצאת לפעולה, כדי להביא לכך שהרשות תחל בטיהור שורותיה ומערכיה משחיתות ובינוניות. על המאבק עם הכוחות הישראלים להיות אזרחי ולשאת מסר של שלום.

 

ד"ר איאד אל סארג', ואללה, 12.10.00

 

האינתיפדה המתלקחת עוררה את הפלסטינים ואת התומכים במטרתם הצודקת. חלק מהישראלים ניצבים נדהמים משום שכמו פלסטינים רבים, הם נטו להאמין שהשלום ניצב מעבר לפינה.

 

הישראלים רואים עד כמה המערכת הפוליטית שלהם בלתי מפותחת, בכך שאפשרה לשרון להפגין, שוב, את יחסו המזלזל כלפי חיי אדם. ישראלים רבים, כמו אנשים בכל רחבי העולם, הזדעזעו למראה המראות הברוטאלים. למרבה הצער, חלקם היו מסוגלים רק להאשים את הקורבן, בשעה שהפלסטינים ממשיכים לשלם את המחיר במאבק על השבת זכויותיהם.

 

פלסטינים, כלבים וחתולים

 

כמה מהציונים, במיוחד המתנחלים, תוהים בתמימות, כיצד יתכן שאימהות פלסטיניות דוחפות את ילדיהן לקו האש ולאחר מכן מתייפחות מעל גופותיהם המתות?

 

על פני השטח, נראה שמדובר בשאלה הגיונית, אבל ההנחה שבבסיסה היא חולנית. השאלה האמיתית שהם צריכים לשאול את עצמם צריכה להיות - מדוע החיילים שלנו הורגים את אותם ילדים? ובמקרים מסוימים אף בדם קר, באמצעות ירי מכוון ומדוייק? שאלה כזו תוביל באופן הגיוני לשאלה הבאה - מה אנו עושים כאן, על אדמה פלסטינית?

 

במקום זאת, הם רואים את אותם ילדים פלסטינים כנבלים ושטנים, המתגרים בחיילים, ובכך גורמים להם להרוג אותם. לילדים אלו, כך משתמע, אין רצון לחיות. לאימהות, עוד נרמז, אין רגשות אימהיים.

 

על פי הנחה זו, כיוון שלנשים הפלסטיניות אין רגשות אימהיים כלפי ילדיהן, הפלסטינים אינם באמת אנושיים. כלומר, לא רק שאיננו בני אנוש שווים, אלא איננו שווים אפילו לכלבים וחתולים, הדואגים לצאצאיהם בשעת סכנה! הייתכן שהפלסטינים נחותים מחיות? מסקנות כאלו מזכירות לנו באיזו מידה של גזענות ראו הלבנים בדרום אפריקה את השחורים, כיצד ראו הפולשים מאמריקה ואוסטרליה את האינדיאנים והאבוריג'ינים, וכיצד הנאצים ראו את היהודים.

 

אויב בלתי מנוצח

 

אותה הנחה מתעלמת לחלוטין מהעובדה שהפלסטינים מגינים על אדמתם וכבודם, שהוא זכות בסיסית. היא מניחה שהפלסטינים נוהגים באלימות לשם האלימות עצמה, או שהם שונאים יהודים רק בשל היותם יהודים.

 

המצדדים ברעיונות אלו אינם מודעים, או שאינם מעונינים להכיר בקיומו של כיבוש ישראלי נוראי, משפיל, הרסני ומתמשך שזכה לגינוי דווקא מצד יהודים, עוד לפני שנשמעו קולות אחרים. בצד הפלסטיני, כמה מאלו הרעבים לכוח ועושר, נשמעים חסרי אונים. הם טוענים שדבר לא יעזור, שהעולם והערבים לא יושפעו, שמכונת הצבא הישראלית חזקה מדי, ושאחרי הכל, אמריקה ורק אמריקה, תכריע את גורל עתידנו.

 

כל הצעה לניקוי אורוות ברשות הפלסטינית ולהנחלת דמוקרטיה, מבוטלת מיידית.

העדיפות הראשונה, הם טוענים, היא להתייצב מול אויב, שמראש הוא רואים אותו כבלתי מנוצח.

 

ולמרות הכל - הזדמנות היסטורית

 

אני מאמין שהאינתיפדה מהווה הזדמנות היסטורית עבור הפלסטינים להביס את הכיבוש ולרפא את כבודם הפצוע. זו הזדמנות היסטורית עבור הישראלים להגיע להסכם שלום עם הפלסטינים ולאלץ את ממשלתם לפנות את הגדה המערבית, את עזה ואת מזרח ירושלים.

 

מה שיכול להביא לקידומו של שלום אמיתי הוא המוני האנשים שמצטרפים לתנועות עממיות מתוך כוונה לדחוק בממשלותיהם לפעול. על ההמון הפלסטיני לצאת לפעולה, כדי להביא לכך שהרשות תחל בטיהור שורותיה ומערכיה משחיתות ובינוניות. על המאבק עם הכוחות הישראלים להיות אזרחי ולשאת מסר של שלום.

 

האיסלאם דוגל בצדק, לא בשנאה, שלום ולא אלימות, סובלנות ולא החרפה, תוך קריאה לאנשים לפעול נגד אי צדק. האיסלאם לא היה מאחרי ההרס המביש של קבר יוסף. אסור לישראלים וליהודים תומכי השלום והצדק לתת לפחד לשתק אותם. הם יכולים לעשות כל כך הרבה.

 

תומכי הצדק באשר הם יכולים להתחיל בקמפיין בדרישה ל-

1. מועצת הביטחון של האו"ם תספק הגנה מיידית לאדמה הפלסטינית הכבושה ותושביה.

2. שמועצת הביטחון של האו"ם תפעל ליישום את החלטתה, מספר 242, הקוראת לנסיגה ישראלית מהגדה המערבית ועזה.

3. שהרשות הפלסטינית תעמוד על כך שהמגעים לשלום יתבססו על החלטות מועצת הביטחון של האו"ם.

 

אל לאומה הפלסטינית המדממת להתייאש, הקריאה לצדק צריכה להישמע חזק מאי פעם. הבה נפעל!

 

*ד"ר אל-סאראג' הוא פעיל זכויות אדם מעזה וראש התכנית הקהילתית לבריאות הנפש בעזה.