אם לא נצא מרצוננו

גיבור ההיסטוריה הישראלי הבא יהיה זה שיתחיל לפנות את ההתנחלויות

מאת משה שוקד, הארץ, 19.11.00

 

כשמדברים על "מורשת רבין", מעלים ניסוחים ערטילאיים לבשורת השלום שגדע יגאל עמיר. אולם המורשת הברורה יותר היא דווקא זו שממנה ינק רוצח רבין. הרוצח בא לגדוע את היד שהיתה אולי מסוגלת לבצע את הניתוח הכואב שבלעדיו לא יהיה שלום בארץ הזאת. בימי רבין האחרונים איבדו המתנחלים את מקומם הלגיטימי בלב אלה שקיוו להסדר שלום עם הפלשתינאים. ההישג הגדול של עמיר היה בחזרת המתנחלים אל שולחן הלגיטימיות. ממשלת נתניהו, ולא פחות ממשלת ברק, החזירו להם את תחושת הביטחון. אמנם המשיכו לדבר על אוסלו, אבל בפועל השקיעו בהרחבת ההתנחלויות.

מדהימה הצלחת המתנחלים להסיר מעליהם את אשמתם בריסוק תהליך השלום. דברי התבונה שאנו קוראים, הן של המומחים הקרובים למצבם ותגובות הפלשתינאים והן של אנשי הרוח "שלא אוכזבו" מהתנהגות ערפאת, דומה שאין להם יותר אחיזה בתודעת הציבור. מצודות המתנחלים הפזורות ברחבי הגדה, בלב חברון וברצועת עזה, והתנהגותם השחצנית ואף הפרועה של מתנחלים חמושים, הם לפלשתינאים תזכורת מתמידה, מאיימת ומשפילה לכישלון חזון אוסלו.

לו מורשת רבין היתה יותר מגעגוע לדמותנו היפה שאבדה מזמן, לו היתה יותר מהתרפקות שווא על מה שרצינו שיקרה, לו היתה יותר מהדלקת נרות של גיל ההתבגרות, הרי היינו צריכים לקרוא בקול גדול כמו ב-1995: די להתנחלויות.

אם ברצוננו לפתח מחייו ומותו של רבין מורשת המכוונת לא רק לנרות עצובים ולשירי שלום, הרי שאין ברירה אלא לשכנע מחדש את עצמנו שככל שניפרד בהקדם מההתנחלויות נחסוך לעצמנו ולפלשתינאים דם וכאב מיותרים. והרי הסוף ידוע. אם לא נצא מרצוננו, יוציאו אותנו משם הארונות של חיילינו, ושל מתנחלינו שבאמונתם העיוורת מביאים עלינו ועליהם את הרעה הזאת.

איש לא צפה מדה-גול שיוציא את הצרפתים מאלג'יריה. איש לא צפה מבגין שיחזיר את סיני ויגייס את שרון לפרק את ההתנחלויות כולל ימית. איש לא צפה מרבין שילחץ את יד ערפאת. גיבור ההיסטוריה הישראלי הבא יהיה זה שיתחיל לפנות את ההתנחלויות. ברק עדיין לא עשה דבר ממשי כדי לשכנע את הפלשתינאים שהוא נחרץ בתהליך השלום.

צרפת נטשה את אלג'יריה על מיליון מתנחליה הצרפתים אף שהצליחה לרסק את מנגנון הטרור של התנועה הלאומית האלג'ירית. לא נוכל לשמור על מצודות המתנחלים הפזורות בגדה גם אם נצליח לחסל את מנהיגי התנזים ונכדיהם. זאב שטרנהל הזכיר במאמרו ("הארץ",10.11) את אחד ממעשי התבונה הבודדים של גולדה שנתנה למצרים את תחושת ההישג כשהאזינה לקולו של קיסינג'ר ולא התפתתה להשמיד את הארמייה השלישית. בכך איפשרה למצרים לפתוח בתהליך השלום. חובה עלינו להזכיר לעצמנו כל יום שאת הארץ הזאת מוכרחים לחלק. שלום אפשרי רק בלי התנחלויות.

 

פרופ' שוקד הוא מרצה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב