הפצצה המפספסת

 

דני רשף, חוסן, 27.8.01

 

 

יש מעט מאד דברים וודאיים בכל הנוגע לעתיד, אחד מהם הוא שככל שנמשיך בהפצצת מטוסי קרב בלב אוכלוסייה אזרחית יבוא גם יומה של הפצצה המפספסת.

 

במוקדם או במאוחר תהיה טעות במודיעין או בזיהוי, אולי טעות בסימון המטרה, טעות בהזנת הנתונים או תקלה בתוכנה, כשל טכני או בלבול רגעי אבל הרגע אכן יגיע. רגע בו פצצה שנועדה למפקדתו של אבו... משהוא בעזה תגלוש לה בנחת, בטעות כמובן, למרכזו של מחנה פליטים. זה קרה בעיראק ובבלקנים, זה קרה בלבנון ויקרה בעזה והסטטיסטיקה מוחשית ומפחידה.

 

ממשלת ישראל תביע צער, תדהמה ונכונות לסייע רפואית ולפצות את משפחות עשרות ההרוגים ומאות הפצועים. שר הביטחון ימנה קצין בודק שלא יסתיר מהעולם דבר. אולי גם ידיחו איזה מפקד טייסת וטיס או טכנאי. וכמובן הגינויים בעולם, אולי תביעה לבית הדין הבין לאומי לפשעי מלחמה בהאג על רקע תקדים הבלקנים נגד בכירי צה"ל והמדינה. במצב כזה איש לא יתנגד להצבת משקיפים בשטחים כחלומו הרטוב של ערפאת.

 

יאסר ערפאת, הנדחק מפינה לפינה נמאס כבר על האירופאים ואפילו על המצרים, הירדנים והסעודים. המנהיג הפלשתיני טרם הצליח להביא אפילו הישג אחד לעמו וכל החלפת מסרים עם עיראק או סוריה מרחיקה ממנו במידת מה את תמיכת העולם המערבי המתון ומוסיפה לדמותו הטרוריסטית הקיצונית. יאסר ערפאת הזה רק מתפלל  לאותה פצצה מפספסת שתחלץ אותו ממצוקתו. בראש לוויה מתוקשרת על ידי כל העולם יתקשה מאד ה'ראיס' להסתיר את שביעות רצונו כאשר ישא גופת ילדה קטנה יאשים אותנו בפשעי מלחמה ויקרא לעולם להגן על ילדי פלשתין ממטוסי הקרב של האויב. אולי אפילו, להכעיס, יצטט לנו "נקמת דם ילד קטן לא ברא השטן". אפשר לסמוך על ערפאת שידע למצות עד תום את הרגע הזה. כל חלומו של ערפאת יתגשם בהינף פצצה מפספסת אחת שבטוח גם תגיע.

 

במלחמה נמוכת עוצמה, כזו שבינינו לפלשתינים, מנצח מי שממזער את השימוש בכוח. כדי שהשטן לא יצא ממחבואו, כדי שכל זה לא יקרה, יש להפסיק לחלוטין כל שימוש במטוסי קרב במלחמה הזו. נזקם העתידי גדול במונים מכל רווח לשעה כאשר הם כן מופעלים.