הפער עוד עמוק

דני רשף, 12.11.00

 

לאחר פסגת 'קמפ דיוויד' בארה"ב, בחודש אוגוסט האחרון, נאמר שהפערים היו מזערים וכי הסכם היה בטווח הושטת יד. בייחוד גברה הפליאה כאשר למרות ההבדלים הקטנים, כביכול, פרץ גל אלימות גדול בשטחים.

יש לחשוש שהפער בנעילת קמפ דיוויד היה עמוק וכי למעשה הסכם היה רחוק מאד מחתימה. הפרקים הנוגעים לשטח ולביטחון היו קרובים לסיכום. הפרק הכלכלי לא עורר מחלוקת אך איים על יציבות השלום בין ישראל לפלשתין בעתיד. מה עם שאר הנושאים? 

'זכות השיבה' נושא מרכזי ומהותי בהוויה הפלשתינית לא הונח במלוא מורכבותו על שולחן הדיונים. הייתה הבנה ישראלית שהנושא ניתן לפתרון בעזרת כסף רב שבמסגרת ההסכם יינתן לשיקומם של הפליטים הפלשתינים בארצות ערב השונות. בצד הישראלי חשבו שקליטה סמלית של פליטים בישראל והצהרה כללית ללא נטילת אחריות מצד ישראל יספיקו. למעשה בעיית הפליטים נחשבת בעיני הפלשתינים לליבת הסכסוך. הפלשתינים וכל מנהיגי ערב חוזרים ומדברים על שלום 'צודק' בניגוד לנו הישראלים המדברים על פשרה. הפלשתינית לא רמזו על נכונותם לקבל הצעה מהסוג הזה והציגו את הבעיה כניסיון להמיר את זכות השיבה והכבוד בכסף. יתכן שאפשר למצוא פתרון בהמשך אך בינתיים הפער עוד עמוק.

 

בשנים האחרונות התאחדה רוב מנהיגות ערביי ישראל, הפועלת בתיאום עם הרשות הפלשתינית, סביב מאבק נגד זהותה  של ישראל כמדינת העם היהודי. מאבק ערביי ישראל מאתגר את ריבונות ישראל באזורים המאוכלסים בערבים ומעורר חששות לגבי מהות המונחים 'שלום צודק' ו'זכות השיבה'. המאבק בישראל כמדינה יהודית עלול להמשך גם לאחר הסכם עם הפלשתינים. הנושא חייב להיפתר במסגרת הסכם השלום העתידי בינינו לפלשתין שאמור להביא לקץ הסכסוך ולהכרה בישראל כמדינת העם היהודי.  סיסמתה של חד"ש ההיסטורית "שתי מדינות לשתי עמים" נשמעת היום מתונה להפליא מפני שיש בה הכרה בזהותה היהודית של מדינת ישראל. הפער, גם בנושא זה, עוד עמוק למדי.

 

בשטחים שבשליטת הרשות שולטת השחיתות, חוסר הסדר ומנגנונים שהם ספק מנגנוני ביטחון, ספק ארגונים כלכליים וספק מנגנוני פשע. ראשי המנגנונים השונים קשורים במנגנוני הביטחון הישראלים וניזונים מההסדרים הכלכליים שסוכמו במהלך השנים האחרונות עם ישראל. השלום המתהווה משאיר את השליטה הכלכלית בידי ישראל ומעשיר מעטים בלבד בחברה הפלשתינית. לרוב תושבי השטחים השלום הוא ניפוץ מתסכל של אשליות, חלומות ושאיפות. רבים, במיוחד במחנות הפליטים, רואים ברשות  כלי שלטוני ישראלי בשלט רחוק. מנגנוני הביטחון יילחמו בטרור בשביל ישראל וימשיכו לשגשג מהקשרים עם ישראל. התפקיד שממלא ה'תנזים' בגל האלימות הנוכחי מבטא את התסכול בקרב השכבות העממיות מהשלום המתגבש ומהרשות הפלשתינית כמובילת התהליך.

ה'תנזים' קורא ליום ה-15 בנובמבר הקרוב 'יום הריבונות העממית'. להבדיל מהריבונות של ערפאת והרשות הפלשתינית.  לישראל אשמה והשפעה חלקית בלבד על התפתחות השחיתות והניכור בתחומי הרשות ונטייה להתעלם מעומק המשבר בחברה הפלשתינית. ישראל תהיה גם בעתיד מוקד לפריקת התסכול והמתח הפנימי בחברה הפלשתינית. הפער בין הציפיות בישראל לתהליכים בחברה הפלשתינית מאיים, באופן ברור, על תהליך השלום.

 

לא הבדלים מזעריים ושלשה רחובות בירושלים מנעו הסכם שלום בינינו לפלשתינים בקמפ דיוויד אלא פערים עמוקים ומשבר פנימי קשה בחברה הפלשתינית. (ואולי גם הישראלית).