המדינה ששרון מדבר עליה

 

עמירה הס, הארץ, 28.5.03

 

 

דיבורים והצהרות משפיעים ונקלטים יותר מעובדות ומעשים בשטח. זאת היה אפשר ללמוד שוב מהתגובות המנוגדות - זועמות או מברכות - לאישורה של מפת הדרכים בממשלת ישראל, ולאמירות חוצבות הלהבות של אריאל שרון, שלא נכון לשלוט על 3.5 מיליוני פלשתינאים, שכיבוש זה לא טוב, שאין ברירה אלא להסכים להקמת מדינה פלשתינית.

 

העובדות בשטח, שאינן מצליחות להטיל רישומן כמו הדיבורים, נקבעות בכל יום. העובדות האלו נקראות גדר הפרדה וגדרות ביטחון מסביב להתנחלויות וכבישי ביטחון וכבישים עוקפים שממשיכים במרץ לנתק כפרים פלשתיניים אלו מאלו ואלו מאדמתם, ובנייה בתוך ההתנחלויות שכבר בתקופת אוסלו הורחב שטח השיפוט שלהן עד לכמחצית משטח הגדה. העובדות הללו קובעות ויקבעו את המתחם הברור שבו תתממש מפת הדרכים, שבתוכו תוקם הישות הקרויה "מדינה פלשתינית". כשמגיעים לשטח ורואים את מה שמע"צ, משרד הביטחון, משרד השיכון ודחפורי צה"ל עושים בו, אפשר להבין מדוע קל לאריאל שרון לדבר על "מדינה פלשתינית".

 

צוות ייעוץ של מחלקת המו"מ הפלשתינית כבר שירטט את המפה העתידית הזאת, על סמך העובדות בשטח. הוא יגיש אותה לעיון השגרירים והשליחים המתלהבים מדברי שרון. לפי אותן עובדות בשטח, נראה ש"המדינה" תהיה מורכבת משלוש מובלעות מנותקות בגדה - בנוסף למובלעת הרצועה, שאין כל ערבות שההתנחלויות שנבנו בתחומה אכן יפורקו. "גדר ההפרדה" שתוארה כ"זמנית", אך היא חומה של ביצורים עתירי הון ושטח, כבר השחיתה באזור טול כרם-קלקיליה את האזור החקלאי הפלשתיני המשגשג ביותר, ובכך חיבלה באחת מאושיות הביטחון הכלכלי הפלשתיני.

 

הבנייה המסיווית בירושלים ובסביבותיה - מבית לחם לרמאללה, מים המלח למודיעין - כבר מוציאה מכלל אפשרות פיתוח פלשתיני אורבני, תעשייתי ותרבותי ראוי לשמו באזור ירושלים המזרחית. המובלעת הדרומית של הגדה - אזור חברון עד בית לחם - תופרד מהמובלעת המרכזית של אזור רמאללה באוקיינוס של יישובים ישראליים מטופחים, כבישי מנהרות ואוטוסטרדות. המובלעת הצפונית של ג'נין-שכם תופרד מהמרכזית על ידי גוש ההתנחלויות המסיווי של אריאל-עלי-שילה. יש להניח שכוונתו של אריאל שרון להקים גדר הפרדה מזרחית גם כן תתממש - הרי דיבוריו על מדינה משכנעים את הממשל האמריקאי יותר מאשר הקרקע שישראל ממשיכה לנשל ממנה בפועל את הפלשתינאים. או אז, בקעת הירדן תישאר מחוץ למדינה הפלשתינית - ובינה לבין המדינה המפוצלת יחצצו התנחלויות מעוטות אוכלוסין אך עתירות שטח כמו איתמר, נוקדים ותקוע, והתנחלות ענק כמו מעלה אדומים.

 

לטובת מי שאינם מגיעים לשטח, פירסם מוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" ביום שישי האחרון כתבה שמפרטת בדקדוק רב את המשמעות ארוכת הטווח של גדר ההפרדה, בלוויית מפה המזכירה מאוד את המפה הפלשתינית. כבר נכתב במקומות שונים על ניתוקם של עשרות אלפי כפריים מאדמותיהם, על כליאת כפרים בין שני צדי "הגדר", על ניתוק העיר קלקיליה. על כך שגדר ההפרדה מוזזת כל הזמן מזרחה, על פי דרישות המתנחלים. אבל הכתב, מירון רפופורט, הלך צעד אחד קדימה והוא משלב את העובדות האלה באבחנות של אנשי מפתח בהתנחלויות.

 

לפי רון נחמן, ראש העיר אריאל, המצוטט בכתבה, הוא כבר ראה מזמן את המפה המתהווה של גדר ההפרדה, שיוצרת את המובלעות הפלשתיניות: "זו אותה מפה שראיתי בכל ביקור של אריק אצלנו מאז 1978. הוא אמר לי שהוא חושב עליה מאז 1973". תושב ההתנחלות עינב, המגדיר עצמו "מאוד ימני", רואה בגדר אסון: "היא גזר דין מוות כלכלי לפלשתינאים", אמר שמיל אלעד לרפופורט. "יש פה אנשים שרוצים להתפרנס, ואתה תיצור פה עוד שנאה". אבל משה עמנואל מסלעית מצדיק את הגדר: הפלשתינאים הפסידו אדמות ב-48' וב-67', והם יפסידו גם עכשיו. "מה לעשות, מי שמפסיד במלחמה, מפסיד". דוד לוי, ראש מועצת בקעת הירדן, יודע שהגדר תכלול את בקעת הירדן "פנימה", כלומר בישראל. זאת הוא אומר, לדבריו, על סמך פגישות עם שרון והמפות שהציג לו ראש הממשלה.

 

הפלשתינאים תשושים מהמאבק הבלתי שווה עם ישראל, מעצמה צבאית עולמית. לכן אולי הם יחליטו לקבל, בלית ברירה, את מדינת הבנטוסטנים הזאת, שאמורה לקלוט מאות אלפי פליטים. מחנות הסגר שבהם יטופחו עוני ומצוקה, באין מרחב נאות לפיתוח. האם צאצאיהם יסכימו להמשיך ולחיות כך "בשלום" במובלעות חנוקות וחונקות, זו שאלה אחרת.