איפוק זה לא

מאת עמירה הס, הארץ, 15.11.00

 

בישראל משוכנעים שצה"ל נוהג כלפי הפלשתינאים באיפוק ובהבלגה. הדיווח בעיתונים מחזק מסקנה זו. הקזינו שהופצץ ביום ראשון בלילה זכה לכותרות מובלטות ברדיו ובעיתונים. ילד בן  15, מחמוד אבו נאג'י, נהרג באותו יום ראשון ליד אזור התעשייה ארז בצפון הרצועה במרחק של כ-100 מ' ויותר מעמדת החיילים. עוד נער מעזה מת מפצעיו, עוד שלושה בני 15 נפצעו מכדורים חיים במחסום שמפריד בין מחנה הפליטים בחאן יונס להתנחלות נוה דקלים, שמונה לוויות התקיימו באותו יום ראשון בגדה וברצועה, ועל שכונות מגורים בשש ערים פלשתיניות לפחות ירה צה"ל אש כבדה של מקלעים וטנקים, כפי שקורה כמעט כל לילה. במקרה הטוב, כל זה הוצנע, במקרה הרע זה אף לא נכנס לדיווחים הישראליים.

שלשום, כשארבעה ישראלים נהרגו בשטחים מירי פלשתיני, נהרגו שלושה פלשתינאים מירי ישראלי וצעיר אחד מת מפצעיו. תיקון: הישראלים נרצחו, הפלשתינאים נהרגו. ישראל רואה ברציחת אזרחיה עליית מדרגה. ארבעה פלשתינאים הרוגים זה רגיל, אולי אפילו ירידת מדרגה. אין מי ששואל אם זה הגיוני שצעיר בן 15 שאינו מחזיק בנשק חם נפגע בראשו מכדור מדויק של צלף.

מדיניות ההבלגה הישראלית הניבה בששת השבועות האחרונים את התוצאות הבאות, עד אתמול בבוקר: 179 פלשתינאים נהרגו מירי צה"ל, בהם 48 נערים וילדים בני 17 ומטה, וכ-8,000 פצועים - בהם כ-1,200 שיישארו נכים לצמיתות. אלפי אנשים עדים ליעילות התחמושת הישראלית: קליעים שמרסקים עצמות ואיברים פנימיים, כדורי "גומי" שעוקרים עיניים, טילים שמעיפים קומות שלמות של בניינים, בתים שעולים באש מהירי המסיווי, פצצות תאורה שמאירות באמצע הלילה שכונה שלמה הפרושה עירומה מתחת להתנחלות שמעל. אלפי אנשים מפנים את בתיהם בלילות מפחד התקפות הירי והטילים, כמה מאות איבדו כבר את קורת הגג. אלפים אחרים חיים בפחד ובידיעה שעוד מעט זה יקרה להם.

מדיניות הסגר ההרמטי קטעה מיידית את פרנסתם של כ-110 אלף פועלים העובדים בישראל. בשל אובדן משכורותיהם, זה יותר מחודש, נפגעת כל הפעילות הכלכלית השוטפת ולמשק הפלשתיני נגרמים נזקים מצטברים גם בשל הסגר הפנימי ברצועה ובגדה. התנועה הרגילה בין הערים מוקפאת, התעסוקה הכמעט יחידה של חברות אוטובוסים היא הסעה (בחינם) של מתאבלים ללוויות היום יומיות, זיתים משחירים על העצים משום שבעלי המטעים מכותרים בכפריהם, אלפי עצי פרי וזית נעקרו בשבועות האחרונים כדי שצה"ל יוכל לשפר את עמדות הירי והתצפית שלו, חברון העתיקה ו-40 אלף תושביה הפלשתינאים נתונים בעוצר.

נכון שבמחסן התגובות של צה"ל והממשלה יש תחמושות כבדות פי כמה ושהמתנחלים וכמה גורמים בצבא דורשים להשתמש בהן. אך לפי כל קריטריון אזרחי, כשלושה מיליוני פלשתינאים חיים בצל מוות יום יומי, מצוקה כלכלית מתגברת ושיבוש כל מערכות החיים הרגילות. מבחינתם, לא רק שאין מדובר ב"איפוק", אלא שמהיום הראשון להתנגשויות מדובר בהתעלמות ישראלית מוחלטת מהמסרים הפוליטיים של ההתקוממות ובתגובה צבאית בנשק חם, בהסלמת השימוש בו ובמצור כלכלי - שעולה עשרות מונים על יכולת הפגיעה הפלשתינית.

נעזוב בצד את הדיון המוסרי באופי התגובה הישראלית. לפני שיהיה מאוחר מדי - ואולי כבר מאוחר מדי - צריך לשאול את מה ששאל אחד מבכירי הפתח "מה, לא מבינים בישראל שהם עושים מאתנו חיזבאללה?"