איך גוועה לה הפסקת האש

 

עקיבא אלדר, הארץ, 26.7.02

 

 

ביום שני ב-10 בלילה אישר מזכיר הפתח בגדה, חוסיין א-שייח, את הנוסח הסופי של הודעת התנזים על הפסקת אש חד צדדית, בלי שום תנאים או תביעות מישראל. הפעם היה מדובר גם בהפסקת אש מול המתנחלים. מהאינתיפאדה נותרו רק המאבק צבאי נגד החיילים הישראלים בשטחי הכיבוש ומאבק דיפלומטי נגד אזרחים ישראלים באשר הם. הוא קיווה שבבוקר אנשי החמאס בעזה יצרפו את חתימתם. מרואן ברגותי שלח מהכלא את ברכתו למהלך. באותו יום היה אמור להגיע למשרד "ניו יורק טיימס" בירושלים מאמר שמציג את המדיניות החדשה של הפתח. ביום שלישי בבוקר, במסעדה ירושלמית, הציגו לפני דיפלומט מערבי ופעיל שלום אמריקאי את הטיוטות האחרונות בשפה האנגלית של הצהרת התנזים ושל המאמר המיועד לעיתון. מסמך נוסף, ארבעה עמודים כתובים בערבית, שנשא את הכותרת "גילוי דעת בנוגע לפיגועי התאבדות", הסביר מדוע המעשים הללו פסולים מהבחינה המוסרית.

איורים: עמוס בידרמן

 בן אליעזר. יוזמן לבירור

 

פניהם של השניים הביעו ספק עייפות של לילות בלי שינה, ספק צער על הילדים הפלשתינאים שנהרגו בעזה והילדים הישראלים שייהרגו בפיגועי התגובה. הם קיפלו את המסמכים והחזירו אותם לתיק. הפלשתינאים הודיעו להם שהפסקת האש החד-צדדית היא הכדור האחרון שנותר להם בקנה, ושהם חוששים להפוך אותו לכדור סרק. האסון בעזה טרף את הקלפים והחמאס לא ישקוט עד שינקום. הוחלט אפוא לעכב את ההודעה הרשמית למשך שבועיים-שלושה, ולהתפלל שעד אז הרוחות יירגעו.

 

הדיפלומט המערבי היה מעורב בלא מעט יוזמות להפסקת אש ולא אחת נכווה מצד זה או אחר. הוא אומר שהפעם אין מדובר רק בהפסקת אש, אלא בשינוי פוליטי מהותי במנהיגות הפלשתינית הצעירה. "נמאס להם לבנות כל פעם מחדש את האמינות של הצד הפלשתיני. הם רוצים להנהיג שקיפות מוחלטת בכל הנושאים, כולל במגעים המדינים, ולעשות הכל על השולחן. בתנזים הגיעו למסקנה שאם הם לא יעשו את השינוי, החמאס ירים את הדגל. הם הבינו גם את הנזק המוסרי והפוליטי שפיגועי ההתאבדות מסבים להם. הפחתת האלימות נחשבת אצלם לאמצעי להשגת מטרות אסטרטגיות. הפסקת האש היתה אמורה לאפשר להם להציג לפני הציבור שלהם מנהיגות חדשה וכיוון ברור".

קליין. מהו טרור

 

הדיפלומט סיפר כי א-שייח אמר לו שהוא מביא בחשבון שהיוזמה שלו לא תמצא חן בעיני מישהו בצד הישראלי ואף תעלה לו בחייו. איש הפתח ציווה על חבריו לדבוק בכל מקרה ביוזמה. הוא לא חשב על אירוע שיסתיים ב-13 אזרחים הרוגים, רובם ילדים, ויותר מ-100 פצועים.

 

טרור של חזקים

 

ד"ר מנחם קליין הביא בחשבון שהדי מאמרו שמתפרסם בכתב העת הבריטי היוקרתי "The world today" לא יישארו בתחומי הקמפוס של אוניברסיטת אוקספורד, שם הוא מסיים שנת שבתון. העורך מציין בכותרת שהמזרחן הירושלמי מאוניברסיטת בר אילן שימש יועץ לראש הממשלה אהוד ברק (הוא היה חבר בצוות המומחים שלו בנושא ירושלים). המאמר נשלח לבית ההוצאה לאור, צ'טהאם האוז, של המכון המלכותי ליחסים בינלאומיים, שבועות אחדים לפני הפצצה הקטלנית בעזה.

 

קליין מזכיר כי הפיקוד הישראלי הבכיר אישר ירי טילים ושימוש במטעני חבלה באזורי מגורים או בכלי רכב המסיעים אזרחים. הוא מציין כי בדרך כלל קודמים לפעולות אלו סיורים אוויריים, שמגלים בבירור כל נוכחות אזרחית באזור המטרה. "ואולם ערכם של חיים הוא כאבק שמתחת לגלגלי שיטות הלחימה הישראליות והזעם המופנה נגד הטרור הפלשתיני. קיומם של אזרחים וזכותם לחיים נמחקו ממסך התודעה הישראלית", כתב.

 

ראש הממשלה, אריאל שרון, הודיע למחרת ההפצצה שעל אזרחי ישראל להתכונן לפיגועים. קליין כתב: "ראש הממשלה שרון, בתמיכת הממסד שמשרת אותו, מסייע לטרור נגד ישראל. מהו טרור אם לא התקפה מכוונת על אוכלוסייה לא לוחמת כדי להשיג יעד פוליטי? מהי תגובה שיטתית המודרכת על ידי זעם - עיוור או מחושב - שפוגעת שוב ושוב באוכלוסייה אזרחית, אם לא טרור?" הוא מקשה ומונה את ההתעמרות באזרחים פלשתינאים במחסומים, הסגרים, מעשי ונדליזם של חיילים, שימוש באזרחים כמגינים חיים והריסת קירות לצורך חדירה לבתים.

 

"על כל אדם הגון לגנות את הטרור הפלשתיני", ממשיך קליין, "אך בצד ההכרה בישראל כקורבן של התקפות טרור, חייב כל אדם הגון לומר כי טרור זה אינו מקנה לישראל את הזכות להגיב באופן זהה. התוצאה העצובה של תגובות ישראל היא שמכונת המלחמה שלה פועלת כסוכנת טרור. לא באופן שהפלשתינאים עושים זאת, באמצעות כנופיות בלתי ניתנות לריסון, או של יחידים המונעים על ידי קנאות דתית, ולא באמצעות פעולות התאבדות או טרור של חלשים. זהו טרור של חזקים, המופעל על ידי המדינה".

 

קליין מאשים את החברה הישראלית ב"עיוורון פוליטי ומוסרי". הוא טוען שהיא אינה מסוגלת לראות את ההבדל בין המלחמה באפגניסטן לבין מלחמתה של ישראל נגד עצמאות פלשתינית. "אוסאמה בן-לאדן לא הציע לארה"ב תוכנית שלום, בעוד שהתנועה הלאומית הפלשתינית גיבשה הצעת שלום לפני יותר מעשור, ועתה נהפכה הצעה זו ליוזמה פאן-ערבית. בפגישת פסגה היסטורית אישרו כל מנהיגי מדינות ערב את עקרונות תוכנית השלום הסעודית. ממשלת ישראל עשתה כל שביכולתה להדוף את היוזמה הערבית". לדברי קליין, הנשיא בוש ואזרחי ארה"ב שלחו סיוע לאזרחים באפגניסטן, בעוד שלמעט כמה קבוצות שמאל שוליות אזרחי ישראל לא שלחו לשכניהם סיוע הומניטרי. הוא מציין שגם מאמציהן של קבוצות אלה נבלמו בדרך כלל על ידי הצבא.

 

"כניעתה של ישראל לטרור נוטלת מידה את הטיעון שהתנועה הלאומית הפלשתינית משתמשת באמצעים דומים", מסכם קליין. "מה יהיה הבסיס העתידי לטענת ישראל כנגד הפעולות הפלשתיניות? צדקנות איננה צדק".

 

וסליחה שהרגנו אתכם

 

זו היתה הפעם הראשונה שגדעון מאיר ממשרד החוץ, סוכן ההסברה הרשמי של ממשלת ישראל, לא ניסה אפילו לרחוץ בניקיון כפיהם של שולחיו. הוא אמר לסי-אן-אן ולבי-בי-סי שהפגיעה בעשרות אזרחים, בהם תינוקות, על לא עוול בכפם, אינה ניתנת להגנה. מאיר הבין שכדי לשמור על אמינות התגובה הבאה שלו על פיגוע ההתאבדות הבא, מוטב לוותר על התירוצים שהדרג המדיני והצבאי הציעו למחרת האסון. תגובה כמו "אם היינו יודעים שזו התוצאה, היינו מוותרים על המבצע" נשמעה קלושה על רקע מראות הזוועה מעזה.

 

הבעת צער וגינוי מעשי רצח של אזרחים ישראלים מפי דוברים פלשתינאים רשמיים לא הצליחו מעולם למנוע "תגובה ישראלית הולמת". ראש הממשלה שרון שיכנע את הנשיא בוש שכדי להפסיק את הפיגועים, הפלשתינאים חייבים להנהיג רפורמה יסודית במנגנוני הביטחון שלהם ולהעניש ביד קשה את האשמים. ומה בדעת ישראל לעשות כדי למנוע עוד "טעויות מצערות" של פגיעה באזרחים שחטאו בשכנות למבוקש תורן? וכלום מישהו בזרועות הביטחון ייתבע להסביר לפני ערכאות את ההחלטה להטיל טונה שלמה של חומר נפץ בלב שכונה צפופה? האם שרון ושר הביטחון בנימין בן אליעזר יתבקשו להשיב לשאלה אם בשעה שאישרו את המבצע הם ידעו שהתנזים, ואולי גם החמאס, עמדו על סף פרסום הודעה על הפסקת האש נגד אזרחים? אם לא ידעו - כדאי לחשוב על רפורמה במודיעין. אם ידעו - יהיה עליהם להסביר אם הריגתו של עוד מבוקש שקולה לסיכוי לחסוך בחייהם של אזרחים ישראלים. באותה הזדמנות יהיה צורך לברר את הקשר בין שני "חיסולים ממוקדים" אחרים (ג'מאל מנצור וראאד כרמי), לבין העובדה שחיסולם אירע לאחר תקופת רגיעה ועל רקע לחצים לחידוש המשא ומתן המדיני.

 

שאלות אלה ואחרות כלולות במכתב שח"כ רן כהן ממרצ, היו"ר החדש של הוועדה לביקורת המדינה, שלח לחיים רמון, היו"ר החדש של ועדת חוץ וביטחון. כהן ביקש אתמול שהוועדה תבדוק את כל הסוגיות הללו. רמון השיב לו במכתב כי ועדת המשנה לשירותים חשאיים תקיים בשבוע הבא דיון "בכל היבטי המבצע". יש להניח שחדר הוועדה יהיה צפוף ביום שבו רמון יזמין את בן אליעזר לבירור.

 

ומי נשאר? שמעון פרס

 

לפני חודשיים בקירוב דווח כאן על השטיפה שדליה רבין-פילוסוף חטפה מח"כ אברהם שוחט במפגש המסורתי של מחנה רבין, בגלל תמיכתה במדיניותו של שרון. רבין אמרה לידידיה שאין לה בעיה לוותר על הכבוד המפוקפק לשמש מחזיק המפתחות של בן אליעזר. זהו, פחות או יותר, התפקיד ששר הביטחון ייעד לה. היא הסבירה שבן אליעזר, הפטרון שהצניחה לצמרת המפלגה, לא יסלח לה לעולם על שנטשה אותו ערב ההתמודדות הגדולה נגד חיים רמון. כל הסיכויים, אמרה, שהדרך ממשרד הביטחון תוביל אותה אל מחוץ לחיים הפוליטיים. נראה כי בסופו של דבר גברה עליה הבושה שכרוכה בהצצה במראת חדר האיפור בדרך לאולפן הטלוויזיה כדי להצדיק את החיסול התורן.

 

רבין-פילוסוף משחררת את ממשלת שרון-בן אליעזר מנוכחותו של אחד השרידים האחרונים של תהליך אוסלו. חבריה למפלגת המרכז, אמנון ליפקין-שחק ואורי סביר, פרשו כליל מהפוליטיקה, יוסי ביילין ויתר על מקומו בכנסת ובממשלה ואבי גיל, יד ימינו של שמעון פרס, עם רגל אחת מחוץ ללשכת מנכ"ל משרד החוץ. גם מחנה השלום האמריקאי והאירופי הולך ומצטמק. השגריר דן קרצר רואה את שרון בעיקר בטלוויזיה. עמיתו, הקונסול הכללי בירושלים, רון שליקר, יצא לחופשת מולדת ממושכת (חודשיים וחצי). השליח האירופי המיוחד מיגל מוראטינוס, שמילא בשנים האחרונות כמה וכמה משימות שלום חשובות, ימונה בסוף השנה לשגריר ספרד באו"ם.

 

תגובתו המינורית של ארה"ב לרצח הילדים הפלשתינאים בעזה, היתה לאנשי משרד החוץ בירושלים בבחינת אישור נוסף להערכה שלהם שלנשיא בוש אין שמץ של כוונה להיכנס לתפקיד שביל קלינטון מילא בתהליך השלום. הקוורטט מתגלה כהמצאה מבריקה של הבית הלבן. בכיר במשרד החוץ בירושלים ביקש מהשגרירות בוושינגטון לברר מדוע ארה"ב הסכימה לניסוח מעורפל יחסית של הודעת הקוורטט מהשבוע שעבר ביחס לטרור. מברק התשובה הזכיר לו שהוא עצמו כתב לא מזמן שהקוורטט אינו אלא מכשיר שמאפשר לאיחוד האירופי, לרוסיה, לאו"ם ולפקידי מחלקת המדינה לשחרר קיטור.

 

נראה שחתן פרס נובל לשלום, שיחגוג בחודש הבא את יום הולדתו ה-79, יישאר האחרון שיכבה בספטמבר הקרוב את האור לרגל יום הולדתו התשיעי של הסכם אוסלו.