דבר המצב

אפרים סידון, מעריב, 8.6.01

 

כיוון שכולם, מילד עד סב,

היום מדברים רק על המצב.

תוהים, מנתחים, בוחנים את קרביו,

מלפניו, מצדדיו ומכל עבריו.

ואומרים זה לזה, תגיד, תגיד,

מה יהיה? מה צופן העתיד?

ולאן הולכים, מתי? ועל מה?

ומה הצפי? שלום? מלחמה?

החלטתי, שבמקום לעשות ניתוחים,

להביא השערות ולקרוא למומחים.

אני אפנה למצב, ישירות.

שיגיד לי, מה הולך פה לקרות.

 

אז ניגשתי אליו, למצב,

זה לא קל.

כי היום המצב מאוד מעורפל.

לא ברור ונזיל,

משנה צורה.

כי גם הוא המצב,

במצב נורא.

 

אחזתי בצווארנו ואמרתי:

"יא מצב,

הגיעו מים עד נפש,

תשתנה! ועכשיו!

תשתפר, תתעודד,

הפוך למצב חדש -

כי היום אתה מצב חארה ממש"

 

אז מה הוא אומר לי,

המצב הזה? נו...

"שאני אשתנה?

שאתם תשתנו!

אתם והפלשתינים,

שניכם ביחד, וכל אחד לחוד,

תשתנו אתם, לפני שתלכו לאיבוד.

כל עוד יש כיבוש,

טרור וייאוש,

ההתנחלויות, שאהידים,

זכות השיבה וג'יהאד.

אני אשאר מצב לא נחמד".

 

כך הוא הצדיק את עצמו וטען,

ככה ענה המצב המחורבן.

המצב אנטישמי!!!

בכך אין ספק.

ככה לפגוע בעם כה צודק?

 

זה קורה לנו די הרבה פעמים,

באנו להאשים ויצאנו נאשמים.

אי לכך, כדאי ונראה לי נכון,

לייבא מצב חדש מארצות הצפון.

מצב סולידי, סימפטי, חביב,

שישכין שלום ושמחה מסביב.

רק מצב חדש לחלוטין יעזור!

אבל איזה מצב נורמלי,

יסכים לבוא לאזור?