דרוש מועמד של אמת

מועמד מטעם מחנה השלום יסיט את הדיון בבחירות לנושא האמיתי

מאת עמירם גולדבלום, הארץ, 14.12.00

 

ייתכן שאהוד ברק אכן הציע בקמפ דייוויד הצעות מרחיקות לכת להסדר עם הפלשתינאים. אם כך, יזכה ודאי למקום של כבוד בהיסטוריה של ישראל והסכסוך. אין גם ספק שעקב הדלפות מהמפגש העלום בארה"ב נפתח, לראשונה, דיון ציבורי בעניין ירושלים, הגבולות וההתנחלויות. ולכן צודקים מי שטוענים כי "ברק עקף את מחנה השלום משמאל" - הוא העז לדון בנושאים שרוב השמאל חשש להציג לציבור. עקב כך גם נקלע למשבר חריף בכנסת ובציבור.

 

ברק היה תקוותו הגדולה של המחנה: הצגת עצמו כממשיך דרכו של רבין גרמה לרבים לצפות, כי כראש ממשלה המשוחרר מלחץ מפלגתי יציג עמדות של שלום לציבור. אך האמירה הברורה ביותר שלו הייתה זו שלא בוטאה מעולם במלים, אבל ניכרה ב"מבחן התוצאה": המשך התמיכה בהתנחלויות ובנייה מסיבית מעבר לקו הירוק. אין עוד ראש ממשלה שכה הצליח לדחוק את מחנה השלום לפינה. ברק לא נענה אפילו לא לבקשה אחת של נציגי מחנה השלום לבוא למשרדו, בעוד שהמתנחלים יוצאים ובאים בלשכתו.

 

מחנה השלום התאחד באחרונה בהתנגדות נחרצת לממשלת אחדות לאומית, לא מתוך עיוורון או תגובה אוטומטית נגד אריאל שרון. היה ברור לכולם שמניעת ממשלת אחדות מובילה לבחירות. אך שוב התעוררה התקווה שבחירות חדשות לראשות הממשלה יחייבו את ברק להמשיך את "הבנות קמפ דייוויד", כך שההצבעה תהיה על הסכם שלום של ממש. על פי סקרים רבים, סביר להניח כי רוב אוכלוסיית ישראל תתמוך בתוכנית כזאת, גם עכשיו. אך היום כבר ברור שברק אינו מתכוון ואינו מסוגל להביא הסכם לבחירות: האם אפשר לסגת מהבנות קמפ דייוויד אל מול פני האומה, ועוד ערב בחירות, ואחר כך לשלוף הסכם סודי בהוקוס-פוקוס ולא לאבד אמינות? האם אפשר לקרוא קבל עם להעברת 50% מהשטחים בלבד לפלשתינאים ולצפות שהם יחתמו? האין זה ברור כי מי שכבר נאבק בבנימין נתניהו בטענה שזה נכנע ללחץ הפלשתיני ומסר את חברון ועוד 13% מהשטחים, מעדיף את תמיכת המרכז והימין ורואה את השמאל כמי שמונח בכיסו?

 

מחנה השלום זקוק למועמד שיחשוף את עניין ההסדר עם הפלשתינאים עד לקצות עצביו הרגישים: דרוש מיד מי שיאמר לציבור את האמת, שהכיבוש הגיע למלוא כיעורו בשנים האחרונות, כי לא נוכל להמשיך ולהיות שישה וחצי מיליון כובשים של שלושה וחצי מיליון פלשתינאים, שלא נרצה לספח אפילו כמה אלפי פלשתינאים, ועל כן - דברי ברק על סיפוח 80% מהמתנחלים הם חסרי בסיס וכך גם גבולות הסיפוח שהוא מציע, וכי ניאלץ לפנות את רוב המתנחלים.

 

ל"מועמד אמת" כזה אין סיכוי לנצח בבחירות. אך הוא יוציא אלפים במחנה השלום הישראלי לרחובות ויביא לשינוי בטון של המועמדים האחרים. מועמד כזה יזכה לגיבוי רחב וחיוני של אנשי רוח, יגרום להסטת הדיון מוויכוח חסר משמעות ויקבע חלק נכבד מסדר היום של הבחירות. מועמד כזה לא ייתפש כמניפולטור המשתמש בחוק כזה או אחר, כמי שמחפש כיסא ותאב שלטון ונלחץ מהצורך לרצות את כולם.

 

רבים בציבור עלולים להיתפש לעניין סיכויי השלום בוורסיה של נתניהו. ואכן יש לו כמה קבלות; לא בכדי מתנגדים לו חלק מהמתנחלים. ברק יתמקד בהישגיו בתוך הקו הירוק ובהוצאת צה"ל מלבנון. אך איש מהם לא יאמר כי הסדר עם הפלשתינאים חיוני לביטחון ישראל, וכי ההתנחלויות הן מפגע ביטחוני ראשון במעלה. זה יהיה בדיוק תפקידו של המועמד השלישי. על פי הסקרים, מועמד כזה עשוי לקבל בין %15 ל-%20 מתמיכת הבוחרים. גם אם הבוחרים יהיו ממפלגות שונות, זו עשויה להיות הקבוצה הגדולה ביותר המאוחדת בדעותיה בבחירות שיהיו. וגם אם יהיה הפסד צורב בסיבוב הראשון, זה יהיה שיעור חשוב לכל אזרחי ישראל, הלומדים לאט מדי ורק בכוח הזרוע את לקחי הכיבוש.

 

פרופ' גולדבלום עומד בראש צוות מעקב ההתנחלויות של "שלום עכשיו"