האלטרנטיבה לאוסלו

 

היעד המדיני של מדינת ישראל חייב להיות ברור

 

אביגדור ליברמן, מעריב, 22.2.02

 

 

לארצות-הברית של אמריקה הספיק אירוע טרור אחד, בבוקר ה-11 בספטמבר, כדי להבין באיזה עולם אנו חיים. לישראל לא מספיקים אירועי 17 חודשי הרצח והדם האחרונים ויותר מ-280 אזרחי ישראל ששילמו בחייהם, כדי להבין סוף-סוף באיזה מציאות ואזור אנו מתקיימים.

 

גם אלה שלא הסכימו עם אוסלו קיוו שבזכות המחיר העצום ששילמנו לפלשתינים מראש, נקבל תמורה מינימלית, אך במציאות המצב בדיוק הפוך: רוב אלה שהאמינו באוסלו ובתחילה התלהבו - לבסוף התייאשו לחלוטין.

 

הרעיונות של אריאל שרון על מדינה פלשתינית ב-42 אחוז מהשטח הם חלומות באספמיה. אחרי שברק הציע לערפאת מדינה בגבולות 67' עם דגל פלשתין בהר הבית ובירה בירושלים המזרחית, וקיבל בתגובה מרחץ דמים שבו מתבוססים כולנו עד שעות אלה ממש, צריך להבין שכדאי לפנות לדרך אחרת.

לשאלות ואמירות שנשמעות היום מכל אזרח במדינה - "מה יהיה?" ו"ככה אי-אפשר להמשיך" - אין תשובה פשוטה ולקונית.

 

לי ברור שהדבר החשוב ביותר שמוטל היום על ממשלת ישראל הוא קביעת יעדים מדיניים ופוליטיים ברורים. רק לאחר שהוגדר יעד מדיני חד וברור, אפשר לנקוט בפעילות צבאית יעילה, שהרי פעילות צבאית חייבת להיות נגזרת מהיעדים המדיניים שהממשלה קובעת. בהיעדר יעד מדיני ברור, אנחנו נראים נבוכים, מבולבלים ואיננו מצליחים להסביר את עצמנו לאזרחי מדינת ישראל, ובוודאי שלא למדינות העולם. חוסר יכולת של הממשלה לגבש את החברה תחת מעטה של תפיסה ביטחונית-לאומית מובנת, גורם לתופעה חמורה של פיצול בחברה, שבא לידי ביטוי בתופעות הסירוב וקריאה לברוח מחבלי יהודה שומרון וחבל עזה ועלייה לרגל לבן-לאדן שלנו ברמאללה.

 

יעדים מדיניים הם דבר רציני המחייב חשיבה ושיקול דעת, ולא סיסמת בחירות בנוסח "שלום וביטחון". עם כל הכבוד לראש הממשלה, אמירות בנוסח "אין פתרון צבאי לטרור", או "בסופו של יום תקום מדינה פלשתינית", הן ביטוי לייאוש, לחוסר יצירתיות, היעדר מנהיגות ואובדן האמונה בצידקת דרכנו ובכוחנו להתמודד עם הבעיות.

 

הקמת מדינה פלשתינית צריכה להיבחן משתי זוויות עיקריות:

 

האחת - נניח שנסכים להקמת מדינה פלשתינית בגבולות 67'. האם מישהו מאמין שלאחר מכן ייפסק הטרור והפלשתינים יחדלו לדרוש מאיתנו תביעות שונות ומשונות? לא צריך להיות מדינאי דגול כדי להבין שאם נימלט מיהודה, שומרון ועזה כפי שברחנו מלבנון, המסקנה של אויבינו תהיה ברורה: אם נסראללה והחיזבאללה הצליחו לגרשנו בטרור מלבנון, וערפאת והתנזים-פתח סילקו אותנו לגבולות 67', צריך ללחוץ עוד קצת כדי לגרש את היהודים ממש ללב הים ולהגשים את חלומו של אחמד שוקיירי: היהודים מפליגים שוב בספינת 'אקסודוס', אבל לכיוון ההפוך.

 

השנייה - האם קיימת מסה קריטית בחברה הפלשתינית על-מנת לקיים מדינה כאחת ממדינות העולם? הרי מדינה זה לא רק חיילים במדים והמנון. קודם-כל חייבים להבטיח יצירת תקציב ומקומות עבודה על-מנת לקיים מוסדות שלטוניים ולהבטיח את לחמם של פשוטי העם.

 

כאן יש מקום לניתוח מעמיק, סוציו-אקונומי, דמוגרפי וגיאוגרפי של החברה הפלשתינית. אין לי ספק בתוצאות של מחקר שכזה, אם ייעשה לפי פרמטרים אובייקטיביים: המשאבים החומריים והאנושיים העומדים לרשות החברה הפלשתינית, אינם מספיקים לקיים מדינה שתוכל להחזיק את עצמה. לכן דרך הקיום מבחינתם היא אך ורק לאיים על היציבות האזורית, להתגרות בשכנותיה ולהפוך ל'טרבל מייקר' של העולם והאזור כולו. בדרך זו יוכלו הפלשתינים לסחוט את מדינות ערב, הקהילה הבינלאומית ומדינת ישראל.

 

משמעות אחרת של הקמת מדינה פלשתינית היא סופה של ממלכת ירדן. ירדן יכולה להתקיים כממלכה האשמית עם רוב פלשתיני מאסיבי ושליטה פלשתינית בפרלמנט, באיגודים המקצועיים ובכלכלה, אך ורק כשבגבה נמצאת מדינת ישראל. זהו בדיוק הלקח ממאורעות 'ספטמבר השחור'.

 

משמעות נוספת להקמת מדינה פלשתינית עצמאית או חופשית, היא החופש להבריח נשק קטלני ביותר בכמויות בלתי-מוגבלות. המשמעות היא חופש יצירת קשרים ענפים עם איראן, החיזבאללה וסדאם חוסיין.

 

לכן, היעד המדיני של מדינת ישראל חייב להיות ברור - פירוק הרשות הפלשתינית, סילוקו של ערפאת,והקמת ארבעה קנטונים בהתאם לאזורים גיאוגרפיים טבעיים בעזה ובשומרון, יריחו ויהודה, ואולי הייתי נותן את הדעת על הקמת קנטון נוצרי ברצועה שבין בית ג'אלה, צפון בית לחם (כולל כנסיית המולד) ובית סחור. הקמת הקנטונים וניהולם היא אינטרס של מדינת ישראל וירדן, ולכן ישראל חייבת לשאת באחריות הביטחונית באותם הקנטונים, בשמירה על הגבולות החיצוניים, וירדן צריכה לספק להם את הדרכונים, פיקוח על מערכת הבריאות, מערכת החינוך וכו'.

 

זוהי האלטרנטיבה היחידה לאוסלו, שתשמור על ביטחונם של אזרחי מדינת ישראל, תשמור על שלמותה של הממלכה הירדנית, תוביל את הצמיחה והפיתוח הכלכלי בקרב האוכלוסיה הפלשתינית ותבטיח את היציבות האזורית.

 

 

* הכותב הוא שר התשתיות וחבר הקבינט הביטחוני