תוכנית ההתנתקות מהמשולש

 

בשבועות האחרונים שוקל ראש הממשלה להעביר יישובים ערביים-ישראליים הסמוכים לקו הירוק לידי המדינה הפלשתינית העתידית * כעת מתברר: התושבים הערבים שלא ירצו לוותר על האזרחות הישראלית שלהם - יוזמנו לעקור מביתם כדי לא להישאר מחוץ לגבולות המדינה * והכל: כדי לשפר את המאזן הדמוגרפי

 

בן כספית ואמיר גילת, מעריב, 4.2.04

 

 

הרעיון לבצע חילופי שטחים כחלק מהסכם עתידי, שבמסגרתם תוותר ישראל על שטחים רוויי אוכלוסייה ערבית בתמורה לשטחים ביהודה ושומרון, מונח על שולחנו של ראש הממשלה אריאל שרון בשלוש השנים האחרונות. את הדיון הראשון על יישום אפשרי של רעיון כזה ערך שרון בקדנציה הראשונה שלו, בתקופת ממשלת האחדות. הדיון התקיים בבית ראש הממשלה בירושלים בשעת לילה מאוחרת, והשתתפו בו שרון עצמו, שר החוץ שמעון פרס ומקורבי השניים. הועלו שם דרכים שונות לביצוע המהלך, שיאפשר לישראל להגדיל את הרוב היהודי בתוך המדינה. "אם כבר מבצעים חילופי שטחים, מדוע להעביר שטחים ריקים כשאפשר להעביר שטחים עם אוכלוסייה ערבית? "שאל אז שרון את מקורביו.

 

באחרונה הועלה הרעיון שוב, וזכה לחיים חדשים. ראש הממשלה עצמו אישר אתמול למעריב כי הורה לערוך בדיקה משפטית מקיפה בנושא. החשש הוא כי פעולה שתתפרש בעולם כנישול מאות אלפי אזרחים ערבים-ישראלים מאזרחותם, תיתפס כפשע מלחמה ותגרור את ישראל להאג ולמקומות גרועים ממנו.

 

כעת מנסים בסביבתו של שרון לגבש חבילה שתוכל "לעבור" בעולם: למשל, אם תזיז ישראל את גדר ההפרדה ותעביר אותה ממערב לאום אל-פאחם ובנותיה, תוך ויתור על השטח המוגדר הזה, והעברתו במסגרת הסדר לידיה של ישות פלשתינית עתידית, יקשה על העולם להתנגד למהלך כזה. ישראל תודיע כי לא תהיה פגיעה באזרחיה, וכי מי מהם שירצה להמשיך ולהתגורר בישראל מוזמן לעקור ולעבור אל תחומיה המוגדרים מחדש של המדינה.

 

ההערכה בסביבתו של שרון היא כי לפחות מחצית מתושבי האזורים שיועברו, יעדיפו להישאר על אדמתם ובבתיהם, גם אם פירוש הדבר הפסקת אזרחותם הישראלית, וקבלת אזרחות פלשתינית במקומה. בדרך זו תוכל ישראל להתרוקן מכמה מאות אלפי אזרחים ערבים, לשפר מאוד את המאזן הדמוגרפי שלה, ולזכות בשטחים חלופיים יקרי ערך תמורת השטח שעליו ויתרה.

 

התפיסה שעומדת מאחורי הרעיון הזה היא כי עקרון חילופי השטחים קנה לו אחיזה במשא ומתן המדיני שהתנהל בשנים האחרונות: דובר על זה בקמפ-דיוויד ובטאבה ויש סעיפים מוגדרים בנושא ביוזמת ז'נבה. הגרסה ה"שרונית" היא היחידה שבה כלול גם יתרון אסטרטגי נוסף ורב חשיבות בתחום הדמוגרפי. בסביבתו של שרון סבורים כי התמיכה הציבורית ברעיון כזה תהיה גורפת. עם זאת, אין לאף אחד ספק שכדי ליישם את הרעיון צריך לקבל גיבוי בינלאומי, הכשרה משפטית וחשוב יותר מכל - פרטנר פלשתיני רציני, אמיתי, שאין כרגע בנמצא.

 

ומה אומרים התושבים עצמם? הפרסום אתמול במעריב היה לשיחת היום בבתי הקפה של אום אל-פאחם, העיר הערבית השנייה בגודלה בישראל. אבל הפעם העיקה על התושבים התחושה כי מדובר במשהו רציני יותר מבעבר. "זה כבר לא סתם שמישהו אומר משהו. הפעם זו הנחיה של ראש הממשלה לבדוק את הנושא מבחינה משפטית", אמר אחד התושבים, שכמו רבים מתושבי העיר לא הסתיר את סלידתו מהרעיון ואת רצונו להישאר אזרח ישראל.

 

"אני לא מוותר על האזרחות שלי. נכון, אני רוצה שתהיה לפלשתינים מדינה, אבל לי כבר יש מדינה", אמר סמי ג'בארין, בן 38. לטענתו, "כל הזמן הימין הרעיל את האזרחים במדינה והסית אותם נגד אום-אל-פאחם, כך שבבוא היום אפשר יהיה להעביר אותה ללא התנגדות ציבורית של ממש".

 

מוחמד מחאג'נה, בן 33, אומר ששמע על ההצעה הזו כמה פעמים בעבר ותמיד התנגד לה. "זה לא טוב. אני אוהב את המדינה, את החוקים שלה ואת כל מה שהולך פה. אני אוהב לחיות פה. אחוז גדול של תושבים אחרים חושב כמוני. אני לא רואה את עצמי חי בשטחים. אני גדלתי על תרבות דמוקרטית ולא על שלטון של ערפאת", ציין. תושבים אחרים לא התייחסו לענין ברצינות רבה. "הכל שטויות, אין סיכוי שזה יקרה. שרון לא רציני. מגנדי פחדתי הרבה יותר", אמר אחד מהם.

 

"הסיפור הזה חוזר על עצמו בכל פעם", אמר אתמול חבר הכנסת לשעבר האשם מחאמיד מחד"ש, שכיהן בעבר כראש העירייה. "צריך לדעת שאין סיכוי לדבר הזה לעבור, וההחלטה הגזענית והאנטי-דמוקרטית הזאת תרד לטמיון". לטענתו , ההצעה הזאת חמורה פי כמה מהקמת גדר ההפרדה בין ישראל לפלשתינים. "אם מדברים עכשיו על משפט בינלאומי לישראל בהאג בגלל הגדר, ההצעה לספח את אום אל-פאחם לפלשתין היא נושא מהותי יותר לדיון בינלאומי נגד ישראל", ציין מחאמיד, שכבר החל לגבש קבוצת פעילים כדי להילחם בהצעה. "אנחנו חיים במצב מסוכן שבו הטרנספר כבר אינו מילה גסה", אמר.

 

ראג'א אגברייה, יושב ראש תנועת בני הכפר, מתנגד לרעיון של סיפוח התנחלויות לישראל תמורת סיפוח יישובים ערביים-ישראליים למדינה הפלשתינית. "אין לגזור גזירה שווה בינינו לבין המתנחלים, שהם לכל הדעות כובשים. אנחנו בכלל לא באותו סטטוס איתם. אנחנו בני הארץ הזאת", אמר אגברייה, תושב אום אל-פאחם. עם זאת, הוא אינו מתנגד להפוך לאזרח המדינה הפלשתינית אם יוחלט לספח אליה את אום אל-פאחם, בתנאי שהדבר לא ייעשה במסגרת חילופי אוכלוסין.

 

"אם מדינת ישראל תיסוג לקווי 4 ביוני 1967 ויחליטו לצרף אותנו למדינה הפלשתינית, אז אשמח להיות אזרח במדינה הזאת. הרי אני חלק מהעם הפלשתיני ואני רוצה לחיות במדינה שיש לה מאוויים, שאיפות ורצון להתפתח. אני כערבי-ישראלי לא יכול להיות אזרח שווה במדינת ישראל. אנחנו הרי רק באים, אוכלים והולכים", אמר. מרכז מוסאווה, הפועל לשוויון זכויות הערבים בישראל, פרסם אתמול הודעה שבה נאמר כי האזרחים הערבים לא התנחלו על אדמות כבושות, ואזרחותם אינה נתונה למשא ומתן.