טיעוני המתנגדים לעסקה לא רלוונטיים

 

רן כהן וכרמי גילון, וואינט, 6.7.10

 

עסקת שליט תעודד עוד חטיפות? שחרור אסירים עם דם על ידיהם יחדש את גל הטרור? הניסיון מוכיח שאין ממש בדברים.

 

חברנו לכתיבת רשימה זו, מאחר שכל לילה שעובר קשה לנו יותר ויותר להירדם עם המחשבה על גלעד שליט המתייסר בשנתו, אם הוא נרדם בכלל.

 

חברנו לכתיבת רשימה זו, מאחר שאנו מייצגים את השיקול החברתי-פוליטי ואת השיקול המקצועי-בטחוני: רן כהן, ח"כ ושר התעשייה והמסחר לשעבר, כיהן שנים רבות כחבר ועדת המשנה לשירותים החשאיים. כרמי גילון, ראש שב"כ לשעבר וגם ראש שב"כ צפון, שאחראי גם על לבנון בימים בהם חיפשנו נואשות את רון ארד ואת נעדרי סולטן יעקב.

 

השוני בנימוקי ראש השב"כ המתנגד לעסקת שליט, לרמטכ"ל התומך בה - ברורים לכל. ראש ממשלה הוא לא זה ולא זה. חובתו להתרומם מעל ההמלצות ולקבל החלטות נועזות וקשות כפי שקיבלו אדוני הביטחון בארץ הזו, יצחק רבין ז"ל ואריאל שרון.

 

מזה ארבע שנים וביתר שאת בשבועות האחרונים, מתנהל בגלים הדיון הציבורי בשאלת שחרורו של שליט. כמובן, השאלה אינה על השאיפה לשחרורו, הרי כולם רוצים אותו בבית, בדיוק כמו שכוווווולם רוצים שלום. אבל כמו בשאלת השלום, השאלה אינה מי רוצה אלא איזה מחיר מוכן לשלם מי שרוצה.

 

השאירו את הרגש בצד

רבים מהטיעונים המשמשים בערבוביה נגד העסקה, לקוחים מתחום הפסיכולוגיה ואינם קשורים לתחום ההגיון הביטחוני הרציונלי. טיעונים רגשיים הם לגיטימיים כמובן, אולם עליהם להישאר בתחום הרגש ולא להילקח בחשבון בבואנו לדון בעסקה לשחרור החייל הישראלי השבוי.

 

על פי הטיעון הראשון והרציונלי כביכול, שחרור מאות רוצחים "עם דם על הידיים" יגרור אוטומטית רצח וטרור מחודשים כלפי ישראלים נוספים, ולכן בחשבון הנפשות שיילקחו, עומדים נפשו של גלעד שליט מחד ועשרות או מאות ישראלים שחייהם יוקרבו מנגד.

 

בטיעון זה אין כל ממש. אפילו אם יימצאו בין המשוחררים כמה מאות בעלי פוטנציאל טרור שיחזרו על מעשיהם, משקלם אינו מעלה ואינו מוריד: גם ברצועה וגם בגדה המערבית מצויים בכל רגע נתון כמה עשרות אלפים שעונים לאותו פוטנציאל. העובדה שמעשי רצח וטרור לא מבוצעים אינה משום שהם אינם בנמצא, אלא משיקולים אחרים לחלוטין. יתכן שהנהגתם אינה רוצה בכך בעיתוי זה, קרוב לוודאי שצה"ל אינו מקל עליהם את החיים או שההתנגדות הפנימית של האוכלוסיה, נניח בגדה המערבית, היא שמעכבת אותם בניסיונות הטרור.

 

כך או כך, תוספת של כמה עשרות או מאות לא תשנה את מאזן הטרור כלפי ישראל. הרי לא נוכח היעדר טרוריסטים אזרחינו לא נרצחים ברחובות. כך בדיוק יש להבין את הצהרתו של אלוף פיקוד המרכז, לפיה צה"ל יוכל להתמודד עם מציאות של עוד כמה אסירים משוחררים בתחומי הגדה. הוא יודע מצוין כי לא חסרים שם טרוריסטים.

 

על פי הטיעון השני, המחיר של שחרור מאות או יותר אסירים הוא כבד וקשה. זה ללא ספק נכון, אך ניסיון של שנים במקרים קודמים מעלה כי תמיד המחיר הזול ביותר הוא המחיר הראשוני שביקש הצד השני, ויותר מכך – המחיר הנקוב הנוכחי, נמוך יותר מכל מחיר שיידרש בהמשך. המחיר רק עולה עם הזמן, ולפיכך האינטרס של מי שרוצה לשחרר כמה שפחות אינו להמתין עוד ועוד. להיפך. ככל שנגיע לעסקה מוקדם יותר, המחיר יהיה נמוך יותר. והרי עסקה תהיה, או ליתר דיוק: לא יהיה שחרור ללא עסקה. על כל תומכי השחרור לזכור זאת היטב.

 

הטיעון המרגיז ביותר

טיעון שלישי שעלינו להפריך הוא המרגיז ביותר: העסקה תעודד עוד חטיפות. הטוענים אותו הם המתיימרים להיות בעלי ידע מודיעיני או ביטחוני והם היודעים היטב שזהו טיעון שקרי. כאילו שאם היה בכוחם של חמאס או חיזבאללה לחטוף הם היו מוותרים על כך. לא צריך להיות גנרל מודיעיני גדול כדי לדעת כי ההוראה הקבועה בארגוני הטרור היא לחטוף כשרק מתאפשר, לפני עסקת שליט או אחריה, וללא קשר לגלעד שליט או לכל עסקה אחרת.

 

הטענה האחרונה היא הקשה ביותר כיוון שיש בה גרעין של אמת, ולפיה עסקה תחזק את החמאס. ובכן, זה טיעון נכון, אבל אין בו כדי למנוע עסקה. שהרי האחריות לחטיפת שליט מונחת על מצפונו של צה"ל שבהתארגנות שלומיאלית איפשר את החטיפה, והאחריות על העסקה מונחת על מצפונה של מדינת ישראל, שבבתי הכלא שלה יושבים 12 אלף אסירים פלסטינים, שאינם הופכים ציונים מיום ליום, אלא להפך, ובכל זאת שליט נמק בכלאו כבר ארבע שנים. ועדיין, מי שהפוליטיקה הפנים-פלסטינית לנגד עיניו, הרי רוב האסירים הפלסטינים בישראל הם אנשי פתח, הנשמעים לאבו מאזן ולממשלתו המתחננת למו"מ. בפתיחת מו"מ לעסקה יזכה גם הוא לחיזוק.

 

בכל הטיעונים הרציונלים האלה אין כדי לומר כי ההחלטה אינה קשה, או כי אין בה אספקטים רגשיים. הרי השאיפה לשחרור שליט היא קודם כל שאיפה אנושית ורגשית, וטוב שכך. אולם על מקבלי ההחלטות מוטלת מלאכת ההיגיון והרציונאליות, על מנת שנוכל כולנו ליהנות מהרגש החם שיתלווה למראהו של גלעד שליט בחיק משפחתו, בבית, סוף סוף.

 

רן כהן, ח"כ ושר התמ"ס לשעבר.

כרמי גילון, ראש השב"כ לשעבר.