סדר העדיפויות שלנו מוטעה

 

דני מור, שער הגולן, 11.8.03

 

 

נכון כותב אברהם טל  "גדר חוקית למדינה" ש"השימוש בנימוק הביטחוני להצדקת חוק כה עקרוני היה מוטעה" ויש "צורך להציב גדר חוקית בפני הצפת המדינה בזרים שעלולים לאיים על אופיה."

 

סדר העדיפויות שלנו מוטעה.

במדינת ישראל שהיא מדינה יהודית דמוקרטית צריך להעמיד בראש סולם העדיפויות את הדמוגרפיה של המדינה ורק אחר כך את הביטחון וכל השאר.

 

כל זמן שאנחנו לא מבינים את סדר העדיפויות הזה איננו יכולים לבוא בטענות לועדת האו"ם לזכויות מדיניות ואזרחיות שאינם מבינים אותנו.

 

לא רק איחוד המשפחות הפלשתיניות מאיים על "אופיה של המדינה" אלא גם ההתנחלויות שמאיימות לספח עוד שלושה וחצי מיליון ערבים למדינה, וסיפוח הכפרים הערבים סביב ירושלים, והצפת הארץ בעובדים זרים, והעליה הבלתי מבוקרת של רוסים שאינם יהודים, והצבת תנאי גיור בלתי אפשריים, והחינוך ה"לא יהודי" של בתי הספר הממלכתיים, והחינוך הלא דמוקרטי של בתי הספר הדתיים, והחינוך האנטי ישראלי של בתי הספר הערבים, ועוד דברים רבים שקשורים בדמוגרפיה.

 

אילו היינו מציבים את הנושא הדמוגרפי בראש סולם העדיפויות לא היתה קמה אופוזיציה כל כך גדולה לציונות מימין ומשמאל, מהערבים ומהיהודים, שמאיימת להתאחד ולהפוך את מדינת ישראל למדינה דו-לאומית.

 

אילו היינו מציבים את הנושא הדמוגרפי בראש סולם העדיפויות לא היינו מאפשרים ריבוי נשים אצל המוסלמים, לא היינו מרכזים את כל הערבים בכפרים שלהם, לא היינו שוללים מן הערבים את חובת הגיוס לצה"ל. כמובן גם לא היינו מספחים כפרים ערבים. לא היינו מציפים את הארץ בעובדים זרים ולא היינו בונים חומת גיור כל כך גבוהה.

 

אילו היינו מציבים את הנושא הדמוגרפי בראש סולם העדיפויות היה ברור לערבים ולעולם כולו שאין מה לדבר על "זכות השיבה" כי במלחמת העצמאות שלנו שהיא הנכּבה של הפלשתינים נלחמנו על מדינה יהודית דמוקרטית ואיבדנו אחוז אחד מהיהודים שנהרגו במלחמה הקשה הזאת שנתיים לאחר שאיבדנו שליש מהעם היהודי בשואה ואיננו יכולים להרשות לעצמנו להפוך את המדינה היהודית היחידה שהקמנו בכל כך הרבה קורבנות למדינה דו-לאומית.

 

אילו היינו מציבים את הנושא הדמוגרפי בראש סולם העדיפויות גם ביטחון המדינה היה נראה אחרת כי היינו שומרים על הבית שלנו ולא על שטחים שהם "קלף מיקוח לשלום" או "רצועות ביטחון" או "קברי אבות". גבולות המדינה היו ברורים לנו יותר. גבולות המדינה היו גבולות היישוב היהודי שנקבעו במלחמת העצמאות ולא היינו מסתכנים בסיפוח כפרים ערביים למדינה.

 

מדינת ישראל אינה שוקדת על אופיה היהודי דמוקרטי של המדינה.

אין אף גוף ממשלתי גדול ורציני שעוסק באופיה היהודי דמוקרטי של מדינת ישראל. גוף שבודק ומציע רעיונות יצירתיים לחזק את הגבולות הדמוגרפיים ברמה שעוסקים בגבולות הביטחוניים ולמעלה ממנה.

 

חלק גדול מאזרחי מדינת ישראל היהודים חושבים שיהדות זו גזענות ומוכנים לחיות עם "הסתירה שבין היהדות לדמוקרטיה" ואינם מבינים את השילוב הזה שהוא השילוב היחיד האפשרי למדינה יהודית להתקיים בארץ ישראל.

 

מי שאינו יהודי נתקל ביהדות הגזענית ששולטת בכל מוסדות המדינה אשר מפלה בין יהודים לגרים ומתנשאת על הגויים. מי שאינו יהודי צריך להתאמת עם ממסד דתי גס ונבער שאינו מאפשר להתגייר בכבוד.

 

מחצית היהודים שמתחתנים היום אינם עושים זאת דרך הרבנות האורתודוכסית אלא בדרכים עוקפות. הממסד היהודי הדתי שמתערב בחוקי המדינה שולל את הדמוקרטיה ורואה בה התרפסות בפני הגויים.

 

אופיה היהודי דמוקרטי של המדינה הוא הבסיס לקיומה של מדינת ישראל ועל זה אנחנו צריכים להילחם. אם לא נבין את זה לא יבינו אותנו. אם נוותר על הבנתם ותמיכתם של אומות העולם נמצא את עצמנו מהר מאוד מחוץ לאומות העולם ונפסיד את המדינה היהודית היחידה שקיימת למרות כל הדם שאנחנו שופכים עבורה.