סכנה ברורה ומיידית

 

דני רשף, מושב חוסן, 3.9.06

 

לישראל אורבות סכנות מכל הכיוונים. ארגוני טרור ומתאבדים, יכולת גרעינית איראנית, קהילייה בין לאומית קצרת סבלנות וראות, חיזבאללה נחוש וחמוש ו...קיפאון מדיני. למרות היות הקיפאון המדיני בלתי מוחשי הוא מבחינת סכנה ברורה ומיידית. מכל הסכנות קל וזול יותר להתמודד עם קיפאון מדיני ויכולתנו לצמצם את הסכנה גדולה.

 

מרגע שתוכנית ההתכנסות הוכנסה למקרר התמלא החלל המדיני ביוזמות חדשות הנוגעות למזרח התיכון ולא במקרה. החל מחידוש היוזמה הסעודית דרך מנגנון האו"מ ועד ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר הרוצה להרחיק צרות מבית באמצעות הנעת התהליך המדיני דווקא אצלנו. אל הלחצים מבחוץ יצטרפו כמובן לחצים מבית. זה יקרא לשלום מהיר עם סוריה והשני למו"מ "בגובה העיניים" עם הממשל הפלשתיני הווירטואלי.

  

חוסר יוזמה מדינית מצד ישראל היא הדרך הבטוחה ביותר להעסיק את העולם בסכסוך בינינו לפלשתינים עד כדי מצוקה מדינית ואפילו פתרון כפוי בלחץ ובידוד כלכלי של ישראל ולא מתוך דבקות בזכותם של היהודים למדינה משלהם.

 

כדי לקדם פני הסכנה הברורה והמיידית צריכה ישראל ליזום מהר מספר צעדים.

 

עליה להרחיב את בסיס הממשלה ככל הניתן וליצור ממשלה יציבה בעלת כושר תפקוד ושרידות.

 

לאחר פתרון בעיית גלעד שליט בעזה צריכה ממשלת ישראל להכריז על שורה של הקלות ויוזמה מדינית כלכלית לחיזוק הכלכלה הפלשתינית. הסכמה לפתוח במו"מ על הסדרי ביניים שיאפשרו לפלשתינים לחזק את הממשל, המרות המרכזית והכלכלה. במקביל צריכה ישראל לשחרר בגלים מתוקשרים היטב, פעם לכמה שבועות מאות אסירים פלשתינים. סביר להניח שהחברה הפלשתינית תתקשה מאד להיחלץ מהאנרכיה ולייצב את כלכלתה אבל בכך יעבור נטל ההוכחה העכשווית פעם נוספת לצד הפלשתיני. את הנכונות למו"מ על הסדרי הקבע צריכה ישראל להתנות ביכולת הפלשתינית לקיים ממשל יציב לאורך זמן והכרה בזכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית במזה"ת. עם יצלח המהלך מה טוב אבל במקרה האחר שוב יסתבר שדרך המו"מ היא מבוי סתום.

 

במישור הסורי צריכה ישראל להכריז על נכונות לחדש את המו"מ עם סוריה מנקודת האפס בלבד. עם זאת להתנות את חידוש המו"מ בהסתלקות סורית מתמיכה בטרור ובהצהרה סורית מפורשת על מעמדם המשפטי של חוות שבעא. להעמיד את סוריה בדילמה. היה ויכריזו על חוות שבעא כשטח סורי, כפי שטענו עד כה, כי אז עברה הסוגיה למישור הסורי-לבנוני. אם יכריזו עליו כשטח לבנוני כי אז יצרו עוד תקדים לבאות של וויתור מרצון על "אדמה סורית קדושה".

 

במישור הפנימי צריכה ישראל להתניע מהלך מקביל של הרחבת ההתיישבות בנגב ובגליל בממדים חסרי תקדים כדי שאם מהלך מול הפלשתינים יקלע למבוי סתום ותוכנית ההתכנסות תחזור, בהכרח, למרכז הבמה הפוליטית היא תהיה לא רק תוכנית פינוי, כפי שהיתה עד כה, אלא גם ובעיקר תוכנית בינוי מחדש של ארץ ישראל לא במרכז אלא בשוליים.

 

צריך לצפות שכולם מבפנים ומבחוץ ינסו לכרסם ביוזמה כזו. לשם כך צריך ממשלה חזקה מאד ויציבה כסלע. סביר גם שקשה מאד לבלוע חלק מההצעות אבל הברירות שלנו מעולם לא היו קלות ומולנו סכנה ברורה ומיידית – סכנת הקיפאון המדיני.