האם ישראל יכולה לבצע רצח עם בפלשתינאים, נשאל פרופ' באואר, והשיב בחיוב

 

אורלי הלפרן, הארץ, 26.2.03

 

פרופ' יהודה באואר, חתן פרס ישראל לחקר השואה, אומר שהסכסוך הישראלי-הפלשתיני עלול להוביל לרצח עם, אם אחד הצדדים יתחזק יותר, ולכן מעורבות חיצונית חיונית ונחוצה. בשיחה עם קבוצת מחנכים דנים שביקרה בארץ אמר באואר עוד, כי "רצח העם שנעשה ליהודים יכול לקרות שוב, לא בהכרח באותה הדרך, לא בהכרח נגד היהודים, אבל לכל אחד"

 

 

"מה שיש לנו כאן בין ישראל והפלשתינאים הוא סכסוך חמוש. אם צד אחד יתחזק יותר, יש סיכוי לרצח עם", אמר בשבוע שעבר פרופסור יהודה באואר, חתן פרס ישראל לחקר השואה והיסטוריון בעל שם עולמי בתחום זה, לקבוצה של דנים שבאו לביקור בארץ.

 

"שני הצדדים חזקים מאוד ומסוגלים להרוג אלה את אלה", המשיך החוקר יליד צ'כיה בן ה-77 שהיגר לפלשתינה בשנת 1939, "כך שהם מבינים שאין ביכולתם להיפטר זה מזה, וחייבים להגיע לפתרון פוליטי כלשהו".

 

באואר טוען כי "סכסוכים אתניים ולאומיים מתרחשים כשיש כמעט איזון בעוצמה הפוליטית והצבאית, או שצד אחד אינו מסוגל לאכוף את הפתרון שלו על הצד האחר". הסכנה שסכסוך כזה ייהפך למצב של רצח עם מתרחשת כשאכיפת הפתרון נהפכת לאפשרית. במקרה של הסכסוך הישראלי-הפלשתיני הוא מאמין כי "מעורבות חיצונית בצורה של לחץ פוליטי וכלכלי היא בלתי נמנעת אם רוצים להביא את הצדדים לשולחן המשא ומתן".

חתן פרס ישראל לחקר השואה פרופ' יהודה באואר.

אינו מתייחס עוד אל השואה כאל אירוע "ייחודי" אלא

כאירוע חסר תקדים שמרגע שקרה יכול לקרות שנית

תצלום ארכיון: אלכס ליבק

 

16 המחנכים הדנים ותלמידי תואר שני, שהקשיבו לאופן שבו ניתח באואר את רצח העם הנורא ביותר שאירע בהיסטוריה האנושית, עזבו ביום שבת האחרון לאחר שהשתתפו בסמינר שנמשך שבועיים בבית הספר הבינלאומי ללימודי השואה שביד ושם. הם קיבלו מלגה מ"תנקס טו סקנדינוויה" (TTS), מכון חינוכי של הארגון "אמריקן ג'ואיש קומיטי".

 

"האם אני מבין נכון שלדעתך ישראל יכולה לבצע רצח עם בפלשתינאים", שאל אחד הנוכחים בהפתעה מסוימת. "כן", השיב באואר, "רק לפני יומיים הפיצו מתנחלים קיצונים מנשרים הקוראים לגרש את הערבים מהארץ הזאת. טיהור אתני מביא לידי רצח המוני". הוא הוסיף כי סקרים מראים שאחוז גבוה מבין הפלשתינאים רוצה להיפטר מהיהודים.

 

גורם מרתיע

 

באואר, שעורר הדים רבים בשנת 1989 לאחר שהפחית את הערכתו הקודמת בנוגע למספר היהודים שנרצחו באושוויץ מ-2 עד 4 מיליון ל-1.6 מיליון בלבד, טוען כי כיום יש ארבע צורות של רצח המונים: רצח עם ופעולות הרצח שבמסגרת רצח עם; מאבקים אתניים, לאומיים, דתיים-אתניים; רצח המבוסס על אידיאולוגיות ומנהגים פוליטיים/מעמדיים; פונדמנטליזם הבא לידי ביטוי בפעולות טרור.

 

כשנשאל כיצד אפשר למנוע רצח עם במקומות שבהם יש סבירות לכך, ענה באואר: "הדבר חייב להיעשות באמצעות משא ומתן פוליטי. זה יכול להצליח אם חוץ מסנקציות פוליטיות וכלכליות מרחף גם איום בשימוש בכוח". הוא תומך בהצעה שהוגשה לארגון האו"ם, ולפיה יש להקים כוח בינלאומי חמוש ככלי למניעת רצח עם, שיהיה גורם מרתיע במדינות שאינן מעצמות על.

 

"הדעות שאני מביע הן אינן תפישה אידיאולוגית משותפת לכל החוקרים ביד בשם, אבל אני חושב שבאופן כללי קווי המחשבה הם דומים", אמר באואר, אחד ממייסדיו של המרכז הבינלאומי ע"ש וידאל ששון לחקר האנטישמיות, שבשבוע שעבר קיים כנס בירושלים.

 

פרויד אמר כי לאנשים יש אינסטינקט עמוק מאוד לחיים ולמוות, ורובנו נמצאים באמצע. משמעות הדבר היא שאנחנו מסוגלים להגיע לשני הקטבים הללו, הסביר הפרופסור בדימוס של לימודי השואה באוניברסיטה העברית בירושלים והמנהל לשעבר של בית הספר הבינלאומי ללימודי השואה. "אין זה משנה אם אתה לבן, שחור, חום או צהוב. בני האדם הם אותו הדבר".

 

מייקל מוגנסן, היסטוריון החוקר את השואה ומרצה באוניברסיטה בדנמרק, אמר לו כי נגד "המרכז הדני לחקר השואה ורצח עם" שהוא עובד בו, מוגשות תלונות רבות על כך שהוא אינו חוקר את רצח העם שנעשה לקומוניסטים בזמן מלחמת העולם השנייה. "פרויקט גולאג לא היה רצח עם. הוא התמקד בקבוצות אקראיות. אף שייתכן כי מספר האנשים שנרצחו בו היה גבוה יותר מאשר רצח העם ברוסיה", הגיב באואר. "אם אתה רוצה לחקור את רצח העם ברואנדה, ברית המועצות לשעבר וקמבודיה, אתה יכול. אבל אין משמעות הדבר שעליך להפסיק לשלוח מחנכים ל'יד ושם'. רק תרחיב את ההדרכה".

 

חקר עברך הכרחי להתמודדות עם המציאות, מאמין באואר. "העם שלך הוא דוגמה נהדרת לכך. לאחרונה התגלה כי קבוצה קטנה של יהודים וקומוניסטים דנים נמסרו לידי הנאצים. מדוע פונים האנשים לארכיונים כדי למצוא את הדברים האלה? הם לא יכולים למנוע את זה. זה פשוט שם". אבל, כך לדבריו, "אין כל לקחים מהעבר - הלקחים הם אישיים. הם מופנמים. אני מקבל פריחה בכל הגוף כשמישהו אומר 'לקחי השואה'".

 

באואר מתנגד למיסטיפיקציה של השואה ומסרב לקבל את עמדתם של כמה פילוסופים והיסטוריונים ולפיה השואה היא מעל להבנה האנושית. לדבריו, אפשר להסבירה משום שהיא נעשתה על ידי אנשים "מסיבות הנובעות מהטבע האנושי. ואף ש"רצח העם שנעשה ליהודים הוא נורא יותר באופן מובהק", הוא אינו מתייחס אליו עוד כאל "ייחודי" אלא כאירוע חסר תקדים שמרגע שקרה יכול לקרות שנית. באחרונה הוא פרסם ספר, "Rethinking the Holocaust", ובו הוא מציג חשיבה חדשה על השואה.

 

"מרשים מאוד שאדם בגילו יכול להיות כל כך מעורר מחשבה ובעל ביקורת עצמית", אמר מאוחר יותר נילס דניאלסון, סטודנט לתואר שני בהיסטוריה. "אין הרבה המסוגלים להגיד בגיל מבוגר כי הם רואים דברים באופן שונה מאשר בעבר". נאומו של באואר היה בשבילו נקודת השיא של הסמינר, בעוד שהמפגש עם הניצולים היה "המרגש ביותר".

 

"זו לא היתה פעולה חייתית, זו היתה פעולה שנעשתה על ידי בני אדם", אמר מוגנסן, המגדיר עצמו "מעריץ" של באואר. "חיות לעולם לא היו עושות דבר כזה. באואר הציג את הדברים באופן שונה וגרם לנו לחשוב עליהם בצורה שונה".

 

שיעור בהיסטוריה

 

המפגש עם באואר היה חלק מהרצאות וטיולים שנמשכו כל יום משמונה וחצי בבוקר ועד חמש אחר הצהרים. את הסמינר מימן TTS, שמוקדש לזכר הסקנדינווים שהצילו את היהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה. TTS, שהקימו בשנת 1963 הבדרן היהודי-הדני המנוח ויקטור בורג'ה ועורך הדין הניו-יורקי ריצ'ארד נטר, נותן בכל שנה 250 אלף דולר לתוכניות שונות ומענקי מחקר מתוך קרן בסך שישה מיליון דולר. לדברי נציג המכון בישראל, פיטר סינגר, רוב הכסף מגיע מתרומות מהקהילה היהודית בארצות הברית.

 

זו הקבוצה השישית של מחנכים דנים שהגיעה באמצעות המכון. "אני מקווה לשוב בעוד חודשיים עם תלמידי תיכון בתוכנית חילופי נוער", אומר אוטו רוהל, יועץ חינוכי במרכז הדני לחקר השואה ורצח העם, ויו"ר של האגודה הישראלית-הדנית, העומד בראש הקבוצות הדניות המגיעות לישראל. בדרך כלל הקבוצות מונות 25 בני אדם.

 

"מה שקיבלתי מהקורס הזה הוא שההיסטוריה שעליה קראתי נהפכה לאישית ומשום כך גם נוגעת יותר ללב", אמר מרטן רמלוב. "עכשיו אני מבין, אף שייתכן כי איני מסכים, את יחסיהם של ניצולי השואה עם ישראל. את העובדה שהיא נותנת להם ביטחון, ושישראל חייבת להיות חזקה".

 

בסוף השיחה אמר באואר לקבוצה הדנית כי שום חברה אנושית אינה מושלמת. "הדברים האלה יכולים לקרות פעם נוספת, לא בהכרח באותה הדרך, לא בהכרח נגד היהודים, אבל לכל אחד. רצח העם שבוצע ביהודים הוא עד כה הנורא ביותר שנעשה, ואני לא יודע מי עשויים להיות 'היהודים' בפעם הבאה".

 

תגובה