עוד מכשול לציונות

 

עקיבא אלדר, הארץ, 7.1.08

 

אחרי שהכיר ב"ריכוזי אוכלוסייה יהודית" בשטחים, הוריד נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, מהבוידעם את העמדה האמריקאית הישנה, שלפיה ההתנחלויות הן מכשול לשלום. בוש לא דייק. ההתנחלויות אינן מכשול לשלום. הן מכשול לציונות. מה יקרה אם הפלשתינאים יודיעו מחר בבוקר שהם מקדמים בברכה את המתנחלים ומוותרים על מדינה עצמאית בגדה וברצועה, שבירתה מזרח ירושלים? מה נעשה אם החמאס יניח את נשקו ויכריז חד-צדדית על הודנה ל-50 שנה? מה נאמר אם הפלשתינאים ידרשו שישראל תספח את השטחים, כולל קרית ארבע וחברון, שכם ואיתמר? או אז ההתנחלויות לא יהיו מכשול לשלום. הן יהיו האפילוג של הסיפור הציוני.

 

במשך שנים רבות מדי רבים בישראל, כולל אנשים טובים בשמאל, ראו בתנועת ההתנחלות גרסה חדשה, דתית-לאומית, של התנועה הציונית החילונית. הגיע הזמן לבחון את המיתוס הזה לנוכח המציאות בין הים לירדן בתום 40 שנות התנחלות. בשנת ה-60 להקמת המדינה, אי אפשר להיאחז עוד בטענה שגם ב-1948 גזלנו אדמות ערביות. הפרק ההוא במאבק הציוני הסתיים בה' באייר תש"ח. הכרזת העצמאות הניחה את קווי היסוד הערכיים של מדינת היהודים - מימוש החזון הציוני.

 

המסמך הציוני המכונן מבטיח, כי המדינה הזאת תעניק "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה". משמעות ההצהרה היא, שסיפוח השטחים יחייב הענקת זכויות אזרח גם לפלשתינאים, כולל הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת. בתחומי הקו הירוק יש ליהודים רוב מוצק (79%). לפי תחזיות דמוגרפיות, הפרדה בין ישראל לשטחים מבטיחה שגם ב-2020 היהודים ישמרו על כוחם היחסי. לעומת זאת, סיפוח של הגדה ומזרח ירושלים - בפועל או בכוח - הופך כבר היום את השטח שבין הים לירדן למדינה דו-לאומית (54% יהודים, 46% לא יהודים).

 

ההנהגה הציונית הצהירה, כי מדינת ישראל "תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום". ההתיישבות בלב השטחים שוללת במשך 40 שנה את חירותם של מיליוני בני אדם, כולל חופש התנועה. מה להפקעת "אדמות מדינה" ולהשתלטות על אדמות פרטיות ולכינון צדק ושלום? כיצד מתיישב הגידול העצום במספר המתנחלים מאז החתימה על הסכם אוסלו (מ-110 אלף ל-270 אלף) עם ההצהרה בת ה-60: "אנו מושיטים יד לשלום לכל שכנינו והעמים ומציעים שלום ויחסי שכנות טובה"?

 

אלמלא החשש מפני המתנחלים אפשר שישראל לא היתה משאירה באוויר את ידה של הליגה הערבית, שמציעה שלום ושכנות טובה בגבולות 4 ביוני 1967. ומה תרומתן של ההתנחלויות לקידום מעמדה הבינלאומי של ישראל, בהתאם להכרזה שלפיה "אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבניין מדינתו ולקבל את מדינת ישראל לתוך משפחת העמים"? ההתנחלויות ותוואי גדר ההפרדה, שהותאם לצורכיהן, גובים את המספר הגדול ביותר של גינויים באו"ם ומחאות בינלאומיות נגד ישראל.

 

המסמך הציוני-המדיני החשוב ביותר בישר גם, כי המדינה החדשה "תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה". פיתוח ארץ המתנחלים לטובת מיעוט שאינו מונה אפילו 5% מתושבי המדינה, נעשה על חשבון חבלי ארץ אחרים, בהם עיירות הפיתוח, הנגב והגליל. שכרם של עובדי המועצות האזוריות והמקומיות במחוז יהודה ושומרון מגיע תמיד בזמן. ולא אמרנו כלום על סכומי העתק שצה"ל מייחד להגנה על ההתנחלויות ועל דרכי הגישה אליהן.

 

אמריקה גילתה לפני שנות דור, כי ההתנחלויות הן מכשול לשלום. זה לא מפריע לישראל להרחיב בעצם הימים האלה את המכשולים. במשך שנים ארוכות שפך אהוד אולמרט אש וגופרית על אלה שהתריעו כי דרך ההתנחלויות, שהוא היה בין חסידיה, מובילה למדינה דו-לאומית. הוא בז לאלה שהזהירו, יותר מיובל שנים לפני שהוא עצמו אמר זאת ל"הארץ", כי אם לא נגיע בהקדם לפתרון של שתי מדינות, "מדינת ישראל תהיה גמורה". לבד מדיבורים, מה הוא עושה כדי להסיר את המכשול מדרכה של הציונות?