מגבלות חשיבה

 

דני רשף, מושב חוסן, 6.3.05

 

ביום רביעי האחרון, 3/3/2005, בערב, הופיע האלוף (מיל.) גיורא איילנד ראש המועצה לביטחון לאומי בערוץ 10 אצל 'לונדון וקירשנבוים' באחת ההופעות הרהוטות והמרתקות בטלוויזיה בעקבות האירועים בלבנון. הראיון עסק במהפכת הכיכרות בלבנון וגם במו"מ שלא מתקיים עם סוריה. אבל דווקא הרהיטות של הדובר חשפה את אחת החולשות של החשיבה הישראלית – השתלטות החשיבה הצבאית על אורח חיינו.

 

המשמעות האמיתית של מהפכת הכיכרות בלבנון היא בתהליך העמוק של חשיפת החברה הערבית במזה"ת לדמוקרטיה. מלחמתה של ארה"ב בעיראק וחזון 'המזה"ת הרחב' של נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש אמנם מאיצים את התהליך אבל הגלובליזציה הכלכלית, האינטרנט וטלוויזיית הלוויינים הרב-ערוצית משפיעים לא פחות על הכיוון שיעצב את המזה"ת מחדש בדרך שאין ממנה חזרה.

 

 הדיווחים מהבחירות בעיראק וברשות הפלשתינית, המראות מכיכרות בירות, הוויכוחים כמעט בכל כלי התקשורת הערביים בהם חוזרים ומופיעים משכילים ערבים התובעים להפסיק להאשים את ישראל בכל תחלואי האזור, את הרעיונות והמראות החדשים האלה אי אפשר יותר למחוק.

 

הסיכוי האמיתי להשתלבותה של מדינת ישראל באזור טמון בעומק הערכים הדמוקרטיים והפלורליסטים של שכנינו הערבים. בדמוקרטיה הזו, אם אך תעמיק שורש בעוד מועד, יש סיכוי ומענה לנכשלות הכלכלית והחברתית של החברה הערבית מוסלמית, מענה לטרור הקנאי ואפילו לגרעין האיראני. לא היום אבל יתכן שבעתיד הנראה לעין. מענה אמיתי להשתלבותה של ישראל יהודית ודמוקרטית במזה"ת המתעצב מחדש.

 

כאיש צבא מובהק ציין ראש המועצה לביטחון לאומי שאכן, אפשרות א', יתכן ותיכּון דמוקרטיה אמיתית בלבנון אבל, יש גם אפשרות ב', מלחמת אזרחים בלבנון שרעה לנו ולסורים. כמו כל דבר בצה"ל יש גם אפשרות ג', הסטת העניין הערבי לגבול ישראל לבנון וחימום הגזרה. גם אם אפשרויות ב' או ג' יתממשו החמיץ גיורא איילנד את המשמעות האמיתית של מהפכת הכיכרות בלבנון.

 

בסוגיית תהליך השלום עם סוריה היה גיורא איילנד צבאי עוד יותר: "מהפלשתינים אנחנו דורשים לפני כל תהליך להלחם בטרור, הגיוני שנדרוש זאת מהסורים" נקודה. התשובה אמנם נכונה אבל לא נוגעת בשורש הבעיה.

 

כולנו עדים לחברה הישראלית הנקרעת מבפנים, מאוימת במרי אזרחי, מקרטעת בלי רוב פרלמנטרי יציב בין שנאתו של טומי לפיד לחרדים, לשאיפות השיבה של אהוד ברק כספינה החושבת להישבר. ברור  שעוד מחלוקת אחת, וודאי מחלוקת על המו"מ עם סוריה, עלולה להביא כמעט בוודאות לנפילת הממשלה, לכישלון כל התהליכים, לנזק מדיני וכלכלי עצום ולהחזרת הגלגל אחורה לשנים מספר. למעשה לסף כושר הנשיאה וההתמודדות של החברה הישראלית שזה עתה נחלצת ממלחמת טרור קשה נגדה. חברה המקיימת במקביל, בכאב עצום והשקעת משאבים פוליטיים וכלכליים אדירים, תהליך קשה ומייסר של הגדרת הזהות והעתיד הלאומי שלנו.

 

הצבא וכמוהו החשיבה הצבאית מוגדרת כולה מהבנת האיומים על המדינה והחברה. בלי איומים וסכנות אין צורך בצבא וחשיבה צבאית. החשיבה האזרחית לעומת זאת שונה מהותית ומעוצבת משאיפות, חלומות וערכים, מתקיימת ונובעת מהחברה עצמה.

 

המועצה לביטחון לאומי הפכה למעשה, כפי שעולה מהראיון בערוץ 10, לעוד אמ"ן מחקר מיותרת, משועבדת לחשיבה צבאית וחסרת כל ערך מוסף לסך החשיבה האסטרטגית של מדינת ישראל. לא בגיורא איילנד עצמו האשם אלא בנטייה שלנו למנות אנשי צבא, לפעמים כפרס תנחומים, לתפקידים שחייבים להיות אזרחיים בתפיסתם המהותית.

 

נחוץ למדינת ישראל גוף כדוגמת המועצה לביטחון לאומי שיעסוק בחזון ובהסכמה הלאומית, בחינוך, בכלכלה ומדיניות הרווחה כמרכיבים מרכזיים והכרחיים בביטחון הלאומי ויחקור תהליכים החברתיים אצל שכנינו. גוף שבראשו עומד אזרח שבשל במערכות האזרחיות של הכלכלה, האקדמיה או השרות הדיפלומטי. רק אז תפסיק המועצה לביטחון לאומי להיות סרח עודף לאמ"ן ותיהפך לגוף בעל משקל סגולי וערך מוסף משלו, משקל נגד להערכות אמ"ן ומקור התייחסות נוסף לקברניטי ישראל.