מאבדים את הצפון

 

דני מור, שער הגולן, 1.9.04

 

ידידי הצעיר, פעיל נלהב בתנועה הקיבוצית וביח"ד, בא אלי בטענות על הדלות והאי-רלוונטיות של הנושאים בהם אנו עוסקים: "אתה ודני רשף וחבריכם ב"יום השביעי", רק מדינה יהודית דמוקרטית יש לכם בראש?" הוא אמר לי.

 

"כבר שנתיים וחצי אתם מדברים רק על הנושא האמורפי הזה – מדינה יהודית דמוקרטית. הדברים משתנים בארץ, יש פוליטיקה מושחתת, מייבאים זונות, מתעללים בזקנים, הכיבוש מתעצם ואתם בשלכם." הוא ממשיך בהתקפותיו.

 

אני מנסה להסביר שזהו הנושא העקרי שצריך לעסוק בו. כלומר, כל הנושאים האחרים – ההומניות, השחיתות בפוליטיקה, ההתעללות בזקנים, העוני, האבטלה ועוד, הם נושאים חשובים מאוד שאסור להזניח את הטיפול בהם, אבל את זה יש בכל מדינה דמוקרטית בעולם וזה לא מיוחד לישראל, אצלנו הכל צריך לבוא מנקודת ראות יהודית.

 

"אתם", הוא אומר לי "לומדים קצת יהדות וכבר מתחילים להתנצל בפני הדתיים".

 

איננו מתנצלים, אני משיב לו, להפך, אנחנו מתאמתים איתם יותר מאשר עם ידידנו מהשמאל, כי הם גם אנטי ציוניים וגם אנטי דמוקרטיים, ידידנו מהשמאל הם רק אנטי ציוניים.

 

"השמאל אנטי ציוניים?" מתפלא ידידי הצעיר.

 

השמאל, בתהליך ההתפרקות מערכיו, ויתר על הלאומיות, הפקיר אותה בידי הלאומנים מהימין והפך להיות הומניסט קוסמופוליטי. ויתר על היהדות, הפקיר אותה בידי הגזענים מהימין והפך להיות ישראלי דמוקרטי אנטי יהודי, ועכשיו השמאל מוותר על הציונות, מפקיר אותה בידי המתנחלים וחותר למדינה דו-לאומית.

 

"דו-לאומית? מי מדבר על מדינה דו-לאומית?" הזדעק ידיד הצעיר.

 

מי לא? אני משיב, החל בחיים הנגבי ומירון בנבנישתי דרך פרופסורים מאוניברסיטת באר שבע, פעילי השמאל הקיצוני, כותבי המאמרים והכתבות באתר "הגדה השמאלית", גוש שלום, האנרכיסטים ועוד.

על מסמך אולגה שמעת? מסמך שנכתב על ידי מיכאל (מיקדו) ורשבסקי, יהודית הראל, חיים הנגבי, ענת בילצקי, אורן מדיקס ואנדרה דרזנין ביוני 2004, בגבעת אולגה, ומציע "חיים בצוותא של עמי הארץ, המבוססים על הכרה הדדית, על שותפות שוויונית ועל עשייה של צדק היסטורי." בקיצור מדינה דו-לאומית.

על עמותת "ישראל 2020" שמעת? הם רוצים "מדינה איכותית", החזון שלהם הוא "חזון ההדברות"... אין להם כל כוונה למדינה יהודית...

למה ללכת רחוק, תשאל את החברים שלך, תשאל את עצמך – "מה עדיף מדינה דמוקרטית או מדינה יהודית?", רובם יאמרו לך מדינה דמוקרטית!

 

השמאל והימין אינם מצליחים להשתלט על הקיצוניים שלהם. השמאל נגרר אחרי הקיצונים שחותרים למדינה דו לאומית והימין נגרר אחרי הקיצונים שהופכים את ישראל למדינת אפרטהייד. הקיצונים, הפוסט ציוניים של השמאל ושל הימין הם אלה שקובעים את סדר היום הציבורי במדינת ישראל והמפלגות הגדולות נכנעות להם.

 

ראיתי שדברי אינם מניחים את דעתו אז חיפשתי משל: למה הדבר דומה, אמרתי לו, כאשר אתה יוצא  לניווטים, לומד מפות ותצלומי אוויר ויש לך את כל הכלים ואת כל המידע להתמצא בשטח אבל אתה לא יודע איפה הצפון ואינך רוצה לדעת איך למצוא אותו, לאן אתה חושב שתגיע?

 

כל הדברים הטובים והנכונים שהשמאל פועל למענם אינם יכולים להתקיים אם לו אין מטרת על ברורה שאליה חותרים. עבור "מדינה איכותית" לא כדאי להלחם את כל המלחמות. יש מדינות איכותיות רבות בעולם שאפשר לחיות בהם ולעשותם איכותיות יותר אבל מדינה יהודית יש רק אחת והיא יכולה להיות מדינה איכותית אם נחתור במוצהר ובגלוי למדינה יהדות דמוקרטית ולא נרתע מהסתירות והסכנות הרבות שיש במדינה שכזאת.

 

(התפרסם ב"דף הירוק")