מתכון לשכנות טובה

 

משה לשם, הארץ, 1.5.02

 

ההצעה להעביר יישובים ערביים בישראל לשליטת הרשות טובה לשני הצדדים

 

רפיק ג'בארין מבקר בחריפות את ההצעות להעביר יישובים ערביים בישראל לשליטת הרשות הפלשתינית ("טרנספר מוסווה", "הארץ", 23.4). גם ג'בארין יסכים אתי בוודאי, כפי שרוב אזרחי המדינה מסכימים, כי הפתרון לסכסוך הישראלי-הפלשתיני הוא בהקמת שתי מדינות עצמאיות נפרדות בארץ ישראל.

 

כידוע, רצה הגורל והערבים דחו את החלטת החלוקה מ-29 בנובמבר 1947 ובעקבות הסכמי שביתת הנשק מ-1949 קם "הקו הירוק", שיצר את מדינת ישראל. בעוד שהגבולות שהוצעו על ידי תוכניות החלוקה למיניהן ניסו ללכת בעקבות קווים דמוגרפיים-התיישבותיים, פחות או יותר, הרי הקו הירוק היה קו שרירותי לחלוטין.

 

המצב האידיאלי היה שבשתי המדינות, היהודית והערבית, שהיו אמורות לקום בארץ, הייתה אחידות אזרחית לאומית מוחלטת, דהיינו במדינה הערבית היו רק ערבים ובמדינה היהודית רק יהודים. לא כך קרה. בעקבות המצב שנוצר מאז מלחמת ששת הימים גם נוסף בשטחים המוחזקים יישוב יהודי לא קטן.

 

הצעות מסוג אלו שהעלו אלי לנדאו ואחרים באחרונה, והן מושא רשימתו של ג'בארין, אינן מכוונות נגד התושבים הערבים, אלא להפך. הם אינן מערערות על נאמנותם למדינה במשך 54 השנים שעברו. לעומת זאת, הן רוצות לחתור לחיים טובים יותר בעתיד, לערבים וליהודים גם יחד.

 

האין ג'בארין מסכים שככל שבמדינה היהודית יהיו יותר יהודים ופחות ערבים ובמדינה הערבית יהיו יותר ערבים ופחות יהודים כך ייטב לכולנו? לצערנו, הראו 120 השנים שחלפו כי ליהודים ולערבים קשה להסתדר יחדיו במדינה אחת. עד ליום, בעתיד (הרחוק לצערנו), שבו יחיו יהודים וערבים בשלווה בארץ הזאת, האין זה רצוי לצמצם ככל האפשר את נקודות החיכוך ביניהם?

 

ערביי ישראל מצהירים בגלוי שהם שייכים ללאום הפלשתיני. מקומו של הלאום הפלשתיני הוא, במידת האפשר, בפלשתין ולא בישראל. אם באה תוכנית שלא מזיזה את תושבי ישראל הערבים ממקומם (ולא יוצרת "טרנספר" אלא מזיזה את הגבול), מה יכול להיות רע בכך?

 

מדוע הצעה כזאת מזמינה עוינות ושיתוף פעולה עם מפגעים, כדברי ג'בארין ברשימתו? האם בכוונתו לומר כי תושבי אום אל פחם, למשל, הם כיום אזרחים נאמנים במדינת ישראל, אך אם יהיו אזרחי פלשתין, בתוך פלשתין, הם ייהפכו לפתע למפגעים נגד ישראל? מדוע שייהפכו בכלל למפגעים?

 

האין הם רוצים לחיות במדינתם הריבונית והעצמאית, פלשתין? האין הם רוצים להניף את דגל פלשתין במקום את המגן דוד הכחול? האין הם רוצים לשיר את ההמנון הפלשתיני במקום את התקווה? האם הם טוענים לפתע "אהבתי את אדוני"?

 

חששו של ג'בארין כי ההצעה תגרום לפיצול משפחות הוא אכן חשש אמיתי. אך האם פגיעת מה בפרט לא מוצדקת כדי לאפשר טובה גדולה לכלל, הפלשתיני והישראלי גם יחד?

 

ג'בארין חושש כי תיפגע מערכת היחסים הטובה שנרקמה בין יהודים לערבים במשך עשרות שנים. אכן ידידות זו היא נכס, אולם נכס זה צריך לשמש דווקא לחיזוק הקשר בין פלשתין עצמאית ומרובת תושבים ערבים לבין ישראל עצמאית ומרובת תושבים יהודים. ולא ברור מדוע מערכת היחסים הזאת צריכה להיפגע לפתע עקב כך שאום אל פחם, או כפר קאסם, יהיו במדינה הפלשתינית ולא במדינת ישראל.

 

ההצעה שהעלו לנדאו ואחרים איננה בזויה ואין לגנות אותה בחריפות, כפי שטוען ג'בארין. להפך, היא מבורכת ויש לקדם אותה בכל מחיר. יש לשאוף לכך שבמדינה הערבית שתקום בארץ ישראל, פלשתין, יהיו כמה שיותר ערבים וכמה שפחות יהודים ובמדינה היהודית, ישראל, יהיו כמה שיותר יהודים וכמה שפחות ערבים.

 

כשכל זה נעשה לא בדרך של טרנספר, לא בדרך של פינוי, ולא בדרך גירוש אלא בהסכמה הדדית של ישראל ופלשתין; כשהגבולות מוזזים והיישובים נשארים במקום - שהדי במרומים שאינני מבין מדוע ג'בארין מתנגד לכך.

 

הכותב הוא עורך דין