קולוניאליזם מימין ומשמאל

 

בן דרור ימיני, מעריב, 6.4.05

 

קואליציה של ימין ושמאל קיצוניים מנסה למחוק את ההבדל שבין ציונות צודקת לבין התנחלות. בכך משרת הימין את תעמולת השמאל. תשובה לרן ברץ.

 

במרכז הוויכוח ביני לבין רן ברץ עומדת השאלה: מהי הציונות? לשיטתי, הציונות היא תנועת שחרור לאומית, שרצתה למצוא פתרון הוגן למצוקת היהודים. הציונות אכן גרמה עוול לערבים, אבל היא לא קמה כדי לנשל ולגרש. היא קמה כדי לפתור את מצוקת היהודים במסגרת בית לאומי. זה חשוב. זה לב העניין. הציונות רצתה חלוקה: שתי מדינות לשני עמים. בית לאומי, ולא בית דו-לאומי.

 

ומה עמדתו של ברץ? ובכן, לדידו, הציונות שלי היא "ציונות שמעולם לא היתה". וכדי להבהיר את הדברים, הוא גם קובע שמלחמת העצמאות לא היתה אלא "כיבוש אכזרי, שלווה בגירוש, השתלטות על אדמות ואלימות".

 

עכשיו ישפוט הקורא: מי מאיתנו מאמץ את התעמולה האנטי-ציונית? אלף ואחת פעמים כתבתי, וכנראה אמשיך לכתוב, שאין הבדל בין הימין, ולא רק הקיצוני, לבין השמאל, בעיקר הקיצוני. בא ברץ ומוכיח את טענתי. לדידו, כמו לדידם של האנטי-ציונים, אין הבדל בין ציונות של פעם להתנחלות של היום.

 

נמשיך. ברץ מיתמם וטוען שאין "קריטריון מושגי או ממשי" כדי להבחין בין הציונות להתנחלות. גם זו רטוריקה אנטי-ציונית מוכרת. וכי באמת לא ברור לאדם משכיל כמו ברץ שיש הבדל בין יהודים, רבים מהם פליטים חסרי מדינה, שהתיישבו כאן משום שרצו להקים בית לאומי ליהודים הנרדפים, לבין מי שאינם נרדפים, שכבר יש להם מדינה, והם הורסים את הבית הלאומי היהודי, שכבר קיים, לטובת בית דו-לאומי, שהם הולכים ומקימים?

 

נכון, זה לא נעים לברץ, אבל צריך לשים את חסידי מפעל ההתנחלות במקומם האמיתי: במחנה האנטי-ציוני. במחנה שמתנגד להפרדה, להתנתקות, לשתי מדינות לשני עמים, במחנה שרוצה מדינה אחת גדולה, ורק לא מדינה יהודית ודמוקרטית. הציונות לא רצתה לנשל, אבל באים הם, יחד עם שונאי ישראל, וקובעים שהציונות היא תנועה מנשלת, מגרשת. מה להם העובדות. מה להם הסכמת הציונות לחלוקה. מה להם הסכמת הציונות לשתי מדינות לשני עמים. מה להם העובדה שהציונות רצתה בית לאומי, ולא בית דו-לאומי. הם יעוותו אותה, ובשם אהבת האדמה, הם יחסלו את המדינה.

 

אין צורך במאמץ אינטלקטואלי ניכר כדי להבין שהעמדות שלי הן הדבר המאוס ביותר על המחנה האנטי-ציוני. חבל שברץ מנסה לתעתע בעניין הזה. שהרי שיטתם של שונאי ישראל פשוטה וידועה: הם מדביקים את ההתנחלות לציונות, ומבהירים שכשם שאין זכות להתנחלות, אין זכות לציונות. מה עושה ברץ? נכון, בדיוק אותו דבר. הוא רוצה, ממש מתעקש, להדביק את ההתנחלות לציונות. ועם אוהבים כאלה, מי בכלל צריך שונאים.