מי מסכן את המשך הקיום היהודי?

 

דני מור, שער הגולן, ו' סיון תשס"ז 23.5.07

 

שלום עזריאל,

 

בפגישה של "חברים מקשיבים" שהתקיימה בבארות יצחק ב-26.4.07, סיפרתי לך על פרשנות שקראתי אצל אריאל פרג'ון על פרשת בשלח שמאשים את הגרים, שהוא קורא להם "ערב-רב", בכל הצרות שעשו בני ישראל למשה במדבר. אמרת לי, להפתעתי, שאתה מתנגד לפרשנות זו.

 

להפתעתי, כי כתבת בפסקנות, במכתבך לחיימי, "זהות יהודית": "אני נאמן בכל לבי לזהות היהודית המקובלת מדורי דורות, והיא זהות הבנויה באופן מהותי על חפיפה מוחלטת בין דת ולאום. ומשום כך, כאשר אני מזהה אצלך או אצל חבריך תפיסות המובילות לביטולה של החפיפה הזאת, ברור לי כי אין לי, ולא יהיה לי, שום חלק ונחלה באותה זהות חדשה, יהיה שמה אשר יהיה." היום שאין כזו חפיפה לא אצל רבים מאלה שנולדו לאם יהודיה וגם לא אצל רבים מאלה שהתגיירו כחוק. גם רבים מאלה שיש אצלם חפיפה בין דת ללאום אינם אורתודוכסים. גם איתם אין לך חלק ונחלה?

 

אינני מבין בדיוק למה אתה מתכוון כשאתה כותב "יהדות-חילונית, בעיני, היא לא פחות מאשר ריבוע עגול" האם זה טוב או רע? האם זה אפשרי או בלתי אפשרי? עובדה שיהדות זאת קיימת כבר למעלה ממאה שנים בלי להגדיר את עצמה ועכשיו יש אפילו "רבנים חילונים" שבונים את היסודות ליהדות חילונית דתית ובכך גם הם מקיימים "חפיפה מוחלטת בין דת ולאום". אני כשלעצמי לא רואה בהם את "הרבנים" שלי וטוב לי בינתיים בלי רבנים בכלל ובלי הגדרות דתיות למרות שאני מחשיב את עצמי כיהודי חילוני חרד.

 

בהמשך, בתשובתך לחיימי אתה עולה שלב נוסף ואתה כותב "אני שולל נמרצות את לגיטימיות הזהות היהודית של הזרם החילוני ואפילו רואה בו סכנה להמשך הקיום היהודי". לא ברור מי הוא "הזרם החילוני" האם הם "הרבנים החילונים", האם הם היהודים השוללים את קיומו של אלוהים, או כל היהודים המסורתיים (שגם אני נמנע אליהם) שאינם מקיימים מצוות בדיוק כפי שאתה מקיים.

 

את זה שאתה שולל את "לגיטימיות הזהות היהודית..." ניתן לתקן, אם יהיה לך רוב של ח"כים תוכל להוציא חוק בכנסת, חוק שבות חדש או "חוק מי הוא יהודי" שיקבע שרק מי שמקיים מצוות על פי ההלכה כפי שאתה מפרש אותה, הוא יהודי, וכל אחד יהיה חייב לחדש את תוקף יהדותו כל כמה שנים לאחר בחינות מחמירות של מעשיו ואז זה יהיה "לגיטימי".

 

אבל שהזרם החילוני מהווה "סכנה להמשך הקיום היהודי"?!, ההפך הוא הנכון, הזרם הדתי אורתודוכסי מהווה סכנה להמשך קיום העם היהודי.

 

הזרם הדתי אורתודוכסי בחסות מדינת ישראל וממשלותיה לדורותיהם גורם לעם היהודי להצטמצם: לא רק במספר הילדים הקטן והולך שיולדת אישה יהודיה אורתודוכסית ולא רק במספר המתבוללים שאינם פחותים ממספר המתבוללים אצל החילונים, אלא בעיקר בגלל הבלעדיות שלכם על הגיור.

 

ד"ר רבקה שפק ליסק "עתיד העם היהודי: הבעיות והמשימות"  כותבת: "הדמוגרפיה היהודית – מספר היהודים בעולם נמצא בירידה. מ-1970 עד היום ירד מספר היהודים ב-25%, והסיכויים לשיפור המצב אינם מעודדים כרגע. שני גורמים מביאים להתמעטות מספר היהודים בעולם: ריבוי טבעי נמוך ונישואים מעורבים." אני יודע שגם מספרים הם עניין של תפיסה פוליטית כפי שלמדנו בכנס בקיבוץ עינת מפי הדמוגרף יורם אטינגר, אבל גם אתה בוודאי מסכים איתי שמספר היהודים בעולם איננו גדל בקצב מניח את הדעת.

 

כמעט כל מי שעוסק בדמוגרפיה של העם היהודי בעולם או בישראל מתעלם מהגיור כמקור להגדלת מספר היהודים.

 

צמצום ילודה והתבוללות הם דרך הטבע ולא ניתן כמעט להשפיע על זה אבל על הגיור אפשר בהחלט להשפיע. אם במקום לבכות על צמצום הילודה וההתבוללות היו נפתחים שערי הגיור,  העם היהודי היה גדל במקום להצטמצם.

 

אינני רוצה להיכנס לפילפולוגיה הלכתית על הגיור של רות המואביה, שמעיה ואבטליון ו"הנוכרים" במסכת שבת שביקשו משמאי והלל לגיירם, ברור לי שאז לא הערימו קשיים על מי שביקש להתגייר כמו שעושים היום ויש אפילו מסמכים שמעידים על כך שגיירו בכוח.

 

מדינת ישראל שהיא "בית לאומי לעם היהודי" לוקחת אחריות לביטחון היהודים בעולם, צריכה גם לקחת אחריות להמשך הקיום היהודי והגדלתו.

 

מדינת ישראל הפקידה את הגיור רק בידי הדתיים האורתודוכסים. יש רבים בעולם שרוצים להתגייר ולהיות חילוניים. בקורסים לגיור מחייבים את המתגיירים לקיים מצוות, ברובם משקרים ומבטיחים לקיים מצוות בזמן שברור להם ולמוריהם שהם לא יקיימו מצוות, הטובים שבהם לא משקרים ואובדים לנו.

 

אתה כותב ש"המדינה לא הכירה בהצטרפות לעם היהודי שלא על בסיס ההצטרפות הדתית" הגיע הזמן שהמדינה תכיר בהצטרפות לעם היהודי שלא על בסיס דתי.

 

 

 

לדני ולעזריאל:

 

קראתי בעיון את המכתב של דני, ואני די תומך בו. מבחינה היסטורית אני משוכנע שהגיורים בעבר, עד ימי הביניים האמצעיים היו לא קשים במיוחד, ואפילו הייתה תנועה מיסיונרית יהודית. רות התקרבה לעם ולאל (לפי המגילה), ועל יתר הגרים האינפורמציה לא ברורה דיו, אך לפי כל מיני תעודות, הגיור לא היה קשה במיוחד.

 

עם הסתגרותם של היהודים בגטאות (מרצון ובכפייה) הגיור הלך והיה לקשה ובעייתי, בעיקר כתוצאה מלחץ השלטונות הנוצריים והמוסלמים.

 

עם האמנסיפציה וההתבוללות התחיל עמנו שוב לגייר, אך הקבוצות האורתודוכסיות, שקשה להם להתאים את ההלכה המתחדשת תמיד לתנאים החדשים, קבע שגיור הוא רק לקיום מצוות, ונהיה ההפך מגיורה של רות המואביה.

 

עד היום הממסד הרבני החרדי-חרדל"י לא הפנים את המציאות של מעל 300,000 אזרחי מדינת ישראל (שאינם ערבים) וגם אינם יהודים לפי ההלכה. כדי לגיירם עליהם לעבור מדורי גיהינום אין ספור, ולאחר שהתגיירו לא בטוח שמקבלים אותם כיהודים.

 

אני לא כותב שורות אלה רק מתוך קריאת עיתונים עם סיפורים מעניינים, אלא אני חבר הנהלה של "המכון ללימודי היהדות", אותו מכון משותף לגיור שהוקם בעקבות "פשרת נאמן" לפני כעשר שנים. בהנהלה יושבים אורתודוכסים כמו ד"ר אמנון שפירא מטירת צבי, פרופ' בני איש שלום, ועד ההתנתקות ישב איתנו כמה שנים גם הרב יעקב מידן, שהתפטר עקב פעילותו נגד ההתנתקות, אך ממשיך לתמוך במכון. אני יושב כנציג התנועה המסורתית (קונסרבטיווית) ויש גם נציג של התנועה המתקדמת (רפורמית). המכון כבר גייר כחמשת אלפים גרים, מתוכם כאלף חיילים. הרבה יותר יכולנו לעשות אם הממסד הרבני בארץ לא היה מחבל כל הזמן בפעילות המכון, אשר פועל בחסות מערך הגיור שליד משרד רוה"מ באחריותו של הרב חיים דרוקמן. הקשיים שעוברים התלמידים והדרישות של רבנים שרק מתחילים להיכנס למציאות של המאה ה19 גורמת לייאוש אצל הרבה אזרחי המדינה שמחליטים להישאר גויים וזאת פצצת זמן קשה ביותר.

 

הדיינים האלה לא מכירים במציאות של מדינה יהודית דמוקרטית. כדוגמא: מועמדת לגיור נפסלה כי עובדת במשטרה ועליה ללבוש מכנסיים, והדיינים קבעו שזאת לא צניעות ראויה, ולשאלתה איך היא יכולה להשתתף במרדף לבושה בחצאית, נאמר לה שמקום האישה לא במשטרה. וישנם הרבה סיפורים כאלה.

 

הזהות היהודית בזמננו עומדת למבחן, דת ולאום קשורים זה לזה, אך שני החלקים חייבים ללמוד לחיות ביחד. היהדות היתה תמיד רב גונית וגם תמיד היו בעיות. את ספרי הרמב"ם שרפו בפרובנס קנאים. הקנאות וחוסר היכולת לקבל את השני ביהדותו עלולה להמיט אסון על עמנו.

 

הלוואי נצליח להמשיך להידבר ולהבין שהתורה ניתנה לכולם, גם לאספסוף; וכדאי לזכור גם שבדמו של משיח בן דוד יזרום דמה של תמר הכנענית ושל רות המואביה.

 

בברכה

שמואל שיש, אילת, 24.5.07

 

 

דני שלום,

 

נראה לי שאתה מנסה לפתור בעיות מהותיות באמצעים טכניים. הרב עזריאל כתב שאין זהות יהודית ואין עם יהודי ללא תורת ישראל. אמנם מי שהוא יהודי מלידה נשאר יהודי גם אם אינו שומר תורה ומצוות, אבל לטווח ארוך זה לא מחזיק מעמד (נשואי תערובת, כפי שאומרת ד"ר רבקה שפק ליסק). אתה יכול להתווכח על עניין זה, אבל לא תוכל לשנותו. הבעיות הדמוגרפיות של עם ישראל אינן חדשות, ואף על פי כן עם ישראל קיים כבר למעלה מ- 3,500 שנה ותמיד היינו "המעט מכל העמים".

 

מכל מקום, כשאתה דן במהות הזהב ובמחסור בו, לא תפתור את הבעיה בכך שתכריז על מתכת נוספת כעל זהב. אם לשיטתך עם ישראל אינו שונה מכל עם אחר, וכמו שיש איטלקים וצרפתים יש גם יהודים, מדוע אתה כה דואג לבעיות הדמוגרפיות? הבה נהיה ככל העמים, ונכריז על כל הערבים אזרחי ישראל כעל יהודים. או הבה נחליט שכל מי שגר בארץ ישראל כך וכך שנים והוא דובר עברית וכו' הוא יהודי, כמו שנעשים אמריקאים. יתרה מזו מה המקום לחוק השבות בתוך המשוואה?

 

הצטרפות לעם ישראל שלא על בסיס דתי היא אכן ריבוע המעגל – דבר שלא יתכן. אגב לידיעתך, הילודה בקרב הנשים האורתודוקסיות אינה יורדת אלא להיפך. נכון הוא שאם לא ישתנו המגמות הדמוגרפיות של היום, בעוד מספר דורות החילונים יהיו מיעוט במדינת ישראל, ואולי זה מה שבאמת מדאיג אותך.

 

בברכה

יואב ברק, עפרה, 24.5.07

 

 

 

שלום יואב

 

אינני דואג שהחילונים יהיו מיעוט בעם היהודי, כל עוד המדינות הדמוקרטיות ישלטו בעולם אנחנו נהיה הרוב. מדינות העולם שהן ברובן מדינות לאום אינן מושתתות על הדת, פרט למדינת איראן שתשתחרר משלטון הדת במהרה בימינו, כל שאר המדינות מנוהלות על ידי החילונים שמאפשרים חופש לדת. אני מודאג מאוד מכך שמספר היהודים בעולם הולך ופוחת ואני חושש שהעם היהודי הנשלט בידי האורתודוכסים יעלם אם לא נעצור את ההתחרדות הקנאית המתאבדת. ההתבוללות וצמצום הילודה הם נחלת הדתיים כמו של החילוניים ואף יותר, אילו זה לא היה כך כבר מזמן היו הדתיים רוב גדול.

 

לשיטתי, עם ישראל שונה מכל עם אחר והוא העם הטוב ביותר בעיני, הוא חם יותר וחכם יותר מזהב, אני בחרתי בו להיות העם שלי, רבים בינינו מתעקשים לכלותו ואינני חושב שאני נמנע אליהם.

 

אני מציע לך לא לזלזל בפיתרון בעיות ב"אמצעים טכניים". מתתיהו הכהן שהיה קנאי גדול וזבח את היהודי על הבמה במודיעים (ספר המכבים א' ב כ"ד) פתח במרד הגדול נגד אנטיוכוס ב"אמצעים טכניים" ואף הכריז על מלחמה גם ביום השבת (שם מ'). בזמן ההוא "קטנה היתה האומה היהודית שבארץ אבות. ארץ זו כל שטחה היה נכלל בירושלים ובהיקף שמסביב לה, וזה היה מתפשט לא יותר מעשרה ועד חמישה עשר מיל." (אברהם כהנא, ספרים חיצונים, כרך שני, הוצאת מקור תש"ל, עמ' ע"ה) מתתיהו ובניו לא הסתפקו בארץ הקטנה ובתושביה המעטים, הם כבשו שטחים נרחבים ושחררו את היהודים מעול הרומאים ואף גיירו רבים. גם אנחנו כבשנו שטחים רבים והושבנו בהם יהודים שבאו מכל העולם, את תושבי הארץ הפכנו לגרים בארצם ולא השכלנו לגיירם.

 

קנאים רבים היו לנו בהיסטוריה שלנו. חלקם חילצו את עמנו מצרות וחלקם השקיעו את עמנו בצרות, חלקם הוציאונו מעבדות לחרות וחלקם הביאונו לידי חורבן. אינני שולל קנאות באשר היא, גם החלוצים הציוניים קנאים היו והקימו את המדינה. הקנאות שאתה מייצג מאיימת להכחיד את עמנו כי אתה מעדיף שעמנו יהיה "המעט מכל העמים" על פני "כחול אשר על שפת הים". אני מציע לך לא לזלזל במה שעשו האמריקאים, אילו היינו עושים כמותם כל המזרח התיכון היה מדינה יהודית ואז היינו ממשים את ההבטחה האלוהית "מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת:"

 

בברכה

דני מור, שער הגולן, י' סיון תשס"ז 27.5.07

 

 

 

דני שלום,

 

עדיין אינני מסוגל להבין אותך. אתה מנסה להכניס תופעה לא נורמאלית – קיום העם היהודי, לתוך מסגרת נורמאלי כלשהי. וזה לא ילך. אם לשיטתך, אנחנו אמורים להיות עם ככל העמים, אז מה שקובע זה האזרחות. אם כך מה אכפת לך מכל היהודים מחוץ למדינת ישראל. ובתוך גבולות המדינה גם כן לא חשוב מיהו יהודי אלא מיהו אזרח מדינת ישראל. הגדרת "העם היהודי" אינה תואמת שום הגדרת עם רגיל ולכן אינך יכול להשתמש בכלים הרגילים בכל העמים עבור עם זה. וכאמור, אם העם היהודי אינו שונה, לשם מה להגדיר גיור? אין דבר כזה בעמים אחרים.

 

הזהות בין לאום ודת קיימת רק בעם ישראל. אם אינך רוצה הגדרה דתית ליהודי, אז ממילא אין צורך בגיור. אם אתה מכיר בכך שגיור זו תופעה ייחודיות לעם ישראל, בו המתגייר מצטרף לדת ישראל ובכך מצטרף גם לאומה, כדברי רות: "עמך עמי ואלוקיך אלוקי", אזי נשאר רק להתווכח על טיב ההצטרפות לדת ישראל. ויכוח זה לגיטימי רק כאשר הוא נעשה במסגרת ההלכה. אבל לא ניתן להגדיר גיור חילוני, זה סתירה פנימית בין שני מושגים.

 

בברכה

יואב ברק, עפרה, 27.5.07

 

 

 

שלום יואב,

 

אחת הדרכים לא להבין את מה שכתבתי זה להתווכח איתי על מה שלא כתבתי.

 

לא כתבתי ש"אנחנו אמורים להיות עם ככל העמים" (אתה כתבת את זה במכתבך הראשון והשני). אנחנו עם מיוחד: עם ששורד כבר 3500 שנים למרות אין ספור רדיפות וניסיונות השמדה. התורה שלנו מלמדת אותנו ואת העולם כולו את ההסדר החברתי הצודק והאמיתי. התורה שלנו היא נחלת העם היהודי כולו ואיננה שייכת רק לכת יהודית כזאת או אחרת. אנחנו הקמנו מדינה שאיננה "מדינת כל אזרחיה" אלא "בית לאומי לעם היהודי" ולכן אנחנו חייבים לשמור על  קשר אמיתי ומתמיד עם כל היהודים בעולם.

 

הזהות בין דת ללאום איננה נחלתנו בלבד, היא היתה קיימת בכל העמים עד שמדינות החלו להגדיר עצמם על בסיס לאומי. הזהות בין דת ללאום קיימת היום בצורה חריגה ושלילית במדינת איראן. במדינת ישראל, בעקבות הסטטוס קוו ניתנה לדתיים דריסת רגל בחוקי המדינה, כלומר נחקקו חוקים דתיים שמחייבים את כל אזרחי ישראל, זוהי תופעה מיושנת ומזיקה שצריכה תיקון.

 

נכון ש"גיור זו תופעה ייחודיות לעם ישראל" בכל העולם, והנצרות היא תופעה ייחודית לנוצרים בכל העולם, והאיסלאם היא תופעה ייחודית של המוסלמים בכל העולם והבודהיזם היא תופעה ייחודית של הבודהיסטים בכל העולם וכן הלאה. אם אנחנו רוצים שהעם היהודי לא יעלם אנחנו צריכים לחזק אותו בגרים.

 

מכיוון שאנחנו עם מיוחד והקמנו מדינה ייחודית במטרה לקיים את העם שלנו איננו יכולים להסתגר בדלת אמותיה של מדינת ישראל ו/או בדלת אמותיה של היהדות האורתודוכסית. אסור לנו להערים קשיים בלתי אפשריים על גרים שמתדפקים על שערינו. זו היתה דרכו של שמאי אך הלל לימדנו קודם כל לגייר ואחר כך ללמד. קודם לגייר את כל מי שרוצה להתגייר לאחר שביררנו את מטרותיו שהוא רוצה לעשות זאת בתום לב ולא על מנת לחבל בעם היהודי, ואחר כך ללמדו את תורתנו. התורה איננה נחלת האורתודוכסיה בלבד. הקונסרווטיבים למשל, חושבים שהם מקיימים את התורה על פי ההלכה בצורה נכונה יותר, אפילו הרפורמים מגדירים את עצמם כדתיים. כפי שמדינת ישראל קמה ביוזמה של יהודים חילוניים על אפם וחמתם של יהודים דתיים חרדים, כך גם תהיה התורה נחלת החילונים על אפם וחמתם של יהודים חרדים ותבוא לעם ישראל הרווחה.

 

אם לסכם במשפט אחד את מה שכתבתי לעזריאל "המשך קיום העם היהודי הוא חשוב מדי מכדי שיישאר בידי היהדות האורתודוכסית בלבד".

 

 

בברכה

דני מור, שער הגולן, י"א סיון, תשס"ז 28.5.07

 

 

 

דני שלום,

 

אם אנחנו מסכימים שעם ישראל הוא מיוחד ושצריך גיור דתי כדי להצטרף אליו, התקדמנו הרבה. כעת הויכוח שלנו מתמקד בשאלה מהו הגיור הדתי האיכותי שצריך להיות. מבחינתי יש מקום להתווכח על כך, ואכן יש על כך ויכוחים קשים בתוך עולם התורה האורתודוקסי. אבל נראה לי שהויכוח שלנו מתמקד לא בשאלה הזו אלא בשאלה האם גיור רפורמי הוא גיור. התשובה שלי לשאלה זו היא לאו מוחלט, ואולי שלך היא הן. כאן הויכוח אינו על הגיור אלא על הגדרת הדת היהודית. (ובכוונה לא הזכרתי קונסרבטיביים כי כאן הדברים פחות מוחלטים.)

 

ועדיין הנימוק של מי יביא יותר גרים נראה לי לא לעניין בכלל. אם אני יכול לגנוב ולהתעשר בצורה זו, ההתעשרות עדיין אינה מהווה נימוק מוסרי להתיר את הגניבה, מקסימום נימוק טכני למה ארצה זאת, וגם בנימוק הטכני אינו מחזיק מים לטווח ארוך, כי סוף גנב שיתפסו אותו. והאנלוגיה לגיור היא מה שאמרו חז"ל: "קשים גרים לישראל כספחת", כי גר שאינו מתגייר באמת ובתמים פוגם באותה איכות של עם ישראל שגם אתה מסכים איתה. השאלה הזאת היא השאלה הקלאסית, האם להתפשר על האיכות כדי להרבות בכמות. ומהבחינה הזו לטעמי אם אתה מתפשר על האיכות, ואתה מכניס גויים לעם ישראל, אין הבדל בין זה לבין להיות עם ככל העמים.

 

אבל אתה צריך להבין את העניין העקרוני. הדת היהודית היא הדת שמשתלשלת במהלך הדורות ממתן תורה עד היום. כל סטייה מן הזרם המרכזי מנתקת את השלשלת ואינה עוד הדת היהודית לטעמי. וכהגדרת הרמב"ם: "כי התורה הזאת מועתקת מאת הבורא השם יתברך לא מזולתו. ועליה אין להוסיף וממנה אין לגרוע לא בתורה שבכתב ולא בתורה שבעל פה". היו הרבה כתות שרצו להיות מוגדרות כדת היהודית האמיתית, ובתוכן הנצרות והאסלאם, וחלקן אף הצליחו מאד, אבל לא בבית ספרנו. ולכן, אם חשוב לך המשך קיום העם היהודי, עליך להבין שנושא זה לא תהיה פשרה. אם הגיור שאיננו אורתודוקסי יהפוך להיות נפוץ מסיבות אלו או אחרות, אנחנו נהפוך לשני עמים. וכדברי יהושע: "ואנוכי וביתי נעבוד את ה'".

 

בברכה

יואב ברק

 

 

 

שלום יואב,

 

לא כתבתי "צריך גיור דתי" וברור שאין בינינו הסכמה בנושא הזה, לא תמיד צריך להגיע להסכמות, חשוב הרבה יותר, לדעתי, שנשוחח בגילוי לב על השקפות עולמנו, נכבד אחד את השני, ונלמד לחיות ביחד כיהודים בישראל. אילו היהודים הציונים הראשונים היו מחכים להסכמות עם האורתודוכסים, לא היתה לנו מדינה עד היום. גם בנושא הגיור אינני מצפה להסכמה ואישור של האורתודוכסים.

 

לא מדובר על "מי יביא יותר גרים", זה לא תחרות בין החילונים לדתיים, הדיון הוא על הסכנות לעתיד העם היהודי, אתה מנסה לשמור את העם היהודי סגור ומבוצר כמו שמאי עם אמת הבניין,  ואני מבקש לקבל גרים כפי שהלל גיירם. בשתי הדרכים יש סכנות אך דרכך מסוכנת יותר כי היא דרכם של הקנאים שהחריבו את הבית השני. אינני אומר שצריך לגייר כל אחד ללא הבחנה, הגיור צריך להיות בהתאם למציאות וחבל להפסיד יהודים טובים רק בגלל שאינם מוכנים לקיים מצוות כפי שאתה הרוצה שיקיימו. אני מקווה שיגברו ההללים על השמאים לפני שהעם היהודי יעלם מן העולם. ודרך אגב, "קשים גרים לישראל כספחת", נאמר על הגרים שהם אדוקים יותר במצוות ובתורת ישראל ומביישים את מי שמקל ראש.

 

אני מבין את העניין העקרוני שמשתמע מדברי הרמב"ם, אני חושש שאתה לא מבין, תורתנו היא תורת חיים ולכן קיבלנו בנוסף לתורה שבכתב גם את התורה שבע"פ, כדי שלא תמות תורתנו באבק ההיסטוריה ותשמש אותנו עד היום.

 

היהדות החילונית איננה כת שבסופו של דבר תפרוש מהיהדות כמו הנצרות, היהדות החילונית היא היהדות עצמה שמכילה בתוכה את הכתות השונות שמפרות זו את זו בהשראת התורה ואין לאף אחת בלעדיות  עליה.

 

כבר היום יש בישראל למעלה מ-300 אלף רוסים שהבאנו אותם למרות שברור היה לנו שהם אינם מספיק יהודים בשבילנו, מספר דומה של ערבים פלשתינים מהגדה המערבית ורצועת עזה הצטרפו אלינו כי איננו מסוגלים כבר 40 שנה לעשות גבול ברור בינינו לבינם ועוד 1.4 מיליון ערבים נמצאים כאן מאז מלחמת השחרור. כל זה ביחד יותר מ-2 מיליון אזרחים ישראלים שאינם יהודים המהווים 30 אחוז מכלל האזרחים, מאיימים בצורה מדאיגה על המצב הדמוגרפי בישראל ואפשר על ידי גיור מצד אחד וסיום הכיבוש מצד אחר לצמצם מאוד את הסכנה הזאת. מי שמעכב את הטיפול בגיור בסיום הכיבוש, זה האנשים שלך. תגיד, אפשר לבנות ככה מדינה?