חברי גיל

(מכתב אישי של תומך 'קדימה')

 

דני רשף, מושב חוסן, 24.3.06

 

חברי גיל הוא מחובשי הכיפה, אני חילוני גמור. בימי האינתיפאדה הקשים נסענו יחד, פעילים של 'היום השביעי' ממקום למקום, מחוג בית להרצאה ומכנס לפגישה. על מכוניותינו סטיקרים - "מתכנסים למדינה יהודית דמוקרטית". בעמל רב ניסינו להפיץ את משנתנו בכל מקום שהסכימו לקבל אותנו. במקצת המקומות זכה רעיון המדינה היהודית לבוז ובמקומות אחרים רעיון המדינה הדמוקרטית זכה לאהדה.

 

נפגשנו בימים הקשים שלאחר 'חומת מגן' גם עם  ראש עיריית ירושלים דאז מר אהוד אולמרט, תוך מחלוקת יש לומר, להציג את עקרונותינו הפשוטים. החברה הפלשתינית במשבר וייקח שנים רבות מאד עד שאפשר יהיה לבסס איתה תהליך מדיני כל שהוא. אם אנחנו רוצים לעצב את מדינת ישראל נצטרך לעשות את זה לבד באופן שתהיה גם יהודית וגם דמוקרטית. וכן , תמיד הסברנו שזה לא פתרון צבאי נגד הטרור או נגד החמאס.

 

למרות הרקע השונה היתה לנו תמימות דעים על אופייה היהודי של מדינת ישראל, על משטרה הדמוקרטי כסם החיים שלנו ועל הצורך לרכז הכל מאחורי המטרה הזו בלבד. אם נתפזר לעוד מטרות ואבד כוחנו. תמיד האמנו שמטרת פעילותנו לא רק לשוחח ולשכנע את חברינו  אלא לבסוף גם להביא את הכוח הפוליטי שיהיה גם גדול וגם יציב לחולל את המפנה – התכנסות למדינה יהודית דמוקרטית. כוח שיעשה את המעשה. בלי זה והיינו לחבורת תימהונים.

 

מהרבה סיבות וכנראה לא בגללנו קרה הבלתי יאומן. כל מה שאמרנו, דיברנו והטפנו לו מאומץ בשלמותו על ידי מפלגה מרכזית בישראל. נוצר כוח שיש לו סיכוי גם להגשים זאת. אבל רק סיכוי.

 

חברי גיל וגם חברתי סמדר הם אנשים ישרים והגונים הכואבים באמת את החברה הישראלית. השחיתות האוכלת בכל פה, האלימות והמצוקות החברתיות באמת צורבים בבשרם. כאחד האדם הם גם זוכרים וחשדנים להבטחות, לאנשים ולמעשים.

 

בישורת האחרונה, רגע לפני ההכרעה, היד מהססת , הבטן עובדת שעות נוספות וההתלבטות קשה. מה עם השחיתות, מה עם החינוך, מה עם הכלכלה וכן, יש את אותם משקעים של שנים - השבטיות הישראלית.

 

הכל בעיות אמת קשות, הכל צריך פיתרון אבל החיים הם לא גן עדן אלא רצף של החלטות וברירות קשות שבלי האומץ לקבל אותם נשארים תמיד במקום. כמו שאמרו רבותינו: תפסת מרובה - לא תפסת. כעת בישורת האחרונה האם אנחנו שתמיד אמרנו, "מתכנסים למדינה יהודית דמוקרטית" נותנים לסיכוי הזה שיקטן עוד יותר, שאולי לא יתבצע. הרי תמיד אמרנו וחזרנו לכל מי ששמע אותנו שבלי מדינה יהודית דמוקרטית גם המלחמה בשחיתות, בעוני ובאלימות נידונו להידחק הצידה מפני הבעיות הדחופות שהסכסוך הנזיל עם הפלשתינים מציב בפנינו.

 

גם על זה כבר אמרו רבותינו – הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות. שהרי לא הכוונה הטובה עומדת למבחן אלא היכולת להכריע נוכח המגרעות הרבות.