האם אנחנו מפסידים את הקרב האחרון על מדינה יהודית דמוקרטית?

 

דני מור, שער הגולן, 8.8.03

 

 

המתנחלים צריכים לקרוא דבריהם של חיים הנגבי ומירון בנבנשתי במאמרו של ארי שביט "תשכחו מהציונות" בעיתון הארץ 8.8.03, כדי להבין לאן מוליך אותנו המפעל הציוני שלהם.

 

סוף סוף לאחר 36 שנים של התנחלויות "התפקח" השמאל והוא מבין שאסור לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות, אפילו אם נוותר בשביל זה על מדינה יהודית.

 

מאז החל מפעל ההתנחלויות מפליא אותי איך זה שדווקא היהודים הדתיים הציוניים, שאין ספק לגבי יהדותם כי הם נראים כמו יהודים ואין ספק לגבי ציונותם כי הם משרתים בדרגים הבכירים של הצבא ומתנחלים באדמת ארץ ישראל ומקימים יישובים יהודיים חדשים, דווקא הם הפכו להיות האויב הגדול ביותר של הציונות! דווקא הם במצוינותם ושאיפתם הבלתי מתפשרת לשלמות ארץ ישראל היהודית מקימים את המפעל ההרסני ביותר לעתידה של הציונות, המפעל שיחסל סופית את המדינה היהודית הדמוקרטית בארץ ישראל.

 

והנה קמים אנשי שמאל בעלי שיעור קומה (אילו היו דתיים היו בוודאי רבנים), ומשלימים עם העובדה של ישובים יהודיים שמקימים המתנחלים כבר למעלה משלושים שנה בשטחים הכבושים כמעשה בלתי הפיך. הם נלחמו נגדם בכל דרך אפשרית ועכשיו סוף סוף הם מבינים: אסור שתהיה כאן מדינה יהודית: "כל הסיפור של ריבונות יהודית בארץ ישראל נגמר", "פרויקט של מדינת לאום יהודית הוא פרויקט חסר תקווה", "מדינת לאום יהודית לא תהיה פה.", הנגבי. "אתה נוטש את החלום של הקמת מדינת לאום יהודית בארץ ישראל.", "אני נפרד עכשיו מהחלום של אבא שלי של מדינת לאום יהודית", "אני יודע שמדינת לאום יהודית לא תהיה כאן ושתי מדינות לשני עמים לא יהיו כאן", בנבנשתי.

 

הנה חברו האנטי-ציוניים משמאל עם האנטי-ציוניים מימין עם האנטישמים החדשים בעולם ושוללים את מדינה הציונית הכובשת הזאת ועושים ככל יכולתם כדי שתעלם מן העולם.

 

אילו הייתי מתנחל שמדינת ישראל היהודית יקרה לו הייתי קם היום וברעש גדול מפנה את ההתנחלות!