אני יהודי גאה

 

דני מור, הקיבוץ, 30.11.07

 

איך שומר יהודי גאה על יהדותו? בוחר להיות יהודי, אינו מתבטל בפני יהודים אחרים, מעשיר עצמו בלימודי מורשת, וזוכר שהדתיים הם אחים.

 

 

חינוך יהודי

 

אני נענה לקריאתו של דובי הלמן, "הקיבוץ" 16.11.07 "לקחת חלק בדיון על זהותה היהודית של מדינת ישראל".

 

על השוני בין היהדות החילונית ליהדות הדתית נכתב כבר הרבה מאוד ואינני מתכוון להוסיף על כך הרבה. אני רוצה לגעת מעט בקשר שלי ושל אנשים כמוני ליהדות. גדלתי בקיבוץ בחברה חילונית אנטי-דתית. היחס שלי לדתיים היה חשדני מאוד, חמי ז"ל (ממייסדי הקיבוץ) היה אומר ש"אין מה לדבר איתם", לא היו ילדים דתיים בסביבתי, לא ראיתי רבנים ולא ביקרתי בבתי כנסת. ברית מילה וחופה עשינו ללא המולה רבה, תפילות לא למדנו, לא ראינו "ספר תורה", לא ידענו מה זה "פרשת השבוע" ולא זכרנו את התאריך העברי כל יום.

  

למרות התבדלותה של החברה בה גדלתי מהדתיים, זו היתה חברה יהודית מאוד והחינוך בה היה חינוך יהודי. למדנו בעברית, תנ"ך והיסטוריה יהודית, חגגנו את כל החגים היהודיים והשבת היתה שונה מיתר ימי השבוע. גדלנו בקיבוץ יהודי במדינה יהודית, היינו שלמים עם הקיבוץ ועם המדינה והתגאינו בהם.

 

הכרה יהודית

 

האם היהודים בישראל מכירים במדינה היהודית?

 

במאמר מערכת עיתון "הארץ" 15.11.07 נכתב: "אולמרט ואהוד ברק דורשים שהפלשתינאים יכירו בישראל כמדינה יהודית, אבל הקריאה הזאת צריכה להישמע כלפי הישראלים... הישראלים, ולא הפלשתינאים, הם ההופכים את חזון המדינה היהודית לבלתי-אפשרי."

 

גם אני חושב כך. הדרישה להכיר בישראל כמדינה יהודית צריכה להיות מכוונת קודם כל לישראלים. וגם: האם אנחנו רוצים שמדינתנו תהיה מדינה יהודית? האם אנחנו חושבים שזה אפשרי? האם זוהי מטרתנו ולכך אנחנו שואפים?

 

אריק שרון, חיים רמון, אהוד אולמרט וציפי לבני הכריזו שזו מטרתם. עבור מדינה יהודית דמוקרטית כדאי לנו לפנות את רצועת עזה, הם אמרו, כדי להתכנס למדינה יהודית דמוקרטית צריך לוותר על התנחלויות, הם אמרו ועשו. אבל איפה הם עכשיו? למה הם שותקים?

 

לאומיות יהודית

 

רוב החילונים היהודים במדינת ישראל מוותרים על לאומיותם ועל יהדותם. המייצגים הקולניים של הלאומיות היהודית בישראל הם הלאומנים הימנים. המייצגים הקולניים של היהדות הם הדתיים. הישראלי היהודי חילוני (השמאלני) נתפס בעיני הדתיים, ואולי גם בעיני העולם כולו, כחרד דמוקרטי שמעדיף את האינטרסים הלאומיים הערביים על האינטרסים הלאומים היהודים. יש חלוקת תפקידים מאוד ברורה בישראל: היהודי הדתי מומחה ביהדות, היהודי הימני (דתי או חילוני) ממוחה בלאומיות והיהודי החילוני מומחה בדמוקרטיה. אין טעם לשאול את היהודי החילוני על יהדות כי הוא איננו מבין בזה דבר – הוא לא לומד תלמוד, הוא לא מבקר בבית כנסת ואיננו לובש שטריימל וקפוטה. איזה מין יהודי הוא זה?

 

ציונות יהודית

 

היהדות החילונית ציונית נעלמת מהשטח. לפני שנה ביקשתי לדבר עם סטודנטים להוראת חינוך דמוקרטי בסמינר הקיבוצים. היענותם היתה מזערית והמעטים שהגיעו לדיון באו כדי לומר לי שלא רק היהדות גזענית, אלא גם הציונות, כי היא מחייבת את העולים היהודים לשכוח את תרבותם ולהתערב באוכלוסיה הישראלית. סטודנטים אלה הולכים ללמד את ילדינו ונכדינו!

 

הדרך היהודית

 

היהודי החילוני בישראל מוותר על זכותו להצטרף לעם היהודי בדרכו – כמה מוהלים חילונים אתם מכירים? היהודי החילוני בישראל מוותר על זכותו להתחתן בדרכו – יש מעט מאוד משיאים (רבנים חילוניים) שמביאים יהודים בברית נישואין בדרכם, וחתונות אלה אינן נרשמות במשרד הפנים הישראלי. היהודי החילוני מוותר על זכותו לצרף לעם היהודי יהודים כמותו – הגיור הוא נחלתם של דתיים בלבד.

 

הוכחה יהודית

 

כתבתי פעם באתר הפרטי שלי: "יהודי דתי אומר יום-יום "יהודי אני" כדי שלא ישכח את יהדותו, יהודי חילוני צריך להוכיח כל יום מחדש שיהודי הוא". ליהודי דתי יש את מסגרת תפילות שמחייבת אותו לומר "יהודי אני" מה יש ליהודי חילוני? איך יהודי חילוני נקשר ליהדותו?

מי שנולד וגדל בישראל כחילוני נתקל רק בצדדים המכוערים של היהדות. הדתיים "אחראים" על היהדות במדינה והם מנצלים זאת לטובתם, הם מנסים לכפות את דתיותם, סוחטים מהממשלה כספים לישיבותיהם, אינם עובדים ואינם משרתים בצבא. מכיוון שהם הנציגים האותנטיים של היהדות – החילוני מצניע את יהדותו. היום הוא יכול גם לוותר עליה, כי במדינת ישראל כבר יש  קרוב לחצי מיליון ישראלים שאינם ערבים ואינם יהודים. ישראלים אלה משרתים בצבא ולומדים בבתי הספר היהודיים כיהודים לכל דבר, אבל אם מתחתנים איתם מתברר שהם אינם יהודים, וזו יכולה להיות דרך נוחה מאוד לברוח מהיהדות המטרידה.

 

 

אחדות יהודית

 

בגולה אין בעיה כזאת, אין יהודי חילוני ויהודי דתי, יש יהודי ויש גוי. הגויים התרגלו כבר שיש כל מיני יהודים, ואם מישהו אומר שהוא יהודי – אז הוא יהודי וזהו. היהודים החילונים אינם מרגישים מנוכרים מאחיהם, הם סובלים או לא סובלים מאנטישמיות באותה מידה, והאנטישמיות מאחדת אותם.

 

בחירה יהודית

 

אז איך שומר יהודי חילוני על יהדותו?

 

ראשית, צריך לבחור להיות יהודי. זה לא מספיק שבאת מאמא יהודיה. היא כבר בחרה את דרכה בחיים. עכשיו אנחנו צריכים לבחור, וכדאי לא להתחמק מזה.

 

שנית, אסור לנו להתבטל בפני יהודים אחרים. אלוהים לא הסמיך אף אחד מהיהודים הדתיים לייצג אותו על פני האדמה ולכן אין צורך לראות בהם אלוהים, מה גם שזה מנוגד לדיבר הראשון "לא תעשה לך אלוהים אחרים".

 

שלישית, צריך ללמוד! הבורות איננה מובילה לשום דבר טוב. יש הרבה מסלולים שמלמדים בהם יהדות ללא כיפה. אפשר גם ללמוד מבעלי הכיפה, אבל צריך להיזהר מנטייתם המיסיונרית.

 

חיזוק יהודי

 

הכי חשוב לזכור שהדתיים הם אחינו. אחים צריך לאהוב וצריך לשמור איתם על קשר רצוף. אנחנו בנים לאותו עם. למרות שהם בחרו בדרך אחרת משלנו והם אולי קצת מיסיונרים – לא צריך לשנוא אותם ולא צריך לנסות להעבירם על דתם. יש הרבה דברים שונים בינינו, אך יש הרבה יותר דברים משותפים. אפשר להתווכח על השונה, אבל חשוב יותר לחזק את הדומה.

 

תכל'ס יהודי

 

ואני, מה?

אני לומד פעם בשבוע, תלמוד, אצל ארי אלון בבינה באפעל.

אני משתתף שלוש-ארבע פעמים בשנה במפגשים עם דתיים במסגרת "חברים מקשיבים".

הייתי מוכן ללכת לבית כנסת כל יום שישי, אם היה במקום מגורי בית כנסת שמסכים שאתפלל בו לא כיפה.

אני מקווה שאגיע לגיל 83 ואעשה את הבר-מצווה של עשיתי בגיל 13.

אני מתחזק אתר בשם "היום השביעי – מתכנסים למדינה יהודית דמוקרטית", שמרכז בתוכו חלק מפעילות משותפת של דתיים וחילוניים ויש בו מאמרים רבים בנושאים פוליטיים ולאומיים.