פנטזיה מזרחית

 

דני רשף, מושב חוסן, 3.3.04

 

המוסד הישראלי, זה שניתן לתלות בו את כל תחלואי המזה"ת, הוא שעמד מאחורי טבח כרבלא, אתמול בחג העשורה בעיראק שבו נהרגו כ-170 עיראקים חפים מפשע בידי אחיהם המוסלמים.  כך אמר מזכ"ל החיזבאללה חסן נאצראללה אתמול בעצרת בבירות. העובדות לא חשובות השמועות והדמיון המזרחי יעשו את שלהם.

 

'אצבעות הלובי הציוני' מאחורי משבר הרעלה בצרפת, כך העיתון המצרי 'אל וואפד' רק לפני שבוע. העובדות לא חשובות, השנאה, ההזיה  והבורות יעשו את שלהם.

 

השמועות עשו ועדיין עושות את שלהם ממותו של ישו, בידי יהודים כמובן, עד הפרוטוקולים של זקני ציון. מעט עובדות, הרבה כוונות רעות ושפע של הסברים הזויים עמדו מאחורי פורענויות אין ספור בחברה האנושית ובעם היהודי בפרט.

 

הידיעה, כפי שפורסמה היום בעיתון מעריב, שמאחורי עסקת החיזבאללה האחרונה אין מניע מלבד חיבה ישנה של ראש הממשלה לאיש עסקים זקן, מר שמעון כהן,  שאתו היה קיים קשר עסקי לפני מעל לעשרים שנה. ושבמקרה אירע מזלו, כעבור שנים, להיות חותנו של עבריין מסתבך מסוגו של אלחנן טננבוים. משתלבת היטב בשוק הגוזמאות והפנטזיות המזרח תיכוני שבו הסברים הזויים ועובדות לא רלבנטיות מספיקים להנפיק חרושת שמועות שלא הייתה מביישת את חסן נאצראללה  וכל הוזה וממחזר של המזימה הציונית להשתלט על העולם – 'הפרוטוקולים של זקני ציון'.

 

הידיעה לא הביאה בדל הוכחה שהקשר התמשך, שמר שמעון כהן השתמש בקשר המעורפל מהעבר, שהיה בידו לגמול בצורה כל שהיא לראש הממשלה, שבתו אסתר, אשתו החוקית של הנוכל אלחנן טננבוים, ידעה, הזכירה או השתמשה בקשר הזה. שהתנהגותו של ראש הממשלה, באיזה אופן שהוא לא הייתה מונעת מאמונתו הכנה שגם אני חושב שהייתה שגויה. העיתון לא מתבייש להשתמש בדברי הרהב של הנוכל אלחנן טננבוים עצמו, מי שכבר הודה בשקר, נחשד בסחר בסמים ובהימורים, ניצל נשים ועשק את כספן והתפאר ביכולתו לשקר, כאסמכתא לחרושת השמועות שהעיתון יצר. אמינות העיתון שווה לכן לאמינותו של טננבוים.

 

הרי כל אחד מאתנו שכבר התבגר בשנים עשה ופעל הכיר ומכיר, מן הסתם, מאות אנשים כשותפים לעבודה, לעסקים, למילואים או לתחביבים. לכל אחד ממכרינו מאות מכירים משלו ובארץ קטנה כשלנו עם קצת מאמץ אפשר למצוא קשר כמעט לכל אחד, זה נכון שבעתיים בשנות השבעים אם אוכלוסייה קטנה בחצי. כמה מאתנו באמת מכירים גם את מערכת היחסים המשפחתית של שותפינו לעסקים ולעבודה וכמה עוקבים אחריה לאורך שנים כאשר הקשר כבר נשכח ומתנתק. כנראה שאין אפילו אחד כזה.

 

הרי ראש הממשלה כבר השליך מעבר לגבו מקורבים לא מעט כאשר התגלעה מחלוקת, אבד העניין המשותף והשתנו הנסיבות. הרי לא רק גורלו של טננבוים נידון בעיסקה אלא גם החזרת שלשת חיילינו ז"ל לקבר ישראל.

 

פרשת טננבוים ראויה למחקר עיתונאי רציני, לוויכוח ציבורי על כל ההיבטים המזעזעים של התנהלות מערכת הביטחון והמדינה. הפרשה לא זקוקה לסיפורי אלף לילה ולילה. מכל היבט רוויה הכתבה, היום בעמוד השער של מעריב, בזדון ורוע לשמו, מורידה את העיתונות הישראלית לשפל חסר תקדים של אמינות, דיווח לא ענייני וניצול לרעה של כוח התקשורת. לא ראש הממשלה צריך להחזיר את המפתחות אלא המערכת, הכתב וכל מי שנתן ידו לחרושת זדונית של שמועות.