כנענים מודל 2004

 

מאיר פרוש, הארץ, 20.1.04

 

 

ישראל היא מדינת היהודים. אלה התובעים להירשם כישראלים מתעלמים מכך

 

 

בעבר הלא רחוק היה בעמנו זרם אידיאולוגי, שטען כי בארץ ישראל הונחו יסודות ליישות לאומית חדשה, שאין לה זיקה לעם היהודי ואין לה קשר ליהדות. הלאום החדש, כך אמרו, חייב לצמוח כחברה פתוחה לכל אדם בלי הבדל. הם כונו "הכנענים".

 

"הכנענים" נעלמו מנוף חיינו. העם בישראל, ברובו הגדול, דחה את השקפתם וראה בהם קבוצה תמהונית. עם זאת, יש להודות כי הדי התפישה הבסיסית שלהם נשמעים מדי פעם במקומותינו, בווריאציות שונות. באחרונה אנו אפילו עדים לניצני תחיית "הכנענים" במהדורת 2004.

 

שולמית אלוני מציעה שהלאומיות שלנו תוגדר "ישראלית" ולא "יהודית" ("ישראל, מי יודע", "הארץ", 16.1). הנימוק שבפיה: "נראה כי הרצון הוא לשמר אותנו כעדה דתית, ועל כן קבעו בשבילנו לאום יהודי שאינו אלא עדה סגורה".

 

אלוני נמנית גם עם קבוצה של 38 אזרחים שעתרו באחרונה לבג"ץ נגד שר הפנים, "המסרב לקבל הודעת העותרים וכל אדם אחר, המבקש לרשום עצמו בסעיף הלאום, ברישומים רשמיים, כשייך ללאום הישראלי".

 

הנימוק המרכזי בפי העותרים: "יהודי אמריקאי הוא גם אמריקאי לפי הלאום וגם יהודי, וכך גם היהודי הצרפתי או היהודי הנורווגי. אנו סבורים, שגם יהודי ישראלי רשאי להתהדר בישראליותו, בהיותו בן הלאום הישראלי כמו אחיו בן הלאום האמריקאי".

 

אמנם "הכנענים" בווריאציה של 2004 אינם מצהירים, כאחיהם בעבר, שאין ללאום הישראלי החדש זיקה ליהדות ולעם היהודי, אך לא מקרה הוא שהרוח החיה בקבוצת 38 העותרים הוא פרופ' עוזי אורנן, מראשי "הכנענים" בנוסח הישן, ושרוב חברי הקבוצה השתתפו לא אחת בפעילויות אנטי דתיות בישראל.

 

לכאורה המשאלה של "הכנענים" דהיום מובנת. הם רוצים להיות ככל העמים. לחיות כמו צרפתים, אנגלים ואמריקאים, להיות מושרשים בקרקע ולא בזיכרונות העבר. יש להם, בראייתם השטחית, טריטוריה, לשון, מוסדות שלטון, צבא ובתי משפט - והם אינם רוצים קשר עם ההיסטוריה והתרבות העתיקה של אבותיהם. לדעתם, ישראל היא "מדינת כל אזרחיה" ולא מדינה יהודית, המעניקה זכויות שוות לכל אזרחיה.

 

אבל הם מתעלמים מהמציאות, שאין אצלנו הפרדה בין לאום לדת, ובכך אנו שונים מעמים אחרים. הם מתכחשים לעובדה שמדינת ישראל הוגדרה מראש כמדינת היהודים, גם במגילת העצמאות; ובעיקר הם מתנכרים לאמיתה שתקומת מדינת ישראל יונקת מההבטחה האלוקית שניתנה לנו לארץ זו.

 

עמנו בא לחדש כאן מציאות שעברה מן העולם לפני אלפיים שנים ויותר. היו עוד ניסיונות היסטוריים להחזיר עמים לארצותיהם - אך כולם הסתיימו בכישלון. היו עוד מאמצים להחיות לשונות עתיקות - אך אף אחד מהם לא נשא פרי.

 

חשוב גם להדגיש, כי בחירת אברהם אבינו בברית בין הבתרים לא היתה אישית, אלא לשם הקמת העם היהודי. כפי שאמר הקב"ה לאברהם: "ואעשך לגוי גדול". וביציאת מצרים נאמר לנו: "ולקחתי אתכם לי לעם". לא מדובר על "עדה", כדברי אלוני, אלא על לאום.

 

הלאום היהודי קבע כי מדינתנו היא יהודית במהותה. עיקרון זה הביא למיסוד מערך מקיף של חוקים וקווי מדיניות "יהודיים" - החל מחוק השבות, דרך ההסכמה שגובשה בין בן-גוריון ל"אגודת ישראל" ביוני 47' להבטחת ענייני האישות, השבת, החינוך והכשרות במוסדות ציבור, ועד החוקים הקובעים מעמד ממלכתי לסמליו של העם היהודי.

 

האם הלאום החדש של אלוני ושות' יורה לשירותי הביטחון לחדול מפעולות להצלת יהודים לא-ישראלים בחו"ל? האם תיפסק מעורבות בתי המשפט שלנו בשפיטתם של פושעי מלחמה נאצים "בגין פשעים כלפי העם היהודי"?

 

ולבסוף: הלאום היהודי במדינתנו חייב לשמור ולטפח את המורשת היהודית, כי בלעדיה אין לנו כאן לא זכות ולא אפשרות קיום.

 

הכותב הוא חבר כנסת מסיעת "יהדות התורה"