בג"ץ: חוק השבות חל על לא-יהודי שהתגייר בישראל או מחוץ לה

 

יובל יועז, הארץ, 1.6.04

 

בית המשפט נמנע מלקבוע אם הכרה תינתן גם על בסיס גיור לא-אורתודוקסי

 

 

חוק השבות חל על מי שאינו יהודי, שבא לישראל ותוך כדי שהייתו עבר הליך גיור - בישראל או מחוץ לישראל. כך קבעו אתמול שופטי בג"ץ, ברוב של שבעה נגד ארבעה, בהחלטה המהווה חוליה נוספת בשרשרת ההחלטות בנוגע לשאלת הגיור הלא-אורתודוקסי. עם זאת בית המשפט נמנע מלקבוע עמדה בשאלה החשובה הממתינה לתשובה: אם הכרה כזו על פי חוק השבות יכולה להינתן גם על בסיס גיור רפורמי או קונסרווטיווי.

 

השופטים ביקשו משר הפנים ומהמדינה להודיע לבית המשפט את עמדתם בשאלה זו תוך 45 יום. החלטתו התקדימית של בג"ץ ניתנה בעתירותיהם של 17 תיירים ועובדים זרים ברישיון, שמתגוררים בישראל כמה שנים בסטטוס "זמני", שביקשו להתגייר. הם למדו לקראת הגיור בישראל, ואת הליך הגיור עצמו עברו בקהילות יהודיות שונות בחו"ל - חלקם בגיור רפורמי, חלקם בגיור קונסרווטיווי וחלקם בגיור אורתודוקסי "מתקדם". הסיבה לכך היא שהדין הישראלי אינו מכיר בגיור לא-אורתודוקסי שנעשה בישראל לצורך חוק השבות.

 

העתירות הוגשו ב-1999, באמצעות המרכז לפלורליזם יהודי, ומאז, במהלך השנים, שינתה המדינה את עמדתה כמה פעמים. על פי עמדתה האחרונה, אין להכיר בגיורם של לא-יהודים שהתגוררו בישראל ועברו "גיור קפיצה" (כלומר, למדו לקראת הגיור בישראל ועברו את ההליך עצמו בחו"ל), בין אם רפורמי, קונסרווטיווי או אורתודוקסי. בעבור המתגיירים הללו פתוח המסלול להתאזרחות על פי חוק האזרחות, ולא על פי חוק השבות.

 

משמעות פסיקתם של שופטי הרוב היא שינוי בתוכן המושג "עלייה" לישראל - מפעולה פיסית של יהודי שעובר להתגורר בישראל, לפעולה רעיונית של הצטרפות לעם היהודי.

 

"עלייה לישראל משמעותה הצטרפות לעם ישראל במדינת ישראל", כתב נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, בשם שופטי הרוב, "אין כל חשיבות לשאלה מתי הפך האדם שהשתקע בישראל ליהודי - בטרם שהייתו בישראל או לאחר מכן". ואילו השופט חשין כתב: "הנה הם מיכאל וגבריאל, שני חברים, תושבים ואזרחים של רוריטניה. השניים מבקשים להתגייר ולעלות לישראל. מיכאל פותח בהליכים בעודו ברוריטניה ולימים בעודו שם, זוכה בגיור. גבריאל בא ארצה ולימים זוכה אף הוא בגיור ברוריטניה. ועתה אומרים לנו מקצת מחברינו כי מיכאל יזכה בעלייה וגבריאל לא יזכה בעלייה. ואני לא ידעתי מה בין מיכאל לבין גבריאל שזה יצא וידו על העליונה וזה ידו על התחתונה".

 

השופט יעקב טירקל כתב, בשם שופטי המיעוט, כי "חוק השבות בא להקנות זכויות למי שהיה יהודי לפני שבא לישראל, והדבר משתמע מלשונו של החוק. אין לראות בחוק הפליה פסולה כלפי מי שהתגייר אחרי שבא לישראל, כשם שאין לראות הפליה פסולה בחוק השבות עצמו, שמעצם טבעו ומהותו מפלה בין יהודים ללא-יהודים".

 

בית המשפט הודיע כי הוא נמנע לפי שעה מלהכריע אם גם גיור רפורמי או קונסרווטיווי שנעשה בישראל יקנה בהכרה על פי חוק השבות בשל הזמן הרב שבו מתבררת העתירה, ושינוי עמדתה של המדינה במהלכו. לאור החשיבות המשפטית והציבורית של הסוגיה, ומאחר ששר הפנים הנוכחי, אברהם פורז, בחר להציג לבג"ץ עמדה אחרת מעמדת משרד המשפטים (שעליה החליט היועץ המשפטי לשעבר אליקים רובינשטיין) - ביקש בג"ץ מהמדינה להציג את עמדתה המעודכנת, ולאחר מכן יכריע בשאלת "מיהו יהודי" על פי חוק השבות - באשר לגיורים מכל הזרמים שנעשו בישראל.

 

המרכז לפלורליזם יהודי מסר, כי "בית המשפט שב וחזר על קביעתו כי ישראל היא מדינת העם היהודי כולו על זרמיו השונים, ולא מדינת העדה היהודית שבראשה הרבנות הראשית".

 

פורז בירך על ההחלטה, ואמר כי "זו החלטה המקצרת את הדרך להכרה בגיור הרפורמי והקונסרווטיווי ולשבירת המונופול הרבני-אורתודוקסי".

 

ארגון רבני צוהר, המייצג רבנים אורתודוקסים הנחשבים לבעלי קו מתון, הודיע כי שר הפנים מחויב לזכור כי תשובתו לבג"ץ נוגעת לאופיה היהודי של המדינה וכל שינוי בסטאטוס-קוו הנהוג מקום המדינה יעמיק את הקרע בעם היהודי. ח"כ הרב מיכאל מלכיאור (עבודה-מימד) בירך על ביטול מדיניות האפליה בין מתגיירים בישראל למתגיירים בחו"ל.

 

יובל יועז

 

בהכנת הכתבה השתתף: עמירם ברקת