אל תשתקו את המדינה

 

יואל מרקוס, הארץ, 23.1.07

 

 

עם כל הכבוד לביקורת הציבורית על המחדלים ועל השחיתות, עם כל ההערכה לרדיפה אחר טוהר מידות, לדחף להעניש את האשמים ולמאמרים חוצבי הלהבות בתקשורת - מתבקשת קריאה מהלב: למען השם רק אל תשתקו את המדינה. או-קיי. לא הכל 18 קאראט. יש לנו לוזרים, יש לנו פשלונרים, לא הכל דופק כמו שעון שווייצי. מה שצריך תיקון, צריך לתקן בניהול תקין או בבוא היום בבחירות כלליות, שאיש לא תומך בהן בעת הזאת.

 

ב-60 שנות המדינה כיהנו 31 ממשלות. התקרבנו לשיא של הרפובליקה הרביעית בצרפת. הממשלה הנוכחית קיימת בקושי שמונה חודשים. שום טובה לא תצמח מממשלה אחרת עכשיו, שלא יהיה בידה לרפא את החוליים היסודיים שלנו, הנעים כיום בין יהירות לאטימות.

 

נכון שאפשר להתפוצץ כשאנו רואים שבלבנון חוגגים בזיקוקים את התפטרותו של חלוץ; ונסראללה מתפאר על "ניצחונו" בהופעה טלוויזיונית מוקלטת. בשחצנותו הוא עושה אולי רושם על השבאב שלו. אך עובדה היא שמאז "ניצחונו הגדול" הוא מתחבא מחשש לחייו. כל הדיבורים על כך שאיבדנו את כוח ההרתעה בעיני הערבים הם דברי הבל. איני מייעץ לאף אחד מהם להעמיד אותנו במבחן.

 

האויבים הכי גדולים שלנו בעת הזאת הם אנחנו. אנחנו נגד עצמנו. כולם חותרים נגד כולם. כולם משחקים את אלוהים. היועץ המשפטי מני מזוז, למשל, שהודיע כי ישקול להגביל את סמכויותיו של ראש הממשלה, במקרה שתתעורר שאלה של זיקה בין פעולה ספציפית שלו ובין החקירה נגדו בפרשת בנק לאומי.

 

בהרצאתו במרכז הבינתחומי בהרצליה שלשום, אמר הפרופ' אמנון רובינשטיין שבדיבורים כאלה מזוז תורם להצגת הפוליטיקאים כציבור של מושחתים. שליח ציבור תמיד תלוי בקולו של הבוחר, בעוד שעל הפקידים הממונים אין לנו תמיד שליטה (דברי רובינשטיין). באותה מידה לא מקובלת אמירתו של מזוז שזיכוי של חיים רמון לא מבטיח את החזרתו למשרד המשפטים. למה מה? לא מספיק לו למזוז שאנשי ציבור ייצאו זכאים בבית משפט אלא הוא צריך שהם יהיו גם מלאכים משמים?

 

יש לנו במדינה גנבים, בריונים ואפילו פשע מאורגן, אך לא כל המדינה מושחתת ולא כל מנהיגיה לא יוצלחים. לכל היותר יש פגמים בתרבות השלטון ובנוהגים הפוליטיים. לא ברור מדוע חלוץ הגיש את התפטרותו בסתר לראש הממשלה תחת להגישה לממונה הישיר שלו, שר הביטחון, ולמה אולמרט הסתיר אותה שלושה ימים מידיעתו של פרץ. מה הוא חשב? שעד אז ברק יתפוס את מקומו? ובכלל, למה אולמרט רצה לגרור את מינויו של רמטכ"ל חדש? משום שלא רצה את "אשכזני של פרץ" או מחשש שאין אלוף, בהם גם האחד שהוא רוצה ביקרו, שלא היה מעורב באי-מוכנותו של הצבא? לפי ההיגיון הזה היה יותר פשוט למנות כרמטכ"ל איזה סגן בן 19 נקי מכל פגם ומחדל בעברו.

 

ממשלה בכל מצב צריכה להיות מוכנה לקבל החלטות לגופו של עניין. אולמרט לא צריך להמתין עד הפריימריס בעבודה בתקווה שאולי יסלקו את פרץ וישחררו לו את תיק הביטחון בשביל ברק. נתניהו לא צריך לחכות עד שאולמרט יחליק בפרשת בנק לאומי, כדי שהליכוד שבראשותו ידיחו בלי בחירות. על אחת כמה וכמה שהחלטות ביטחוניות ויוזמות מדיניות לא צריכות לחכות, עד שוועדת וינוגרד תנפיק את דו"ח הביניים.

 

המדינה לא יכולה להרשות לעצמה להיות אבר מדולדל, משיקולים של תככים פוליטיים או מבלבולי ביצים של היועץ המשפטי. יש במדינה שחיתות שנלחמים בה ומגיעים, השבח לאל, אפילו עד נשיא המדינה. הווינוגרדים והלינדנשטראוסים הם עדות לחברה שרוצה לתקן את עצמה. אין לנו את הלוקסוס לשקוע באווירת נכאים. יש לנו את האנרגיה ואת תעצומות הנפש לקבל החלטות נכונות וליישמן במהרה. אין סיבה בשום שלב לשתק את המדינה.