מול המלכוד הבא

 

דני רשף, מושב חוסן, 2.8.06

 

 

מלחמת לבנון השנייה ספק אם תהיה בראש גאוותנו, היא מתנהלת בעצלתיים, בהססנות, תוך בזבוז זמן מדיני ומבצעי יקר, חסרת יוזמה מספקת וכמעט נטולת דמיון. במהלך הלחימה השתנתה התפיסה המבצעית מספר פעמים. נראה שההישג, במידה ויהיה כזה, יושג יותר מכוח העמידה של העורף בשחיקה שגוזר עלינו החיזבאללה מאשר מהתעוזה והדמיון המבצעי של צה"ל בחזית.

 

אחרי 22 ימי לחימה ולאחר המחיר ששולם, עדיין אין למדינת ישראל מספיק נכסים והישגים שיכולים להוות תשתית להסדר מדיני סביר וניתן לביצוע בקרוב. מתוך תסכול עומדת ישראל כנראה בפני המלכוד הבא.

 

הרי ברור לנו שכל שטח שנשתלט עליו בדרום לבנון יתמלא מחדש באנשי חיזבאללה ברגע שנצא. גם אם הרסנו את הבונקרים ומגדלי התצפית של החיזבאללה אין ספק שהוא יתנחל היטב בהריסות הכפרים. חורבות הבניינים יהיו לו למסתור ומחסה כמו גם האוכלוסייה האזרחית והפליטים שישובו כשהאש תדעך.

 

אם נשאר בשטח ונאחוז בו כנכס עד בוא כוח רב לאומי הרי מיד תהפוך הזירה הדיפלומטית למאבק על זמן שבו יעשו הסורים, האיראנים, החיזבאללה ואפילו ממשלת לבנון כל מאמץ לשבש ולדחות ככל האפשר את פריסת הכוח הבין לאומי אפילו תוך איום בפיגועים. כדי לרצות את החיזבאללה ופטרוניו סביר שתחול שחיקה רבה בתוקף המנדט שינתן לכוח בטרם יתפרס בפועל.

 

בינתיים כוח צה"ל, שישהה בדרום לבנון, יצטרך להחליף ולתספק כוחות, לשחרר מילואים ולתחזק את עצמו בצירים ההרוסים של דרום לבנון. טרף יומי למטענים ולחוליות הטילים של החיזבאללה. תוך חודש תהפוך נוכחות צה"ל בלבנון מנכס לנטל ולחזית התשה נוספת.

 

יש לצה"ל, גם בלי מילואים, היכולת והכוח לקיים רצף מרדף ופשיטות על בכירי החיזבאללה ויעדיו בכל מקום, כל הזמן ובלי לשהות בשטח הפעולה יותר ממספר שעות. להכות ולחמוק בלי להרפות כפי שעשינו לאחרונה בבעל בק בצפון הבקעה. צריך להמשיך בכך עד שיכון הסדר מדיני לשביעות רצוננו. להכות בחיזבאללה בגרילה משלנו, בתחכום ובתעוזה.

 

אפשר וכדאי לשחרר את רוב המילואים שיבנו בינתיים את המשק והכלכלה, אפשר וצריך להפוך את חיי החיזבאללה לגיהינום, לרדוף את ראשיו ולחסל את פעיליו בלי להשתלט על דרום לבנון ובלי להחריב את צור וצידון. אפשר לדחוק את החיזבאללה למלכוד במקום את עצמנו.

 

למרות ההתחלה ההססנית והאיטית, למרות בזבוז הזמן המבצעי והמדיני ולמרות שצה"ל הופעל במלחמה הזו בצורה מסורבלת ומגושמת עדיין יכול צה"ל לחזור לעצמו ולהפך מפיל לנמר ועוד אפשר לסיים את הלחימה בהצלחה משמעותית. זה מגיע לנו אזרחי ישראל שעמדנו בעורף. לממשלה שפעלה בנחישות אבל לא בנחרצות ולצה"ל שיכול להפיק מעצמו הרבה יותר דמיון ויוזמה. זה חשוב במיוחד ששכננו במזרח התיכון הצופים בנו ידעו שאמנם יש לנו המון כוח אבל אנחנו יודעים, אולי באיחור, להפעיל גם את המוח.