לא היה מחדל

 

גברי ברגיל, מעריב, 25.7.06

 

גברי ברגיל סבור כי רק ההבלגה שישראל הפגינה לאחר הנסיגה מלבנון אפשרה המבצע הנוכחי.

 

במציאות הישראלית הקיצונית והמתלהמת, מקובל לתאר מצבים משבריים כתוצאה של מחדל. אופי ההסתכלות הזה מסיט את מרכז הדיון הציבורי מהתמקדות במציאת דרכים לפתרון המשבר לעבר הפניית אצבע מאשימה כלפי מי שנתפשים כאחראים למצב.

 

"המחדל" התורן הוא שש שנות ההבלגה והשקט בגבול הצפון. אנו שומעים שוב ושוב שפעולה צבאית יזומה בשלב מוקדם יותר היתה מונעת את התחמשותו והתחזקותו של חיזבאללה ופותרת אותנו מן הצורך להתמודד עם המשבר הנוכחי. האומנם זה ניתוח נכון של המצב, או שמא תוצאה של הרפלקס המותנה שלנו לחפש אחר אשמים?

 

הטענה החוזרת, כאילו היעדר פעולה מאסיבית כנגד חיזבאללה במהלך שש השנים האחרונות מהווה מחדל היא חוסר הבנה

 

של מרכיבי הביטחון הלאומי במקרה הטוב, ופופוליזם במקרה הרע. אנו מדברים רבות על הכוח הצבאי האדיר העומד לרשותנו, ושוכחים שבכל הנוגע לביטחון לאומי, הכוח הצבאי הוא רק מרכיב אחד מבין כמה.

 

זהו אומנם מרכיב בסיסי והכרחי לחוסנה של מדינה, אך הוא אינו מספיק. הסכמה ותמיכה אזרחית רחבה, ובמציאות הגלובלית שבה אנו חיים גם תמיכה רחבה של הקהילה הבינלאומית, הם שני מרכיבים הכרחיים נוספים של הביטחון לאומי.

 

את האזהרה של ברק רק אולמרט יכול לבצע

 

השלמתה המוצלחת של הפעולה הנוכחית בלבנון אינה תלויה רק בכוחה הצבאי העדיף של ישראל, אלא בגיבוי הרחב מצד אזרחי ישראל ובלגיטימציה שהמתקפה זוכה לה בקרב הקהילה הבינלאומית. הגיבוי הפנים ישראלי, ובוודאי תמיכת הקהילה הבינלאומית, אינם מובנים מאליהם. אלו ניתנים לפעולות הממשלה רק מפני שמדינת ישראל הוכיחה הבלגה ארוכת שנים ונתפשת כמי שמיצתה את הערוצים הדיפלומטיים לפני שפתחה בפעולה צבאית.

 

כאשר ברק הוביל את היציאה מלבנון הוא הכריז שישראל תגיב בחומרה על כל מעשה תוקפנות בגבול הצפון. האמירה הזו זכתה ללגיטמציה עקרונית בזכות החזרה לגבול המוכר על ידי הקהילה הבינלאומית. יחד עם זאת, רק שש שנות השקט, במהלכן ישראל לא מיהרה להפר את ההבנות הדיפלומטיות והבליגה על פרובוקציות מצד חיזבאללה, העניקו את הגיבוי הפנימי והבינלאומי הרחב לפעולה הנוכחית.

 

נסו לדמיין את תגובת החברה הישראלית, שעייפה מהאבדות העקרות שהיו כרוכות בלחימה המתמשכת בלבנון, למתקפה נרחבת מיד לאחר הנסיגה המיוחלת. או לחלופין, תארו לעצמכם את תגובת הקהילה הבינלאומית להתקפה על לבנון בשנתו הראשונה של אריאל שרון, אדריכל מלחמת לבנון הראשונה, כראש ממשלה.

 

את האזהרה האסטרטגית של ברק עם חזרתנו לגבול הבינלאומי בשנת 2000 אפשר וצריך היה לממש רק תחת כהונתו של ראש הממשלה אהוד אולמרט בשנת 2006. רק במצב הנוכחי תומכים כל מרכיבי הביטחון הלאומי בפעולה בלבנון ומבטיחים את השלמתה על הצד הטוב ביותר.

 

הכותב הוא מזכיר התנועה הקיבוצית